מתחיל סמסטר !!
כל הרצאה הן מקשקשות, תמיד אותו הדבר. יושבות יחד די צמוד, משמאל באמצע, ומקשקשות. והיום יותר מתמיד. משהו רוגש בהן, פועם, מצחקקות, מגניבות מבטים, משהו קורה. תמיד מפתיעה אותי היכולת לקלוט מה קורה בזמן שאני מרצה... הפה מדבר והעיניים קולטות – משהו לגמרי אחר . אני נותן בהן מבט מאשים, אוקי הן מסמנות לי עם העיניים, שולפות דף, מתכתבות עליו, לפחות בשקט. היום, משהו בהחלט קורה.אני רואה את הריגוש של אחת מהן, אני יכול לעצום עיניים לתאר כל מילימטר בפנים היפות שלה, שיער חום בהיר חלק, עיניים מפתות שפתיים שאי אפשר שלא לנשק, עור שחום חלק חלק, תמיד מחשוף עמוק – שדיים מהפנטים. פעם היא התמתחה עם חולצת בטן שהתרוממה ומכנסיים נמוכים, השדיים מזדקרים, פירסינג עדין נוצץ במרכז הבטן החלקה .... סעמק אף פעם אני לא זוכר איך קוראים לחברה שלה. אבל שתיהן יחד יכולות לכבוש את העולם. העיניים שלה בורקות היום, הפנים אדומות, ופתאום אני קולט את הפטמות הבולטות, אה... אני פתאום מגמגם, מוריד מייד את העיניים, חוזר להרצאה. מסתכל לפינה השניה רואה את הכיתה מסתכלת בי במבט תמוהה לא מבינה מה קרה. אני חוזר למסלול ההרצאה, ורק מדי פעם מגניב אליהן מבט, רואה אותן כותבות, מתרגשות ... מתמלא הדף. נגמר השיעור, עונה לכמה סטודנטים שואלים, ואח"כ אוסף את הדברים מתחיל ללכת החוצה הכיתה ריקה. ופתאום אני קולט על השולחן, בדיוק איפה שהן היו לפני דקה, דף שלם מלא ...מקושקש. אני נעצר. לא יכול להיות , ואולי ? הלב שלי מתחיל פתאום לפעום בכוח, הדם מציף את האוזניים חם. אני עושה סיבוב קטן,מסתכל טוב טוב, אני לבד, הולך לשם. מושיט את היד לוקח את הדף לא מביט בו, מכניס לתיק ומתרחק מייד , לא מסתכל ימינה ושמאלה. הולך מהר במסדרון רודף אחרי דפיקות הלב, רעש מים בשרותי הבנות, אני נלחץ, יוצאת מישהי... לא תלמידה שלי , אני נרגע . נכנס למשרד, נועל את הדלת , פורש את הדף על השולחן, קורא.
כל הרצאה הן מקשקשות, תמיד אותו הדבר. יושבות יחד די צמוד, משמאל באמצע, ומקשקשות. והיום יותר מתמיד. משהו רוגש בהן, פועם, מצחקקות, מגניבות מבטים, משהו קורה. תמיד מפתיעה אותי היכולת לקלוט מה קורה בזמן שאני מרצה... הפה מדבר והעיניים קולטות – משהו לגמרי אחר . אני נותן בהן מבט מאשים, אוקי הן מסמנות לי עם העיניים, שולפות דף, מתכתבות עליו, לפחות בשקט. היום, משהו בהחלט קורה.אני רואה את הריגוש של אחת מהן, אני יכול לעצום עיניים לתאר כל מילימטר בפנים היפות שלה, שיער חום בהיר חלק, עיניים מפתות שפתיים שאי אפשר שלא לנשק, עור שחום חלק חלק, תמיד מחשוף עמוק – שדיים מהפנטים. פעם היא התמתחה עם חולצת בטן שהתרוממה ומכנסיים נמוכים, השדיים מזדקרים, פירסינג עדין נוצץ במרכז הבטן החלקה .... סעמק אף פעם אני לא זוכר איך קוראים לחברה שלה. אבל שתיהן יחד יכולות לכבוש את העולם. העיניים שלה בורקות היום, הפנים אדומות, ופתאום אני קולט את הפטמות הבולטות, אה... אני פתאום מגמגם, מוריד מייד את העיניים, חוזר להרצאה. מסתכל לפינה השניה רואה את הכיתה מסתכלת בי במבט תמוהה לא מבינה מה קרה. אני חוזר למסלול ההרצאה, ורק מדי פעם מגניב אליהן מבט, רואה אותן כותבות, מתרגשות ... מתמלא הדף. נגמר השיעור, עונה לכמה סטודנטים שואלים, ואח"כ אוסף את הדברים מתחיל ללכת החוצה הכיתה ריקה. ופתאום אני קולט על השולחן, בדיוק איפה שהן היו לפני דקה, דף שלם מלא ...מקושקש. אני נעצר. לא יכול להיות , ואולי ? הלב שלי מתחיל פתאום לפעום בכוח, הדם מציף את האוזניים חם. אני עושה סיבוב קטן,מסתכל טוב טוב, אני לבד, הולך לשם. מושיט את היד לוקח את הדף לא מביט בו, מכניס לתיק ומתרחק מייד , לא מסתכל ימינה ושמאלה. הולך מהר במסדרון רודף אחרי דפיקות הלב, רעש מים בשרותי הבנות, אני נלחץ, יוצאת מישהי... לא תלמידה שלי , אני נרגע . נכנס למשרד, נועל את הדלת , פורש את הדף על השולחן, קורא.