לונה שאלונה
New member
מתייאשת...
היי לכולן,
זה הולך להיות קצת ארוך אז תודה מראש לכל מי שתקרא עד הסוף...
בני בן שלושה חודשים, אנחנו על הנקה מלאה. לא היו בעיות מיוחדות עם ההנקה, ולכן המשכתי בלי לחשוב פעמיים. התכנון שלי היה להמשיך עם הנקה מלאה לפחות עד גיל שנה, ובטח ובטח שעד חצי שנה- גם עם עד שנה לא יסתדר, אבל בשבועות האחרונים אני כבר ממש לא יודעת אם אני מסוגלת יותר....
אני מרגישה קצת רע, כי יש פה נשים שכל כך קשה להן להניק ועושות כל כך הרבה מאמצים בכל מקרה כדי להמשיך ולהניק- ואני ברוב חוצפתי שהולך לי קל מתלבטת אם להמשיך, או אם לשלב תמ"ל... אבל אני פשוט מרגישה שאני עייפה מדי, חסרת סבלנות מדי, ואני מתחילה להרגיש גם קצת מדוכאת... אני לא בדיכאון אחרי לידה וגם מצב הרוח שלי היה עד עכשיו בסדר גמור (טפו טפו טפו) אבל החוסר שינה, ביחד עם השעמום (אין לי אף חברה בחופשת לידה או משהו בסגנון) ביחד עם הכבילות הזו לבן המתוק והמדהים שלי (שאני מאוהבת בו!)- זה פשוט נהיה קשה ומתיש ומתסכל ובעלי חושב שאני צריכה לשלב תמ"ל כדי שלדוגמא הוא יוכל לתת לי לישון לילה אחד שלם סוף סוף...
אני שואבת, אבל בגלל שזה תוך כדי הנקה אני שואבת מקסימום 80 מ"ל, כך שרק אחרי שתי שאיבות בערך יש לי ארוחה אחת בשביל המתוקי, ולא תמיד נותנים לו את זה בסוף אז אני שוב צריכה לשאוב מחדש... ובכל מקרה אין לי מצב להגיע לכמות של חלב שאוב ללילה שלם כדי שאוכל לישון קצת. גם אם אני יוצאת לשעתיים-שלוש ומשאירה את המתוקי עם אמא שלי ובקבוק חלב שאוב- זה לא תמיד מספיק (לא יודעת איך...הוא תמיד כאילו מרגיש שהלכנו- ופתאום רוצה לאכול יותר מהרגיל) אז חוץ מאיזה שלוש פעמים מאז שנולד בכלל לא הלכנו לשום מקום לבד רק שנינו אני ובעלי. עם חברות בכלל לא נפגשתי חוץ מהפעמים שהן באות אליי- שזה לא הרבה כי השעות שלי כרגע לא נוחות לרוב האנשים וגם כשבאים אליי אני עסוקה כל הזמן עם הילד ולא יכולה ממש להתפנות בשביל לדבר...
גם נורא קשה לצאת מהבית כי יש את כל הלוגיסטיקה הכרוכה ביציאה עם תינוק, ביחד עם ההנקה שדורשת תמיד איזשהו מקום פרטי לשבת בו, ואם לא פרטי- אז מוצל, ובכל מקרה זה לא תמיד מסתדר וכבר מצתי את עצמי מניקה בשירותים ציבוריים ואפילו פעם שקלתי להניק בחדר מדרגות של בניין.... (יש לי תחושה שעם בקבוקים זה פחות קשה משום מה...)
בקיצור- אני לא ישנה, לא יוצאת עם בעלי, לא נפגשת עם חברות, וגם לא יוצאת יותר מדי לבד חוץ פה מתחת לבית. זה סוג של מרשם בטוח למצב רוח הולך ודועך. ברור שלא הכל קשור להנקה- אבל בעלי אומר שחלק מזה כן יכול להפתר אם אשלב תמ"ל.
אני כמובן מפחדת שעם שילוב התמ"ל- תלך ההנקה, ואני ממש מרגישה רע לתת תמ"ל שאני יודעת שזה כל כך הרבה פחות בריא לבן שלי.
קצת הצפתי בבעיות- אבל יש למישהי רעיונות יצירתיים מה אפשר לעשות? לשלב תמ"ל? אמא שפויה זה גם חשוב, לא? לא יודעת....
היי לכולן,
זה הולך להיות קצת ארוך אז תודה מראש לכל מי שתקרא עד הסוף...
בני בן שלושה חודשים, אנחנו על הנקה מלאה. לא היו בעיות מיוחדות עם ההנקה, ולכן המשכתי בלי לחשוב פעמיים. התכנון שלי היה להמשיך עם הנקה מלאה לפחות עד גיל שנה, ובטח ובטח שעד חצי שנה- גם עם עד שנה לא יסתדר, אבל בשבועות האחרונים אני כבר ממש לא יודעת אם אני מסוגלת יותר....
אני מרגישה קצת רע, כי יש פה נשים שכל כך קשה להן להניק ועושות כל כך הרבה מאמצים בכל מקרה כדי להמשיך ולהניק- ואני ברוב חוצפתי שהולך לי קל מתלבטת אם להמשיך, או אם לשלב תמ"ל... אבל אני פשוט מרגישה שאני עייפה מדי, חסרת סבלנות מדי, ואני מתחילה להרגיש גם קצת מדוכאת... אני לא בדיכאון אחרי לידה וגם מצב הרוח שלי היה עד עכשיו בסדר גמור (טפו טפו טפו) אבל החוסר שינה, ביחד עם השעמום (אין לי אף חברה בחופשת לידה או משהו בסגנון) ביחד עם הכבילות הזו לבן המתוק והמדהים שלי (שאני מאוהבת בו!)- זה פשוט נהיה קשה ומתיש ומתסכל ובעלי חושב שאני צריכה לשלב תמ"ל כדי שלדוגמא הוא יוכל לתת לי לישון לילה אחד שלם סוף סוף...
אני שואבת, אבל בגלל שזה תוך כדי הנקה אני שואבת מקסימום 80 מ"ל, כך שרק אחרי שתי שאיבות בערך יש לי ארוחה אחת בשביל המתוקי, ולא תמיד נותנים לו את זה בסוף אז אני שוב צריכה לשאוב מחדש... ובכל מקרה אין לי מצב להגיע לכמות של חלב שאוב ללילה שלם כדי שאוכל לישון קצת. גם אם אני יוצאת לשעתיים-שלוש ומשאירה את המתוקי עם אמא שלי ובקבוק חלב שאוב- זה לא תמיד מספיק (לא יודעת איך...הוא תמיד כאילו מרגיש שהלכנו- ופתאום רוצה לאכול יותר מהרגיל) אז חוץ מאיזה שלוש פעמים מאז שנולד בכלל לא הלכנו לשום מקום לבד רק שנינו אני ובעלי. עם חברות בכלל לא נפגשתי חוץ מהפעמים שהן באות אליי- שזה לא הרבה כי השעות שלי כרגע לא נוחות לרוב האנשים וגם כשבאים אליי אני עסוקה כל הזמן עם הילד ולא יכולה ממש להתפנות בשביל לדבר...
גם נורא קשה לצאת מהבית כי יש את כל הלוגיסטיקה הכרוכה ביציאה עם תינוק, ביחד עם ההנקה שדורשת תמיד איזשהו מקום פרטי לשבת בו, ואם לא פרטי- אז מוצל, ובכל מקרה זה לא תמיד מסתדר וכבר מצתי את עצמי מניקה בשירותים ציבוריים ואפילו פעם שקלתי להניק בחדר מדרגות של בניין.... (יש לי תחושה שעם בקבוקים זה פחות קשה משום מה...)
בקיצור- אני לא ישנה, לא יוצאת עם בעלי, לא נפגשת עם חברות, וגם לא יוצאת יותר מדי לבד חוץ פה מתחת לבית. זה סוג של מרשם בטוח למצב רוח הולך ודועך. ברור שלא הכל קשור להנקה- אבל בעלי אומר שחלק מזה כן יכול להפתר אם אשלב תמ"ל.
אני כמובן מפחדת שעם שילוב התמ"ל- תלך ההנקה, ואני ממש מרגישה רע לתת תמ"ל שאני יודעת שזה כל כך הרבה פחות בריא לבן שלי.
קצת הצפתי בבעיות- אבל יש למישהי רעיונות יצירתיים מה אפשר לעשות? לשלב תמ"ל? אמא שפויה זה גם חשוב, לא? לא יודעת....