מתחרפנת לאיטי

מתחרפנת לאיטי

די!אני בלחץ מטורף:מסתובבת סביב עצמי בלי לדעת לאיזה כיוון,
 
מתחרפנת לאיטי

די!אני בלחץ מטורף:מסתובבת סביב עצמי בלי לדעת לאיזה כיוון,
 

מני3

New member
אם יש דרך שאת חושבת שאפשר

לעזור, אני אשמח. ועד אז
 
אחד אחד

מסובך לעשות כל-כך הרבה בבת-אחת. חלקי את זה למשימות. למשל: קודם למצוא איפה לישון (בית) אח"כ איפה לעבוד (להחזיק מעמד כלכלית ולהמשיך להיות בבית) אח"כ לימודים אח"כ כשיותר מסודרים לך הדברים בתוך הראש, בן-זוג (אם לכך הכוונה במשפחה) כמובן שאת הסדר הרצוי לך את קובעת, זה רק בגדר הצעה זה המון עבודה, אבל כשלוקחים כל פרויקט בנפרד, זה יותר פשוט ומסודר ועם כיוון. בהצלחה ואם אפשר לעזור במשהו, אשמח.
 
הלואי וזה היה כך

אבל כל הדברים הם דחופים עד מאד.מי יתן ואוכל לנהוג לפי עצתך.
 
את צודקת, הכל חשוב

עם זאת, משפחה לא מוצאים ביום אחד, זה דבר שנבנה במשך זמן ממושך עד שאפשר להישען עליו. גם לימודים כדאי לבחור שלא תחת לחץ וכשיש אורך נשימה כלכלי סביר. לכן אני ממליצה לך מכל הלב להתמקד במה שאפשר וכדאי למצוא עכשיו - בית ועבודה. אלה גם שני דברים שאם עושה בבחירתם טעות כלשהי מפאת קוצר הזמן, הרבה יותר קל לתקן. שיהיה לך בהצלחה מכל הלב.
 

sharkyM

New member
קפצי לים , תקשיבי לגלים, תנשמי

עמוק, תזרמי, תירגעי. >שארקים חושב שחבל על הבריאות<
 
לאט לאט לך...

איפה את עכשיו? מה קורה אתך? מה קרה עם העבודה שהייתה לך? מה נסגר אתך? איפה מוצאים אותך? ולסיום,
 
וואו כמה שאלות...../images/Emo3.gif

איתי: קצת מבולבל... העבודה: הייתה... מה נסגר איתי? שום דבר, זו בדיוק הבעייה. איפה מוצאים אותי? בכל התחנות המרכזיות ברחבי הארץ, מחכה לאוטובוסים עלומים ... וגם בפלאפון...
 
קחי אוויר

ותוציאי. באופן עקרוני - אל תשכחי לנשום. תבחרי כיוון ותלכי, את ממילא הולכת קדימה, אז עדיף לא להתפזר. אני סומכת עליך, בעינים עצומות. >ספל חמאה נזכרת בציטוט של טום סטופארד מ´רוזנקרנץ וגילנשטרן מתים´.<
 
הציטוט:

"לאן, בעצם, נעלם אותו רגע, שבו נודע לנו לראשונה, על המוות? ודאי היה רגע כזה, רגע מסויים, בילדות, שבו עלה בדעתי, בפעם הראשונה, שאני לא אחיה לנצח. זה ודאי היה מזעזע - משהו שנחרת הזיכרון. ובכל זאת, אני לא יכול להיזכר בזה. זה מעולם לא עלה בדעתי, בכלל. אנחנו נולדים, כנראה, עם טעם המוות בפינו. עוד לפני שנדע לכנותו במילים, עוד לפני שנדע שיש מילים, אנחנו מגיחים לעולם בדם ובצריחות, וכבר יודעים, כי למרות כל המצפנים שבעולם, יש כיוון אחד בלבד, והזמן הוא כלי המידה שלו." רוזנקרנץ הוגה במוות מתוך: ´רוזנקרנץ מגילדנשטרן מתים, מחזה בשלוש מערכות´. מאת: טום סטופארד. >ספל חמאה ממליצה בחום גם על הסרט<
 
הזכיר לי ציטוט דומה

ממיתוס הודי עתיק. קרישנה, באחת התגלויות שלו בעולם הזה נולד לדוואקי, אשתו של ואסודווה. לקאמסה, אחיה של דוואקי נודע מפי מכשף כלשהו (או שאני טועה?) שאחיינו ירצח אותו בעתיד. לכן החליט להרוג את אחותו מיד אחרי חתונתה. הוא הציע להסיע אותה ואת ואסודווה במרכבתו, ותוך כדי הנסיעה הבין ואסודווה לאן פני הדברים. אז הוא מתחנן לקאמסה על נפש אישתו הטריה ונותן מונולוג פילוסופי ארוך אודות החיים והמוות. אחת התזות שהוא מעלה היא שמן הרגע בו נולד האדם הוא מתחיל למות. זה לוקח לו כך וכך שנים, אבל תחילת התהליך היא מיד בלידה, ע"כ.
 
סרט מטורף לחלוטין

ראיתי אותו לא מזמן ויצאתי עם הזיות. הוא נקרא רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים נדמה לי. אגב, גרי אולדמן משחק שם, מה שמקפיץ את ערך הסרט, ובכל זאת אני לא ממליץ על הסרט הזה כסרט לערב עם חברים כי תרצי בשלב מסוים לדפוק את הראש בקיר.
 
למעלה