מתחרים וזוכים
- פותח הנושא koryeh
- פורסם בתאריך
אולי פשוט כי ככה הוא בתנ"ך?
תהילים פרק פח פסוק יב: הַיְסֻפַּר בַּקֶּבֶר חַסְדֶּךָ; אֱמוּנָתְךָ, בָּאֲבַדּוֹן. איוב פרק כו פסוק ו: עָרוֹם שְׁאוֹל נֶגְדּוֹ; וְאֵין כְּסוּת, לָאֲבַדּוֹן. איוב פרק כח פסוק כב: אֲבַדּוֹן וָמָוֶת, אָמְרוּ; בְּאָזְנֵינוּ, שָׁמַעְנוּ שִׁמְעָהּ. איוב פרק לא פסוק יב: כִּי אֵשׁ הִיא, עַד-אֲבַדּוֹן תֹּאכֵל; וּבְכָל-תְּבוּאָתִי תְשָׁרֵשׁ. משלי פרק טו פסוק יא: שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן, נֶגֶד יְהוָה; אַף, כִּי-לִבּוֹת בְּנֵי-אָדָם. אני גם תוהה למה הוא לא במשקל קִטָּלוֹן/קִטְלוֹן. אולי הוא ייחודי. נחכה לuriozmor, בטח הוא ידע.
תהילים פרק פח פסוק יב: הַיְסֻפַּר בַּקֶּבֶר חַסְדֶּךָ; אֱמוּנָתְךָ, בָּאֲבַדּוֹן. איוב פרק כו פסוק ו: עָרוֹם שְׁאוֹל נֶגְדּוֹ; וְאֵין כְּסוּת, לָאֲבַדּוֹן. איוב פרק כח פסוק כב: אֲבַדּוֹן וָמָוֶת, אָמְרוּ; בְּאָזְנֵינוּ, שָׁמַעְנוּ שִׁמְעָהּ. איוב פרק לא פסוק יב: כִּי אֵשׁ הִיא, עַד-אֲבַדּוֹן תֹּאכֵל; וּבְכָל-תְּבוּאָתִי תְשָׁרֵשׁ. משלי פרק טו פסוק יא: שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן, נֶגֶד יְהוָה; אַף, כִּי-לִבּוֹת בְּנֵי-אָדָם. אני גם תוהה למה הוא לא במשקל קִטָּלוֹן/קִטְלוֹן. אולי הוא ייחודי. נחכה לuriozmor, בטח הוא ידע.
תודה, אסופית
האמת שאני לא יודע. אבל אני אנסה לבדוק, ובינתיים אני יכול לשער. ההתייחסות הרלוונטית היחידה שמצאתי לצורה הזו הייתה במילון בן-יהודה, המציין בקצרה בהערה: "משק'[ל] פְּרָזוֹן בדגשות ל"פ [למ"ד הפועל]", כלומר לדעתו יש כאן משקל מוכר (גם אם נדיר) שמסיבה כלשהי למ"ד הפועל שלו דגושה. לדעתי זה פשוט אחד המקרים שבהם הקמץ המקראי מתחלף בפתח+דגש, כאן אולי לשם הדגשה - המילה הזו מופיעה במקרא בהקשרים פיוטיים ומליציים, ואולי זה הפתרון. אגב, שימו לב מה מביא ישראל ייבין בספרו העצום על הניקוד הבבלי (כרך ב, עמ' 1042): הוא מציין תחת המשקל קְטַלּוֹן את "אבדון" (שני מקומות) ואת "חלזון", שעליו הוא אומר כך: "'מחלה'. ושמא ז דגושה להבחנת משמעות". לא עוזר לנו, אבל מעניין. השאלות שעולות פה תמיד מביאות אותי למקומות טובים. תמשיכו לשאול.
האמת שאני לא יודע. אבל אני אנסה לבדוק, ובינתיים אני יכול לשער. ההתייחסות הרלוונטית היחידה שמצאתי לצורה הזו הייתה במילון בן-יהודה, המציין בקצרה בהערה: "משק'[ל] פְּרָזוֹן בדגשות ל"פ [למ"ד הפועל]", כלומר לדעתו יש כאן משקל מוכר (גם אם נדיר) שמסיבה כלשהי למ"ד הפועל שלו דגושה. לדעתי זה פשוט אחד המקרים שבהם הקמץ המקראי מתחלף בפתח+דגש, כאן אולי לשם הדגשה - המילה הזו מופיעה במקרא בהקשרים פיוטיים ומליציים, ואולי זה הפתרון. אגב, שימו לב מה מביא ישראל ייבין בספרו העצום על הניקוד הבבלי (כרך ב, עמ' 1042): הוא מציין תחת המשקל קְטַלּוֹן את "אבדון" (שני מקומות) ואת "חלזון", שעליו הוא אומר כך: "'מחלה'. ושמא ז דגושה להבחנת משמעות". לא עוזר לנו, אבל מעניין. השאלות שעולות פה תמיד מביאות אותי למקומות טובים. תמשיכו לשאול.
בחזרה לאבדון
היום הצלחתי להניח ידי על כמה ספרים שאין לי בבית, ועכשיו אפשר לומר בביטחון גדול מעט יותר: מקובל לראות ב"אבדון" צורה ממשקל קְטָלוֹן (כמו "פְּרָזוֹן") שיש בה פתח ודגש כנגד קמץ (או הכפלה כנגד הארכה, או הברה סגורה בהכפלה כנגד הרבה פתוחה - תבחרו מה שתרצו), בדומה לשמות הנוטים על דרך הדגושים: שפָן-שפַנִּים, ברזֶל-ברזִלִּים, אלמֹג-אלמֻגִּים וכד', שבצורות הנטייה שלהם יש דגש תנייני. חכמים שלחו אותי לספר "המשקלים פעלון ופעלן במקרא ובלשון חכמים" של בן-ציון גרוס (ירושלים תשנ"ד), ושם הוא מציין בין השאר שגם בתעתיק המקרא ליוונית יש הכפלה, כלומר זוהי הגייה קדומה (עמ' 8) ומפנה לכמה מגדולי הבלשנים השמיים הגרמנים: בארט, ברוקלמן ובגרשטרסר (עמ' 23, הערה 48). הלכתי גם אצל החברים האלה. איש מהם אינו מרחיב יותר מדי על הצורה, אבל כולם מסכימים שהדגש תנייני ומשווים לשמות שעל דרך הדגושים, אלה שהזכרתי למעלה. סבבה?
היום הצלחתי להניח ידי על כמה ספרים שאין לי בבית, ועכשיו אפשר לומר בביטחון גדול מעט יותר: מקובל לראות ב"אבדון" צורה ממשקל קְטָלוֹן (כמו "פְּרָזוֹן") שיש בה פתח ודגש כנגד קמץ (או הכפלה כנגד הארכה, או הברה סגורה בהכפלה כנגד הרבה פתוחה - תבחרו מה שתרצו), בדומה לשמות הנוטים על דרך הדגושים: שפָן-שפַנִּים, ברזֶל-ברזִלִּים, אלמֹג-אלמֻגִּים וכד', שבצורות הנטייה שלהם יש דגש תנייני. חכמים שלחו אותי לספר "המשקלים פעלון ופעלן במקרא ובלשון חכמים" של בן-ציון גרוס (ירושלים תשנ"ד), ושם הוא מציין בין השאר שגם בתעתיק המקרא ליוונית יש הכפלה, כלומר זוהי הגייה קדומה (עמ' 8) ומפנה לכמה מגדולי הבלשנים השמיים הגרמנים: בארט, ברוקלמן ובגרשטרסר (עמ' 23, הערה 48). הלכתי גם אצל החברים האלה. איש מהם אינו מרחיב יותר מדי על הצורה, אבל כולם מסכימים שהדגש תנייני ומשווים לשמות שעל דרך הדגושים, אלה שהזכרתי למעלה. סבבה?
אשריך!
רק רציתי להאיר לגבי הניסוח של הגדרת הדגש המדובר. ראיתי שניסחת אותו לפחות בשלוש גרסאות, ואני מכירה נוסח אחר, המועדף עליי, אז רק אעשה ביניכם היכרות קצרצרה: דגש בהיתוסף צורנים- דגש המופיע בעיצור האחרון של צורת המוצא בהיתוסף עליה צורנים. (צוטט מחוברת קורס ניקוד: "שיעורים ביסודות הלשון ותורת הניקוד, חלק ב". מהדורת ניסוי, תשנ"ט אוניברסיטת בר אילן) בחרתי דווקא בו כיוון שהוא מתאר בדיוק את התופעה, והוא נוח לתפישה. הערה: דגש זה מופיע בנושא: השם>שמות דגושים שם הדגש הוא שם כולל לקבוצת דגשים מסוג זה, אם זה מעניין- אפרט.
רק רציתי להאיר לגבי הניסוח של הגדרת הדגש המדובר. ראיתי שניסחת אותו לפחות בשלוש גרסאות, ואני מכירה נוסח אחר, המועדף עליי, אז רק אעשה ביניכם היכרות קצרצרה: דגש בהיתוסף צורנים- דגש המופיע בעיצור האחרון של צורת המוצא בהיתוסף עליה צורנים. (צוטט מחוברת קורס ניקוד: "שיעורים ביסודות הלשון ותורת הניקוד, חלק ב". מהדורת ניסוי, תשנ"ט אוניברסיטת בר אילן) בחרתי דווקא בו כיוון שהוא מתאר בדיוק את התופעה, והוא נוח לתפישה. הערה: דגש זה מופיע בנושא: השם>שמות דגושים שם הדגש הוא שם כולל לקבוצת דגשים מסוג זה, אם זה מעניין- אפרט.
תודה../images/Emo184.gif
לכל הדברים הטובים (וגם הרעים) יש יותר משם אחד.
אני דווקא מעדיף "הכפלה תמורת הארכה", כי אז אין צורך לתלות את הופעת הדגש בנטיות מורפולוגיות. הרי דגשים תנייניים מופיעים לא רק בצורות נוטות, אלא גם בצורות העומדות כנגד צורות בלא דגש, בלי קשר לנטייה ולתוספת צורנים, ו"אבדון" היא דוגמה מצוינת לכך. ירוקת העין, האם שמת לב שאימצתי בחום את הצעתך?
לכל הדברים הטובים (וגם הרעים) יש יותר משם אחד.
שים לב
שבגמל-גמלים, קטן-קטנים וכו' יש חילוף (ואני מדגיש: חילוף) בין צורות בתנועה ארוכה לצורות בתנועה קטנה עם הכפלה. ב"אבדון" באמת אין חילוף כזה בגבולות הנטייה של המילה, אבל יש בה תנועה קטנה עם הכפלה במקום שבו היינו מצפים לתנועה ארוכה, ולכן מבחינה עקרונית יש קשר בין התופעות, גם אם הן לא בהכרח מופיעות באותו פרק בספרי הדקדוק.
שבגמל-גמלים, קטן-קטנים וכו' יש חילוף (ואני מדגיש: חילוף) בין צורות בתנועה ארוכה לצורות בתנועה קטנה עם הכפלה. ב"אבדון" באמת אין חילוף כזה בגבולות הנטייה של המילה, אבל יש בה תנועה קטנה עם הכפלה במקום שבו היינו מצפים לתנועה ארוכה, ולכן מבחינה עקרונית יש קשר בין התופעות, גם אם הן לא בהכרח מופיעות באותו פרק בספרי הדקדוק.
תפוז אנשים מודיע
New member
מתחרים וזוכים ../images/Emo77.gif
בואו להשתתף בתחרות "ליגת האלבומים" של פורום פינק פלויד
רוצים לזכות בדיסק ופוסטר "סימנים" של המורדים
אתם יכולים לעצב לוגו לפורום טלנובלות ולזכות בפרס
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.