מתחרים וזוכים

dorgad

New member
אולי פיצוי על כך שאבד לו ההון/האון?

סתאאאאאאאאאאם. אני פשוט לא מבינה הרבה בדגשים, וברגעים אלו אני בהפוגה בעבודה ומשתעשעת להנאתי כדי לא להירדם. דור
 

אסופית02

New member
אולי פשוט כי ככה הוא בתנ"ך?

תהילים פרק פח פסוק יב: הַיְסֻפַּר בַּקֶּבֶר חַסְדֶּךָ; אֱמוּנָתְךָ, בָּאֲבַדּוֹן. איוב פרק כו פסוק ו: עָרוֹם שְׁאוֹל נֶגְדּוֹ; וְאֵין כְּסוּת, לָאֲבַדּוֹן. איוב פרק כח פסוק כב: אֲבַדּוֹן וָמָוֶת, אָמְרוּ; בְּאָזְנֵינוּ, שָׁמַעְנוּ שִׁמְעָהּ. איוב פרק לא פסוק יב: כִּי אֵשׁ הִיא, עַד-אֲבַדּוֹן תֹּאכֵל; וּבְכָל-תְּבוּאָתִי תְשָׁרֵשׁ. משלי פרק טו פסוק יא: שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן, נֶגֶד יְהוָה; אַף, כִּי-לִבּוֹת בְּנֵי-אָדָם. אני גם תוהה למה הוא לא במשקל קִטָּלוֹן/קִטְלוֹן. אולי הוא ייחודי. נחכה לuriozmor, בטח הוא ידע.
 

RonenYi

New member
אסופית, ו'עובד האקדמיה' - הקליקו

האם "אבדּון" מקבל דגש מאותה הסיבה ש"אריֵה" ו"הרבֵּה" מקבלים צירי בהברה פתוחה-מוטעמת, ובניגוד לניקוד המקובל בתנאים אלו ("מַנְחֶה", "מַשְׁקֶה", "קָשֶׁה")? אתם יכולים לתת דוגמות נוספות של חריגים? תודה!
 

uriozmor

New member
תודה, אסופית

האמת שאני לא יודע. אבל אני אנסה לבדוק, ובינתיים אני יכול לשער. ההתייחסות הרלוונטית היחידה שמצאתי לצורה הזו הייתה במילון בן-יהודה, המציין בקצרה בהערה: "משק'[ל] פְּרָזוֹן בדגשות ל"פ [למ"ד הפועל]", כלומר לדעתו יש כאן משקל מוכר (גם אם נדיר) שמסיבה כלשהי למ"ד הפועל שלו דגושה. לדעתי זה פשוט אחד המקרים שבהם הקמץ המקראי מתחלף בפתח+דגש, כאן אולי לשם הדגשה - המילה הזו מופיעה במקרא בהקשרים פיוטיים ומליציים, ואולי זה הפתרון. אגב, שימו לב מה מביא ישראל ייבין בספרו העצום על הניקוד הבבלי (כרך ב, עמ' 1042): הוא מציין תחת המשקל קְטַלּוֹן את "אבדון" (שני מקומות) ואת "חלזון", שעליו הוא אומר כך: "'מחלה'. ושמא ז דגושה להבחנת משמעות". לא עוזר לנו, אבל מעניין. השאלות שעולות פה תמיד מביאות אותי למקומות טובים. תמשיכו לשאול.
 

uriozmor

New member
עדכונים

בדקתי עם חכמים, והופניתי למקורות שאין לי בבית, ולכן העניין יתעכב עד אחרי פסח. מסתמן שמדובר באחד המקרים של פתח ודגש (תנועה קטנה + הכפלה) העומד כנגד קמץ (תנועה גדולה), כמו קָטָן-קְטַנִּים וכו'.
 

lahav4

New member
תן לי להשיב לך טובה

תחת טובה, בכך שגם אני אעזור לקולגה במצוקה
BL 499h: abadān* > abaddon הם מפנים שם ל- 219g, שזו הפיסקה על גמלים ושפנים.
 

uriozmor

New member
ולטובת

מי שלא יודע מה זה BL, אומר שזה ספר דקדוק גרמני משובח לעברית המקראית, שמחבריו הם באואר ולאנדר (ומכאן BL). זה באמת אחד החיבורים שנשלחתי אליהם. תודה. אבל נראה לי שיהיה לי עוד מה לומר בנושא. נראה.
 

uriozmor

New member
בחזרה לאבדון

היום הצלחתי להניח ידי על כמה ספרים שאין לי בבית, ועכשיו אפשר לומר בביטחון גדול מעט יותר: מקובל לראות ב"אבדון" צורה ממשקל קְטָלוֹן (כמו "פְּרָזוֹן") שיש בה פתח ודגש כנגד קמץ (או הכפלה כנגד הארכה, או הברה סגורה בהכפלה כנגד הרבה פתוחה - תבחרו מה שתרצו), בדומה לשמות הנוטים על דרך הדגושים: שפָן-שפַנִּים, ברזֶל-ברזִלִּים, אלמֹג-אלמֻגִּים וכד', שבצורות הנטייה שלהם יש דגש תנייני. חכמים שלחו אותי לספר "המשקלים פעלון ופעלן במקרא ובלשון חכמים" של בן-ציון גרוס (ירושלים תשנ"ד), ושם הוא מציין בין השאר שגם בתעתיק המקרא ליוונית יש הכפלה, כלומר זוהי הגייה קדומה (עמ' 8) ומפנה לכמה מגדולי הבלשנים השמיים הגרמנים: בארט, ברוקלמן ובגרשטרסר (עמ' 23, הערה 48). הלכתי גם אצל החברים האלה. איש מהם אינו מרחיב יותר מדי על הצורה, אבל כולם מסכימים שהדגש תנייני ומשווים לשמות שעל דרך הדגושים, אלה שהזכרתי למעלה. סבבה?
 

or99

New member
סבבה../images/Emo70.gif

אגב, בן ציון גרוס מציין שיש הכפלה בתעתיק במילה אבדון בלבד, או גם בשאר מילים שאצלנו מופיעות כ-קְטָלוֹן?
 

uriozmor

New member
אני לא זוכר

צריך לבדוק. אבל זה לא מאוד משנה, כי מבחינה מורפולוגית המשקל הוא קְטָלוֹן (בגיוון פונולוגי - הכפלה במקום הארכה) ולא קְטַלּוֹן. עד כמה שאני זוכר זו הצורה הדגושה היחידה או כמעט היחידה.
 

אסופית02

New member
אשריך!

רק רציתי להאיר לגבי הניסוח של הגדרת הדגש המדובר. ראיתי שניסחת אותו לפחות בשלוש גרסאות, ואני מכירה נוסח אחר, המועדף עליי, אז רק אעשה ביניכם היכרות קצרצרה: דגש בהיתוסף צורנים- דגש המופיע בעיצור האחרון של צורת המוצא בהיתוסף עליה צורנים. (צוטט מחוברת קורס ניקוד: "שיעורים ביסודות הלשון ותורת הניקוד, חלק ב". מהדורת ניסוי, תשנ"ט אוניברסיטת בר אילן) בחרתי דווקא בו כיוון שהוא מתאר בדיוק את התופעה, והוא נוח לתפישה. הערה: דגש זה מופיע בנושא: השם>שמות דגושים שם הדגש הוא שם כולל לקבוצת דגשים מסוג זה, אם זה מעניין- אפרט.
 

uriozmor

New member
תודה../images/Emo184.gif

לכל הדברים הטובים (וגם הרעים) יש יותר משם אחד.
אני דווקא מעדיף "הכפלה תמורת הארכה", כי אז אין צורך לתלות את הופעת הדגש בנטיות מורפולוגיות. הרי דגשים תנייניים מופיעים לא רק בצורות נוטות, אלא גם בצורות העומדות כנגד צורות בלא דגש, בלי קשר לנטייה ולתוספת צורנים, ו"אבדון" היא דוגמה מצוינת לכך. ירוקת העין, האם שמת לב שאימצתי בחום את הצעתך?
 

uriozmor

New member
נו ברור ששמתם לב

אבל הייתי צריך אישור. דגש תנייני? אני חושב שזה דגש המייצג הכפלה שעניינה ריתמי, כלומר שתפקידה לסגור הברה מסיבה כלשהי (למשל כדי למנוע היחטפות, אבל יש הרבה מקרים שאין להם הסבר ברור ומפורש). לא?
 

RonenYi

New member
יש לי את הרשימה המלאה

ושם לא מוזכר "אבדון", כך שלא מדובר באותה התופעה.
 

uriozmor

New member
שים לב

שבגמל-גמלים, קטן-קטנים וכו' יש חילוף (ואני מדגיש: חילוף) בין צורות בתנועה ארוכה לצורות בתנועה קטנה עם הכפלה. ב"אבדון" באמת אין חילוף כזה בגבולות הנטייה של המילה, אבל יש בה תנועה קטנה עם הכפלה במקום שבו היינו מצפים לתנועה ארוכה, ולכן מבחינה עקרונית יש קשר בין התופעות, גם אם הן לא בהכרח מופיעות באותו פרק בספרי הדקדוק.
 

or99

New member
../images/Emo32.gif עוד מפרסומות תפוז...

(גנגי, תגידי להם...)
 
למעלה