מתחילה מהתחלה....

[חסמבה 1]

מתחילה מהתחלה....

כניראה שהתקופה שאני עוברת ממש מסובכת וכתוצאה מזה אני למדה על עצמי דברים חדשים כמו זה שכשאני בלחץ לא יוצא לי להסביר את עצמי נכון.... פעם חשבתי שאני יכולה לתקשר מול כל העולם רק לא מול בעלי....היום אני מבינה שאני יכולה לתקשר כשאני רגועה ובמצב "מאוזן" פחות או יותר... אז קודם יוסי: תודה באמת על ההשקעה שלך בתשובה(שאני בטוחה שהיא מוצלחת לא פחות מהקודמת) רק שלא ממש הבנתי שם מה אתה מנסה לאמר....אמנם אנגלית היה הצד החזק שלי בבית ספר אבל לא עד כדי כך....אז אני אשמח לקבל תרגום

אני לא בדיוק יודעת איך אני ממשיכה מכאן בלהסביר את מה שעובר עליי.... כמו שהמתבונן אמר ....כן אני בהסתכלות על האני שלי ויוצא לי לראות את עצמי באחרים בכל מיני מצבים שאני פשוט בהלם... כל יום שעובר אני שמחה שהוא ניגמר "רגוע" יחסית למה שהייתי רגילה... כל יום עבר במתח,בכעסים על הכל,למה דווקא לי זה קורה....למה לא הולך לי בזוגיות כי אני בעצם אדם שאוהב יודעת להעניק חום והכי בעולם רוצה לקבל את זה ....יותר נכון דורשת לקבל אהבה שאני לא יודעת אם היא עדיין קיימת אצל בן הזוג שלי. המריבות שלנו היו מתחילות מכלום וממשיכות ב....וואו בלאגן שלם של שערת רגשות...מילים שיוצאות בלי שליטה ואין דרך לקחת אותן חזרה ....הכל ניראה שחור ונורא ...עד הרגע שאתה אומר לעצמך די מספיק...הייתי בסרט הזה יותר מדי זמן.... אוף אני מרגישה שאני חוזרת על עצמי בהסברים ולא ממש הולך לי בזה... לא יודעת.... מרגישה חנוקה ...מרגישה צורך לפרוש כנפיים ולצרוח הכי חזק שאפשר...שכל העולם ישמע כמה רע היה לי אבל מודה....זאת לא הדרך....אני חייבת לקום ולהתנער מהאשלייה הזאת שייש אהבה של פרחים נשיקות וקוצי מוצי....דביק מדיי.....למרות שאני המצאתי את זה...כניראה שהחיים עושים לי בית ספר אחד גדול..... כל פעם אני לוקחת נשימה אחת ארוכה מעין אנחה....איך הגענו לזה...פעם היתה אהבה...וגם היו פרחים ונשיקות...וכן אפילו סקס טוב....אז לאן לעזאזל כל זה נעלם? ואיך לא עצרנו את זה? אני מלאת שאלות בעיקר לעצמי אבל יודעת שאני חייבת להמשיך הלאה...לא טוה לי במקום שבו אני "עומדת" היום.... לפניי שנתיים עברתי תאונת דרכים כשמשם הכל בעצם התחיל להתפורר לאט אבל מהר.... הייתי מרוכזת בסבל של עצמי ולא בשום דבר אחר....היום אין לי כוח להתנצלויות ולכמה שאני מעריכה את כל מה שהוא עשה בשבילי...אין לי כוח לנסות לפרש דברים....אני רוצה לחיות כבר.....כמו לפני התאונה ...ולא תמיד זה קל...אבל יודעת שבסוף אני אהיה מאושרת....אפילו אם אשאר לבד. אוףףףףףף שואפת לטוב.....רק לטוב והרבה אהבה...ושוב אני מודעת לזה שאני לא בדיוק ברורה...לוקח לי זמן להסביר דברים בצורה מדוייקת.... "יום אחד יבוא.....מי שחיכית לו...מי שאת רוצה יבוא...תעשי רק מה שאת אוהבת......"

 

[dovk]

קראתי את שתי ההודעות שלך -

ואת הדבר היחידי והנכון ביותר לעשות במצב שלכם את שוללת...! רק ייעוץ זוגי. אתם כבר בתוך נישואין, את עוד אומרת שיש לך רגש אליו אבל הכל (או הרוב) בעייתי... אגיד לך מה שאני אומר לכל מי שזה רוח הדברים שלו - אם בן או בת הזוג אינם "דפקטים" של ממש, לא כדאי להחליף, כל אדם אחר יהיה לא פחות "דפוק" בעינייך בשלב מסויים בקשר. למדו לעבד את מה שקורה ביניכם (בעזרת ייעוץ זוגי מקצועי, לבד אי אפשר) ושנייכם תרוויחו מזה רווח עצום. אפילו אם, במקרה הכי גרוע אכן צריך לפרק את החבילה, ההחלטה מתקבלת במשותף והפירוק נעשה ברוח טובה. כל דרך אחרת כרוכה בהמון כאב, שינאה ורווחים אדירים לשני עורכי דין שאתם בכלל לא מכירים. (איך מישהו אמר "במקום להתחתן אני אמצא מישהי שאני שונא, אתן לה את כל הכסף והרכוש שלי, ושלום על ישראל!") אני אחזור כמו תוכי בלי בושה - אם בן הזוג הוא אדם סביר ורוצה להמשיך בקשר, שווה לעשות הכל (בעיקר ללכת ביחד לייעוץ זוגי) כדי לעבוד איתו על מה שקורה. גם אם בן (או בת) הזוג לא רוצים להצטרף לייעוץ הזוגי, יש מקום ללכת לבד - אתם תקבלו כלים להתמודד עם הסיטואציה באופן בונה וטוב עבורכם. בהצלחה דב

 

[חסמבה 1]

אי אפשר לבד

הבנתי את זה עד לא מזמן...שבעצם רק אני רציתי ללכת לייעוץ והוא לא היה מוכן לשמוע על זה ..... היום אני בייעוץ אישי...משהו שתורם לי מאוד לחיזוק האני שלי...וטוב לי בנתיים עם זה. במקום ספרות וביולוגיה....היו צריכים להיות מקצועות אחרים.....אולי היינו מקשיבים יותר?! אני מאמינה באהבה ומאמינה שרק אהבה תנצח....ואם זאת לא האהבה שלי(אני רק נשמעת חזקה וקשוחה.....) אז גם היא תגיע מתישהו...יש לי זמן וסובלנות לחכות לה.....

 

[dovk]

אני דווקא מאמין - וכך היה, ש-

אם אחד מבני הזוג מסרב לשתף פעולה בנושא הייעוץ, והאחר פונה לעזרה ונעזר, שזה בכלל לא פשוט ולוקח הרבה זמן - אזי הסרבן מוצא את עצמו ללא פרטנר לקטעים הבעייתיים. המצב הזה, כפי שאמרתי, יכול להביא לאחת משתי אפשרויות: או שהסרבן מצטרף לטיפול, ואז הכל טוב (לפחות הכיוון), או שמסתבר שאכן יש לפרק את החבילה, אבל אז זה נעשה בלי, או עם הרבה פחות מלחמות וסבל לכל המעורבים (יש ילד, נכון?). תמשיכי את בדרך שלך, עם היעוץ ותגיעי למקומות טובים. רק סבלנות. דב

 

[dovk]

אני דווקא מאמין - וכך היה, ש-

אם אחד מבני הזוג מסרב לשתף פעולה בנושא הייעוץ, והאחר פונה לעזרה ונעזר, שזה בכלל לא פשוט ולוקח הרבה זמן - אזי הסרבן מוצא את עצמו ללא פרטנר לקטעים הבעייתיים. המצב הזה, כפי שאמרתי, יכול להביא לאחת משתי אפשרויות: או שהסרבן מצטרף לטיפול, ואז הכל טוב (לפחות הכיוון), או שמסתבר שאכן יש לפרק את החבילה, אבל אז זה נעשה בלי, או עם הרבה פחות מלחמות וסבל לכל המעורבים (יש ילד, נכון?). תמשיכי את בדרך שלך, עם היעוץ ותגיעי למקומות טובים. רק סבלנות. דב

 

[seeyou]

בלחץ לא יוצא לי להסביר את עצמי נכון

זה קורה אצל הרבה אנשים גם אצלי! מספרים שבצבא מארץ רחוקה היה נהוג להעניש חייל שהתלונן לפני שספר עד 100! כתבתי באנגלית מאחר והעברית שלי קצת צולעת.. אחד על אחד! קודם ממליץ לך ספר של דייל קארנגי-"אל דאגה"-בעברית! לי זה עזר... 1- "כל יום עבר במתח,בכעסים על הכל,למה דווקא לי זה קורה" דעתי את חייבת למחוק את ביטוי "למה דווקא לי זה קורה"-זה גורם רק להרס עצמי ולהבין שלכול אחד יש את גורלו לקבל את המצב אך לא הסכים ,לנסות לשנותו איך להסביר את המשפט? כולנו מבינים שבסופו של דבר מתים(אנו משלימים מחוסר ברירה) אבל לא מסכימים למות מבלי לחיות . כאשר את מרגישה "מתח" ,קחי לך פסק זמן של כמה דקות,תעסקי בדברים אחרים שעושים לך טוב על הלב,תאזיני למוזיקה שאת אוהבת,תוכלי מה שאת אוהב... ניזכרתי בעוד ספר שיכול לעזור לך: "מרשם לאושר" של קן קייז זה לא מספיק "לעבור" בין דפי הספרים-צריך להפנים את השינוי הרצוי לך...