major mouse
New member
מתחת ליער דארקוואלד
מתחת ליער דארקוואלד היא ההרפתקה הראשונה במשחק חדש שהתחלתי להריץ ביום שבת הקרוב.
העולם הוא העולם המסוכן של וורהאמר, השיטה היא WFRP2.
הקבוצה כוללת שלושה שחקנים ואותי בתור מנחה. בפגישה הראשונה השתתפו רק שני שחקנים. השחקן השלישי ודמותו יצטרפו בשבוע הבא.
סיפורנו מתחיל, כמו כל סיפור טוב - בהתחלה. ואיזו התחלה יותר טובה מהתחלה של יום חדש?
השחר הקריר מוצא את גיבורינו שוכבים תחת כיפת השמיים. מכורבלים תחת שמיכות צמר מחוספסות וגלימות מסע עבות כהגנה מצינת הבוקר. שומר מפטרל, מעיף מבט חטוף לעברם, וממלמל משהו מתחת לשפם. משהו שקשור למזג אוויר מחורבן ולסמל ארור.
החייל ממשיך במסלולו מסביב למחנה הלילה הארעי. מחנה הלילה של פלוגתו של גנרל שילר, אחת מפלוגות צבאו הפרטי של הרוזן בוריס טודברינגר, פלוגה שאליהם הם הצטרפו כאורחים, בדרכם לאונטרגארד - עיירת מסחר מתפתחת השוכנת עמוק בלב ליבה של האימפריה. כל אחד מכם מסיבותיו שלו:
תומס רוהריג:
לאחר שלוש שנים של חניכות כלוחם באחת מספינות גילדת הסוחרים של מאריאנברג. שלוש שנים של זיכרונות רעים של ימים בהם בילה חלק נכבד מזמנו, מקיא מרק דגים דלוח לתוך דלי בבטן ספינה, משמן את נדן חרבו ומגפיו של פטרונו או יושב בבתי מרזח בערים רחוקות וחושב על הבית שהשאיר מאחור. אבל גם זיכרונות טובים של צהריים שטופי שמש, מתאמן בחרב שלופה עם אותו פטרון מאוס על סיפון אותה ספינה בזמן שמשב רוח פורע את שיערו.
זיכרונות טובים ורעים מאותה התקופה מתערבבים בזיכרונו. כמו אותו הבוקר על המזח בו הנריק, הפטרון, הושיט לו פיסת קלף קטנה מגולגלת, מטבע זהב וחיוך נדיר. לחץ את ידו של תומס והודיע לו שהרוויח את הסמכתו ושאותה פיסת קלף תאשר את אותה הסמכה ואת התחייבותו שתומס מוכן לשרת באחת מספינות הסוחר.
בו ביום יצא הלוחם הצעיר את עיר הנמל כאשר פניו מועדות לעיירת מולדתו.
האנס וובר:
כסף. בין אם זה כתר, שילינג או פני אימפריאליים. מטבעות פלדה מקיסלב או זהב גמדי. כסף ייתן לך לקחת בזכות את מה שלא קיבלת בחסד. זוהי לפחות דעתו של האנס.
הוא אולי לא נולד עשיר או מיוחס, הוא אולי לא נולד לחיים הבטוחים והמשעממים של סוחר או אפילו לאלה של איכר. האנס נולד בצהריים גשומים ואפורים באחת מאינספור הסמטאות חסרות שם של עיר הבירה אלטדורף. אביו הוא אדם אפור וחסר ייחוד, עוד אחד ממסת בני האדם האינסופית שמרכיבה את ה"עדר".
העדר, האנס לא מסוגל להעלות בדעתו גורל גרוע יותר מאשר להפוך ולהיות עוד פרצוף חסר ייחוד בעוד רחוב אפור ומשעמם. הוא נולד חזק, חזק יותר מכל השאר. חזק מספיק כדי לעשות את מה שצריך בכדי להתקדם הלאה. ואם זה אומר לעמוד בפני חרבות שלופות תוך כדי הגנה על עוד ספק סוחר, ספק נוכל תמורת כמה מטבעות שחוקים, אז זה מה שזה אומר.
למזלו, האנס עשה שם לעצמו בתור אדם שעומד במילתו, תכונה חשובה לאדם במקצועו. ולאחר שרשרת של עבודות בהן הוא נאלץ להגן בגופו על חלאות אדם, הגיע המשרה הנוכחית: ליווי כוהן של זיגמר בדרכו מאלטדורף לעיירה קטנה בשם אונטרגארד. משרה ששכרה בצידה ושכרה גם כמובן, במטבעות. הוא הסכים לקבל רק חלק זעום מהסכום בתור מקדמה ואת השאר כשהכוהן יגיע ליעדו. אם אי אפשר לסמוך על כוהן של זיגמר, אז על מי אפשר?
מתחת ליער דארקוואלד היא ההרפתקה הראשונה במשחק חדש שהתחלתי להריץ ביום שבת הקרוב.
העולם הוא העולם המסוכן של וורהאמר, השיטה היא WFRP2.
הקבוצה כוללת שלושה שחקנים ואותי בתור מנחה. בפגישה הראשונה השתתפו רק שני שחקנים. השחקן השלישי ודמותו יצטרפו בשבוע הבא.
סיפורנו מתחיל, כמו כל סיפור טוב - בהתחלה. ואיזו התחלה יותר טובה מהתחלה של יום חדש?
השחר הקריר מוצא את גיבורינו שוכבים תחת כיפת השמיים. מכורבלים תחת שמיכות צמר מחוספסות וגלימות מסע עבות כהגנה מצינת הבוקר. שומר מפטרל, מעיף מבט חטוף לעברם, וממלמל משהו מתחת לשפם. משהו שקשור למזג אוויר מחורבן ולסמל ארור.
החייל ממשיך במסלולו מסביב למחנה הלילה הארעי. מחנה הלילה של פלוגתו של גנרל שילר, אחת מפלוגות צבאו הפרטי של הרוזן בוריס טודברינגר, פלוגה שאליהם הם הצטרפו כאורחים, בדרכם לאונטרגארד - עיירת מסחר מתפתחת השוכנת עמוק בלב ליבה של האימפריה. כל אחד מכם מסיבותיו שלו:
תומס רוהריג:
לאחר שלוש שנים של חניכות כלוחם באחת מספינות גילדת הסוחרים של מאריאנברג. שלוש שנים של זיכרונות רעים של ימים בהם בילה חלק נכבד מזמנו, מקיא מרק דגים דלוח לתוך דלי בבטן ספינה, משמן את נדן חרבו ומגפיו של פטרונו או יושב בבתי מרזח בערים רחוקות וחושב על הבית שהשאיר מאחור. אבל גם זיכרונות טובים של צהריים שטופי שמש, מתאמן בחרב שלופה עם אותו פטרון מאוס על סיפון אותה ספינה בזמן שמשב רוח פורע את שיערו.
זיכרונות טובים ורעים מאותה התקופה מתערבבים בזיכרונו. כמו אותו הבוקר על המזח בו הנריק, הפטרון, הושיט לו פיסת קלף קטנה מגולגלת, מטבע זהב וחיוך נדיר. לחץ את ידו של תומס והודיע לו שהרוויח את הסמכתו ושאותה פיסת קלף תאשר את אותה הסמכה ואת התחייבותו שתומס מוכן לשרת באחת מספינות הסוחר.
בו ביום יצא הלוחם הצעיר את עיר הנמל כאשר פניו מועדות לעיירת מולדתו.
האנס וובר:
כסף. בין אם זה כתר, שילינג או פני אימפריאליים. מטבעות פלדה מקיסלב או זהב גמדי. כסף ייתן לך לקחת בזכות את מה שלא קיבלת בחסד. זוהי לפחות דעתו של האנס.
הוא אולי לא נולד עשיר או מיוחס, הוא אולי לא נולד לחיים הבטוחים והמשעממים של סוחר או אפילו לאלה של איכר. האנס נולד בצהריים גשומים ואפורים באחת מאינספור הסמטאות חסרות שם של עיר הבירה אלטדורף. אביו הוא אדם אפור וחסר ייחוד, עוד אחד ממסת בני האדם האינסופית שמרכיבה את ה"עדר".
העדר, האנס לא מסוגל להעלות בדעתו גורל גרוע יותר מאשר להפוך ולהיות עוד פרצוף חסר ייחוד בעוד רחוב אפור ומשעמם. הוא נולד חזק, חזק יותר מכל השאר. חזק מספיק כדי לעשות את מה שצריך בכדי להתקדם הלאה. ואם זה אומר לעמוד בפני חרבות שלופות תוך כדי הגנה על עוד ספק סוחר, ספק נוכל תמורת כמה מטבעות שחוקים, אז זה מה שזה אומר.
למזלו, האנס עשה שם לעצמו בתור אדם שעומד במילתו, תכונה חשובה לאדם במקצועו. ולאחר שרשרת של עבודות בהן הוא נאלץ להגן בגופו על חלאות אדם, הגיע המשרה הנוכחית: ליווי כוהן של זיגמר בדרכו מאלטדורף לעיירה קטנה בשם אונטרגארד. משרה ששכרה בצידה ושכרה גם כמובן, במטבעות. הוא הסכים לקבל רק חלק זעום מהסכום בתור מקדמה ואת השאר כשהכוהן יגיע ליעדו. אם אי אפשר לסמוך על כוהן של זיגמר, אז על מי אפשר?
