לאן נעלמה לי ההודעה?
כתבתי אתמול ארוכות ועכשיו אני רואה שזה לא מופיע, ממש מוזר.
אנסה להזכר במה שכתבתי אתמול.
3 דברים עולים לי לראש בהקשר להתמודדות שלי עם מצבים דומים, והיו לי לא מעט.
1. דימיון מודרך - מצאי מקום נעים ונוח בדימיון שלך, זה יכול להיות מקום מוחשי ואמיתי או מקום דימיוני, זו בחירה והחלטה שלך, וברגעים שאת מוצאת את עצמך נכנסת לתוך מצבי המתח, קחי כמה דקות, במקום שקט ורגוע, נשמי עמוק כמה פעמים, והתחילי לדמיין את אותו מקום רגוע, ובטוח, שבו קורים רק דברים טובים, ולתת לגוף להרגע, ולהרפות, לפני שאת ממשיכה הלאה עם הפעילות הרגילה. מעבר לכך, כשאמי המתינה לבדיקות שלה, עם חשד לגידול חדש בריאה, השתמשנו בדימיון המודרך (אמי ואני הודרכנו אצל אשת מקצוע, מדהימה, בכל נושא הדימיון המודרך, אז יש לנו ממש תכניות פעולה מוגדרות לכל מקרה שהוא), על מנת למזער את מה שיש שם בפנים, ולא משנה שלעולם לא נדע אם היה משהו והוא נעלם, או שמה שהיה שם, מלכתחילה לא היה כלום. היא היתה עובדת באופן ממוקד על אותו המוקד שנצפה, ומקטינה אותו ומנטרלת אותו מהממאירות שאולי היתה ואולי לא, היה בזה משהו עשייתי, שממנו היא הפיקה הרבה, כי להרגיש שאנחנו שולטים, ולו במקצת במה שקורה בגוף שלנו, זה דבר נהדר שתורם הרבה.
2. עשייה רבה - כשאני מתוחה, או צריכה להמתין למשהו מלחיץ, אני ממלאת את עצמי בעשייה, כמה שיותר עשייה, לא משנה מה, אני עושה פרוייקטים, אני מתנדבת יותר ויותר, ממש ממלאת את עצמי בעשייה, כך שלא יהיה לי זמן פנוי לחשוב על דברים שליליים.
3. ספורט - במקרה שלי לא אוהבת ספורט יחידני, אני משחקת כדורשת, אבל באופן כללי, ספורט, משחרר אנדורפינים, ומעלה את מצב הרוח, ומרגיע מאד מאד מאד, מאד מומלץ. ויש שאומרים שסקס עושה את אותו הדבר (לא נותנת עדות אישית).
