הציטוט:
"לאן, בעצם, נעלם אותו רגע, שבו נודע לנו לראשונה, על המוות? ודאי היה רגע כזה, רגע מסויים, בילדות, שבו עלה בדעתי, בפעם הראשונה, שאני לא אחיה לנצח. זה ודאי היה מזעזע - משהו שנחרת הזיכרון. ובכל זאת, אני לא יכול להיזכר בזה. זה מעולם לא עלה בדעתי, בכלל. אנחנו נולדים, כנראה, עם טעם המוות בפינו. עוד לפני שנדע לכנותו במילים, עוד לפני שנדע שיש מילים, אנחנו מגיחים לעולם בדם ובצריחות, וכבר יודעים, כי למרות כל המצפנים שבעולם, יש כיוון אחד בלבד, והזמן הוא כלי המידה שלו." רוזנקרנץ הוגה במוות מתוך: ´רוזנקרנץ מגילדנשטרן מתים, מחזה בשלוש מערכות´. מאת: טום סטופארד. >ספל חמאה ממליצה בחום גם על הסרט<