סורר ומורה
New member
מתחרפן!
חשתי צורך עז לפרוק את התחושות שלי על גבי הפורום בעקבות השבת המזעזעת שחויתי.
אני מתגורר בדירה עם שני חברים שנשארו איתי עוד מהתקופה שהייתי חרדי.
הם נשארו סוג של חרדים,אני לא.
הם לא יודעים שאני לא.
אם יש דבר שמחרפן אותי ומוציא אותי מדעתי יותר מכל,זה האופי הישיבתי.
האופי המחורבן והמעוות שמושרש ע"י ההנהגה החרדית באלפי בחורי ישיבה צעירים.
האופי הזה אומר:
הכל מגיע לך כי אתה שייך לאליטה מובחרת,
אל תתאמץ בשום צורה לקבל את כל מה שמגיע לך.
אל תתאמץ.
אל.
אל תעבוד קשה,אל תשרת,אל תתרום,אל תתן כבוד לשונים ממך.אל.
לי באופן אישי לקח המון זמן להשתחרר מהאופי המעוות הזה.
אבל לחברים שגרים איתי נשארו עדיין שרידים מאותו אופי,ויותר גרוע מכך-יש להם חברים עם אותו אופי.
וכך אני מוצא את עצמי רב איתם על בסיס יומיומי אם כן להזמין את ההוא לדירה או לא.
כן להזמין את חברים שלהם לשבת או לא.
השיא היה בשבת האחרונה. נאלצתי להישאר ספון בחדרי כל השבת ולהתפוצץ מעצבים.ממש כך.
הדיבורים והצעקות בקול מפריעים לישון?
אז מה.מתחשק לי כרגע לדבר.
נשאר בלאגן בסלון כתוצאה מהשבת?
לא נורא.יש מי שינקה.
התרבות הפרזיטית והאהבה העצמית החולנית הזו מטריפה אותי!
מי שיצא לו להיות פעם באיזור ישיבת מיר מבין טוב מאד על מה אני מדבר...אלפי פרזיטים מושלמים חיים שם על חשבון הזולת מבלי
שימלאו לפחות את החובה הבסיסית שמצפים מהם למלא-להיות בחור ישיבה.
לא לומדים מילה. משלמים (לפעמים) 500 ש"ח שכ"ד בחודש. אוכלים בישיבה, ומסתובבים בטלים כל היום עם האף למעלה.
יש שם באיזור אנשים טובי לב,באמת טובי לב,שמארחים מידי שבת על חשבונם הפרטי עשרות פרזיטים כאלה בחושבם שהם עושים
מצווה גדולה של עזרה לבחורי ישיבה הממיתים עצמם באהלה של תורה,ואני מסתכל על הבדיחה הזו מהצד ובא לי לצעוק לאותם אנשים טובים
בגרון ניחר שיפתחו כבר את העיניים שלהם וישקיעו את הכסף שלהם במטרות נעלות וצודקות יותר!
זהו.שחררתי.
שבוע טוב חברים
חשתי צורך עז לפרוק את התחושות שלי על גבי הפורום בעקבות השבת המזעזעת שחויתי.
אני מתגורר בדירה עם שני חברים שנשארו איתי עוד מהתקופה שהייתי חרדי.
הם נשארו סוג של חרדים,אני לא.
הם לא יודעים שאני לא.
אם יש דבר שמחרפן אותי ומוציא אותי מדעתי יותר מכל,זה האופי הישיבתי.
האופי המחורבן והמעוות שמושרש ע"י ההנהגה החרדית באלפי בחורי ישיבה צעירים.
האופי הזה אומר:
הכל מגיע לך כי אתה שייך לאליטה מובחרת,
אל תתאמץ בשום צורה לקבל את כל מה שמגיע לך.
אל תתאמץ.
אל.
אל תעבוד קשה,אל תשרת,אל תתרום,אל תתן כבוד לשונים ממך.אל.
לי באופן אישי לקח המון זמן להשתחרר מהאופי המעוות הזה.
אבל לחברים שגרים איתי נשארו עדיין שרידים מאותו אופי,ויותר גרוע מכך-יש להם חברים עם אותו אופי.
וכך אני מוצא את עצמי רב איתם על בסיס יומיומי אם כן להזמין את ההוא לדירה או לא.
כן להזמין את חברים שלהם לשבת או לא.
השיא היה בשבת האחרונה. נאלצתי להישאר ספון בחדרי כל השבת ולהתפוצץ מעצבים.ממש כך.
הדיבורים והצעקות בקול מפריעים לישון?
אז מה.מתחשק לי כרגע לדבר.
נשאר בלאגן בסלון כתוצאה מהשבת?
לא נורא.יש מי שינקה.
התרבות הפרזיטית והאהבה העצמית החולנית הזו מטריפה אותי!
מי שיצא לו להיות פעם באיזור ישיבת מיר מבין טוב מאד על מה אני מדבר...אלפי פרזיטים מושלמים חיים שם על חשבון הזולת מבלי
שימלאו לפחות את החובה הבסיסית שמצפים מהם למלא-להיות בחור ישיבה.
לא לומדים מילה. משלמים (לפעמים) 500 ש"ח שכ"ד בחודש. אוכלים בישיבה, ומסתובבים בטלים כל היום עם האף למעלה.
יש שם באיזור אנשים טובי לב,באמת טובי לב,שמארחים מידי שבת על חשבונם הפרטי עשרות פרזיטים כאלה בחושבם שהם עושים
מצווה גדולה של עזרה לבחורי ישיבה הממיתים עצמם באהלה של תורה,ואני מסתכל על הבדיחה הזו מהצד ובא לי לצעוק לאותם אנשים טובים
בגרון ניחר שיפתחו כבר את העיניים שלהם וישקיעו את הכסף שלהם במטרות נעלות וצודקות יותר!
זהו.שחררתי.
שבוע טוב חברים
