דפנה, הוא משתמש במאמר של הרטגה
בלי לספר מאיפה הוא לקח את זה. כוונתי למאמר בפורסם בכתב עת גרמני בשנת 1933, שנחשב לחלוץ של הטיפול בנושא הקו בגרפולוגיה. למאמר, שנכתב על ידי גרפוולוגית גרמניה חשובה, מרגרט הרטגה, שנפטרה בטרם עת, קוראים "Ausdruck des Striches in sich" (המבע של הקו כשהוא לעצמו). אודם מעתיק משם את המינוחים שלה בצורה ממש מדוייקת, כשהוא מדבר על הקונסטיטוציה של הקו: עסיסיות מול יבשות, רכות מול קשיות, אטימות מול שקיפות, ספוגיות מול גזוגיות (כתב יד ואישיות, עמ' 96). מי שרוצה, יכול למצוא את שיטתה של הרטגה בספר עכשיו, שתורגם לאנגלית, שנקרא Graphology of the Stroke מאת Esther Dosch. לגבי תיאורי החשמל, לא זכור לי תיאור כזה, חוץ מן התיאורים של מעשה מרכבה בספר יחזקאל, אבל יכול להיות שהוא לקח את זה מאחד הספרים הגרמניים שלא קראתי, בלי להבין איך העסק עובד.