מתח לחצי אצל אודם

[שייקה לנדאו]

מתח לחצי אצל אודם

האם מישהו קרא את הפרק על המתח הלחצי אצל אודם (האדם וכתב ידו - קבוצת העומק הגרפי)? אני מסוקרן לדעת מה לדעתכם ההבדל בין המתח הלחצי לבין למשל דריכות החדירה (ואם אפשר, בלי דימויים מתחום החשמל, עדיין לא סיימתי את לימודי החשמלאות שלי).

 

[TIME4U]

ועד עכשיו חשבתי שיש לך חוש טכני

אודם מסביר (בין היתר) בפרק זה על שלושה צירים של הלחץ הגראפי שקשורים ומשולבים זה בזה ובודקים את אופן פריקתו של הלחץ , כאשר שלושתם יחד מסייעים ומקלים עלינו כאשר אנחנו באים לבחון איך באים לידי ביטוי אותם יחסים דינאמיים בכוחות הנפש של הכותב. ציר הראשון נוגע לדריכות החדירה של הלחץ , דבר המבטא את הכוח המניע בכותב ומתבטא בלחץ חזק עד חודר או לחץ רפה עד מחליק. הציר השני נוגע בעוצמת הזרימה של הלחץ , דבר המבטא את העוצמה של הכוח המניע (של הדריכות) ומתבטא ברוחב הקו: עבה עד מגושם או דק עד מעודן. והציר השלישי נוגע במתח/התנגדות ואופן החיכוך בשתי שפות הקו, דבר המבטא את כלל האנרגיות הנפשיות בכותב (עד כמה העוצמה מנותבת באפיקים יעילים) ויתבטא בקו תחום חד או מטושטש. האמת שב"כתב יד ואישיות" החומר מובהר בצורה הרבה יותר מובנת והגיונית תוך בדיקה מעמיקה של רקמת הקו וגווניה כפי שמשתקפים לאורך הקו (במתיחת הקו עצמה) וברוחב הקו. ואם כבר כתבתי, אז סתם טיפ קטן לרענון: הגוון שברקמת הקו משקף את 'רקמת הנפש' =טון הנפש, והגיוון שלאורך ולרוחב הקו משקף את טבע-הופעתו של הכותב לגבי הסביבה (ופה כמובן נכנס כל החומר המרתק של חילול תיכון לגבניו והשלכותיו, כפי שאודי הסביר בשרשורים הקודמים)

 

[שייקה לנדאו]

ריקי, זה לא מה ששאלתי

שלושת הצירים של הלחץ הם תופעה מוכרת בספרות, ואודם לא חידש כאן כלום, למרות שבעט כדורי יש פחות או יותר זהות בין עוצמת החרידה לעובי הקו (בתלות כמובן במכשיר הכתיבה) ואין אפשרות אמיתית להבדיל ביניהם, וגם העיסוק בשפת הקו מורגש היום רק במקרים קיצוניים. מה ששאלתי זה לגבי "גובה המתח הלחצי", שאודם מתייחס אליו כגורם נפרד משלושת הצירים הנזכרים לעיל (ראו עמ' 198-204), בלי להסביר בדיוק למה הוא מתכוון.

 

[TIME4U]

אני מנסה להשלים ...

אז בהמשך לתגובה הראשונה שכתבתי : דריכות החדירה= הכוח המניע בכותב ומתבטא בלחץ חזק עד חודר או לחץ רפה עד מחליק. מתוך הנחה שבמונח "מתח לחצי" הוא מתכוון לכלל האנרגיות הנפשיות בכותב שבאים לידי ביטוי בתיחום/טשטוש הקו ותיעול המרץ באפיקים יעילים או לא , כעת הוא מנסה לבחון את "גובה המתח הלחצי" , כלומר : את גובה הכוח המניע שבכוחות הנפש , עד כמה הכוח הזה עיקבי ומתמיד , עד כמה הוא משפיע/משבש את/על ההבעה/התנועיות הנפשית , עד כמה הוא תנודי/גבולי/כפייתי וכו', כשאת הבחינה הזו הוא מבצע לפי מתח לחצי גבוה (לחץ חזק) ומתח לחצי נמוך (לחץ חלש).

 

[TIME4U]

ובשפה יותר מובנת (וגם של אודם)

בגובה המתח הלחצי הוא מתכוון ליחסי חיוורון/כהות ברקמת הקו, בגווני הקו מבחינה רוחבית ואורכית , בתנודיות/סדירות/מיקום מבחינת הדגשה/רפיון ברקמת הקו , כשכל זה מבטא את הרקמה - הטון הנפשית של הכותב ואת אופן גישתו לזולת/לסביבה/למשימה וכד'.

 

[שייקה לנדאו]

לא, זה לא יותר מובן

מידת החיוורון והכהות של רקמת הקו היא פעל יוצא של עוצמת הלחיצה, אז לא מדובר כאן בקריטריונים שונים. וחוץ מזה, אני מסוקרן לדעת איפה מצאת אצל אודם שלכך הוא מתכוון במושג מתח לחצי. לי נראה שהוא דווקא מתכוון למתח של הקו, רק שהוא לא בדיוק מסביר, וגם מתח הקו הוא לא בדיוק תופעה של לחץ. לאודם פתרונים.

 

[TIME4U]

שייקה

ועוצמת הלחיצה היא פועל יוצא של שינויים בגובה המתח הלחצי (אפשר גם כך?). בכל אופן , אני קישרתי בין שני ספרים שלו שבהם התמקד במימד העומק ומכאן הסקתי את מה שהסקתי.

 

[אודי בן יעקב]

אני חושב שהבנתי:

המתח הלחצי, ובעברית: "הלחץ" נתון לשינויים ואלה ניתנים למדידה ע"פ יחסי חיוורון/כהות ברקמת הקו, מבחינה רוחבית ( פרופיל ) ואורכית. ניתן לבחון אחידות ותנודיות, הרמוניה והיעדרה, מיקום הלחץ וכד'.

 

[TIME4U]

כן , לזה התכוונתי אודי

 

[שייקה לנדאו]

רק שזה פשוט לא נכון

אין שום קשר בין המתח הלחצי לגיוון הקו, ואין שום רמז לקשר שכזה בספרים של אודם. אודם מטפל בנושא המתח הלחצי רק בספרו הראשון (האדם וכתב ידו, עמ' 198-204), ולא חוזר על מונח זה בספריו הבאים, ולכן לא תמצאי אותו שם. בספרים הבאים הוא מכניס מונחים דמיוניים אחרים. ובכלל, אודם הוא מבלבל מוח מקצועי, ולכן לא כדאי לקחת את כל מה שהוא כותב כל כך ברצינות.

 

[אודי בן יעקב]

ריקי, למה שלא נדבר בעברית ?

אם הבנתי אותך נכון אז "דריכות הלחץ" זה פשוט "הלחץ" על הדף, חזק, בינוני, חלש וכד' ( מחליק זה משהו אחר, לא ? ) הציר השני זה "עוצמת הזרימה", שהיא חלק בלתי נפרד מ "הלחץ". אני לא בטוח שזה נכון להתייחס לעוצמת הזרימה במונחים של עובי הקו, מצד שני גם אין לי רעיון אחר כיצד למדוד את הזרימה ( בהנחה שזה נחוץ ). זרימה מהירה מתועלת יכולה להופיע עם כל מיני קווים ועוביים. נדמה לי ששאלת העובי מתייחסת להיבטים של רוחניות/גושמיות, עידון ורגישות מול היפוכם וכד'. והציר השלישי מתבטא בשיעורי התנגדות חיכוך ביחס לתנועה וזרימה. חדות, טשטוש, פגימה, בציקות - חשובים אך לא ברור לי למה הם צריכים להשתייך למשפחה זו. הגוון ברקמת הקו = רקמת הנפש" וזה שלאורך נתיבו - כטבע ההופעה כלפי חוץ - יתכן שברמת התאוריה יש בזה משהו אולם זה כל כך מופשט, במקרים רבים לא בהיר ו/או לא ניתן למדידה כך שזה די מנותק מקרקע המציאות ומיותר לעסוק בכך. ובכלל, לא שהגיוון לאורך הנתיב ישקף גם כן מרקמת הנפש ? זה הבצקי, המפעפע לאורך נתיבו, נניח נהנתן, שיכור ומסומם, וכי מדובר רק בטבע ההופעה ?

 

[TIME4U]

אודי, שייקה כתב ששלושת הצירים

של הלחץ הם תופעה מוכרת בספרות, כך שבתגובתי הראשונה לשייקה נתתי מבט כללי לשלושת הצירים כפי שאודם הגדיר זאת ב"אדם וכתב ידו",וכמו שגם אתה כתבת, בספריו האחרים הוא מבהיר את נושא 'מימד העומק' באופן יותר ברור/הגיוני. עכשיו בקשר להערות שלך בנוגע לגוון הקו=רקמת הנפששמשקף גם את טבע הופעתו כלפי חוץ(באורך וברוחב הקו) , זה כבר משהו שלקחתי מספרו השני של אודם שבו הוא מדגים איך באה לידי ביטוי רקמת הקו בכל פוטנציה והחומר שם נראה לי מאוד יעיל ותואם למציאות.

 

[שייקה לנדאו]

לדעתי הצנועה, זה עוד בלבול מוח

מכיוון שרקמת הקו היא פועל יוצא של עוצמת הלחץ, אז מדובר פה ביתור, שנועד בעיקר לבלבל את השטן (את הקוראים), ולשוות לכתיבה שלו מורכבות. האם את יכולה לאפיין את רקמת הקו בנפרד מעוצמת הלחיצה, ולהסביר איך היא נוצרת אם לא באמצעות עוצמת הלחיצה?

 

[TIME4U]

לא רק פועל יוצא של עוצמת הלחץ

יש השפעה של גורמים נוספים על רקמת הקו, כמו למשל הרכנה נמוכה מידי לגיליון,אופן ההישענות ע"ג העט או החזקת העט, נטיית הזוית, סוג העט, השתהות ממושכת ע"ג הקו או דילוג, טמפו, הקפדה על עיצוב ועוד, וכל זה מביא אותנו לבחינת טבעו של הכותב או נכון יותר גובה המתח הלחצי, לא נגמור עם הוויכוח הזה היום? תכננתי להתקדם היום עם חומר נוסף בספר..

 

[שייקה לנדאו]

מותר לשאול על סמך מה את מזהה את

רקמת הקו עם גובה המתח הלחצי? האם תוכלי לציין למראה מקום ספציפי שבו אודם אומר את זה? לדעתי את מבלבלת בין מושגים שאין בכלל קשר ביניהם. ולגבי רקמת הקו, ברור שהרבה גורמים משפיעים עליו, אבל כל אחד מהם כבר נלקח בחשבון. האם תוכלי להגדיר מה ההבדל בין גיוון הקו לבין מושגי לחץ אחרים שאודם מדבר עליהם? ועוד שאלה: האם האפיונים שאודם מייחס לגיוון הקו תורמים בכלל משהו? הרי הוא בסל הכל מעלה גרה, וחוזר על אותם אפיונים שנתן גם אצל מאפייני לחץ אחרים. להתקדם בחומר זה תמיד טוב, אבל תמיד אל תשכחי גם לבדוק איזה חומר את מסניפה לריאותיך...

 

[TIME4U]

שייקה

החומר שאני 'מסניפה' זה החומר הכי טוב שאפשר 'להסניף' בעברית, ואודם אכן מעמיס ומפרט מידיי, אך היות ואת כל החומר אני לומדת 'ומסניפה' לבד, אז מירב הסיכויים שחומר לא מדוייק או לא רלוונטי או לא מובהר כמו שצריך חדר לעורקיי , אבל עם הזמן , ההעמקה והנסיון אדע להשליל מעליו ולסנן את 'עודפי הסם' מבלי שיותירו בגופי משקעים, דבר שעדיף על כל דרך לטעמי ואף בדוק מבחינתי ומתאים לטבע אישיותי. באשר לרקמת הקו והקשר שלה למתח הלחצי, כבר ציינתי שאודם לא כתב זאת, זה היה פרי מסקנתי (ואולי פרי בוסר) כפי שמצאתי לנכון לקשר בינהם מתוך הבנה/קריאה של שני ספריו במימד העומק , כשאת המסקנה הסקתי באופן דיי זורם ונמהר מבלי לתת עליו מידיי ומבלי לנסות להעמיק בזה, דבר שעלה בראשי תוך תגובתי אליך ונבע מהשפעם ה'סם הטרי' המבעבע בתוכי שעדיין לא הגיע הזמן להקטין את מינונו. ואני לא שוכחת לרגע שנותר לי עוד המון 'להסניף' ומה שידוע לי כיום הוא 'טיפה קטנה בים', בטח ובטח שלא יכולה במצבי זה להתעקש/להתווכח/לדון כשאיני יכולה לראות את ה'תמונה' בשלמותה כפי שמשתקפת מתפיסתך המקצועית והמעמיקה, והנה לנו עוד דרך מפרה ללמוד ולהרחיב אופקים מדיונים בפורום ותוך כדי ללמוד לסנן עוד חומר לא רלוונטי שהועמס. יום נעים לכולנו, ביי.

 

[שייקה לנדאו]

ריקי, זה כמו הסיפור על חכמי חלם

שחיפשו את האבדה מתחת לפנס, במקום במקום שבו אבדה - בנימוק ששם יש אור ואפשר לחפש... קראתי על הלחץ בעשרות ספרים מקצועיים בשפות שונות, כולל ספרים שמוקדשים כולם לנושא, ואף אחד מהם לא מזיין את השכל כמו שאודם עושה. לא עדיף להתאמץ קצת באנגלית מאשר לקרוא את הזבל הזה?

 

[אודי בן יעקב]

בוא נגיד שאני עכשיו במבחן:

לצערי הרב אינני יודע למה הכוונה "מתח לחצי" וגם לא יודע למה הכוונה "דריכות החדירה", אז בטח שאני לא יודע מה ההבדל. אבל אני לא דוגמא, כבר מזמן לא עיינתי בפרק הזה ובהחלט ייתכן ששכחתי. מזל שריקי כאן ( ריקי זה לא בציניות ) אני קורא את הסבריה ובהדרגה מתחיל להיזכר. נדמה לי שדבר אחד חשוב אודם שכל לעשות, הרי בספריו הבאים הוא הגיע לקידמה מבחינת הגישה והמושגים למימד העומק, ולא שב על המושגים מספרו הראשון, המסקנה, הם כנראה מעניינים אך לא בהכרח רלוונטיים וחבל שלא שמענו זאת ממנו.

 

[שייקה לנדאו]

גם בספרים הבאים הוא מבלבל את המוח

למשל "גיוון קו" בכתב יד ופסיכודינמיקה. במה זה מוסיף על אפיוני הלחץ הקודמים?

 

[samwised]

אפרופו

בתור מומחית לחשמל אני לא משהו, מסתפקת בידע שצריך לחבר מכשיר לחשמל אם רוצים שהוא יעבוד. אבל פעם לימדתי את הנושא (אני מלמדת על פי אינטגרציה של ספרים לועזיים ומפנה לקריאה עצמאית נוספת אצל אודם), והיה בקבוצה מהנדס חשמל שמחה נמרצות על התיאור של האוהמאז' והוולטאז', שהם מבולבלים ולא מתארים את הדברים נכון מבחיה פיזיקלית. לא כדאי להתעכב על זה בכל מקרה.שייקה, אתה יודע האם התיאור המחשמל הוא חידוש של אודם? נדמה לי שאני זוכרת משהו ממקור אחר גם כן. דפנה