מתוק שלי...
אתה תקוע בבסיס עכשיו בחור בעזה וממילא לא תקרא את זה, אבל אני חייבת להוציא הכל, ואין לי אומץ להגיד לך. אז אני כותבת. כבר שנה פלוס שאנחנו מכירים, אתה החבר הכי טוב של אח שלי. אתה איש כל כך מדהים, וכל המשפחה שלנו התאהבה בך, עד שהפכת לחלק מאיתנו. מבחינתי היית אח שלי באותה מידה כמו אחי הביולוגי, החבר הכי טוב שלך. לכל מקום שהלכנו, וכל מי שפגשנו, הצגת אותי כאחותך לכל דבר ועניין. כמו אח גדול. למרות שאתה יותר צעיר ממני, הגנת עלי כל הזמן ודאגת לי, ואני מצידי דאגתי לך ונתתי לך כל מה שאתה צריך כדי להיות מאושר. בגלל היחסים החמים והמשפחתיים שלנו, הופתעתי כשלפני כחודש התחלת לדבר איתי באופן מוזר, ביישני ועדין יותר, כאילו היינו זרים הנפגשים לראשונה. רמזת רמזים ושלחת מבטים, ואני סירבתי להאמין למה ששידרת, שכנעתי את עצמי שאני הוזה. אחרי הכל, לא חשבתי שאי פעם תתעניין בי בצורה אחרת מלבד כאח, וגם כי מלבד היותך אדם חם, אוהב ומתוק, אתה גם נראה מצויין. בחורות יפהייפיות נופלות לרגליך, ואתה נהנה מזה. לא חשבתי שתרצה בחורה שמבוגרת ממך, ושלא נראית כמו הבחורות המדהימות שנמרחות עליך. סתם בחורה ממוצעת, לא יפה מדי ולא דוגמנית בפוטנציה. אבל לא הזיתי את כל זה, ולפני כמה ימים ביקשת לשוחח איתי באופן דחוף ובפרטיות, הרחק מהמשפחה. סיפרתי לי שכבר כמה חודשים אתה לא מפסיק לחשוב עלי, ולא אמרת כלום כי חשבת שזה עניין חולף. סיפרת שזה לא עובר, אלא מתגבר מיום ליום. סיפרת שהסיבה האמיתית שבגללה הפסקת לצאת עם בחורות, היא האהבה והצורך שלך בנאמנות כלפיי, על אף שכלל לא ידעתי מה מסתתר במחשבות שלך. שאלת אותי האם אהיה מוכנה להיפגש איתך מתישהו, רחוק מכאן, שנינו לבד. לא כמו אחים, אלא כזוג. כשסיימת להגיד את כל זה, נשארתי המומה, לא בגלל ההפתעה עצמה, אלא כי פתאוםהעזתי להודות באהבה שלי כלפייך. אני מודה שגם אני חשבתי מספר לא מבוטל של פעמים, איך יהיה להיות שלך. ישבנו מחובקים וצמודים במשך כל השיחה הזאת, ולמרות שאנחנו תמיד יושבים ככה, הפעם הרגשתי זרמים של חום עוברים בכל הגוף בגלל המגע שלך. למרות שעברו יומיים מאז, אני עדיין מסוגלת להרגיש את החום של השפתיים שלך על הצוואר שלי, את הלחי שלך נצמדת לשלי, ואת הידיים היפות שלך שמזיזות בעדינות את השיער מהעיניים. לא יכולה להפסיק להיזכר בנשיקה שלך, הנשיקה הכי רכה, מתוקה וארוכה שהייתה לי אי פעם. חולפות בי צמרמורות רק מהמחשבה על הריח והמגע שלך. אבל, חמוד שלי, אליה וקוץ בה - אני יודעת שלא נוכל להמשיך את זה, אלא אם נסכים לשלם את המחיר. אתה תאבד את החבר הכי טוב שלך, ואני אאבד את אחי, שהוא אחד האנשים היקרים לי ביותר בעולם. הוא לעולם לא יוכל לקבל את זה, ואני יכולה להבין אותו. הצעת שפשוט לא נספר, אבל אני לא מסכימה. לא רוצה לשמור אותך בסוד. לא רוצה להקלע למצבים שנשב כולנו יחד, ואני לא אוכל לגעת בך ולהצמד אליך. אני אוהבת אותך, ואני רוצה להיות איתך בלי להסתיר ולהתחבא. עצוב לי שזה המצב, אבל אין ברירה. לכן, אני מקווה שתבין את הבקשה שלי - לא להיות איתך שוב לבד, לא להתקרב אליך פיזית. אני מקווה שאחרי הכל, נוכל להמשיך להיות כמו אחים אמיתיים. אוהבת אותך המון.
אתה תקוע בבסיס עכשיו בחור בעזה וממילא לא תקרא את זה, אבל אני חייבת להוציא הכל, ואין לי אומץ להגיד לך. אז אני כותבת. כבר שנה פלוס שאנחנו מכירים, אתה החבר הכי טוב של אח שלי. אתה איש כל כך מדהים, וכל המשפחה שלנו התאהבה בך, עד שהפכת לחלק מאיתנו. מבחינתי היית אח שלי באותה מידה כמו אחי הביולוגי, החבר הכי טוב שלך. לכל מקום שהלכנו, וכל מי שפגשנו, הצגת אותי כאחותך לכל דבר ועניין. כמו אח גדול. למרות שאתה יותר צעיר ממני, הגנת עלי כל הזמן ודאגת לי, ואני מצידי דאגתי לך ונתתי לך כל מה שאתה צריך כדי להיות מאושר. בגלל היחסים החמים והמשפחתיים שלנו, הופתעתי כשלפני כחודש התחלת לדבר איתי באופן מוזר, ביישני ועדין יותר, כאילו היינו זרים הנפגשים לראשונה. רמזת רמזים ושלחת מבטים, ואני סירבתי להאמין למה ששידרת, שכנעתי את עצמי שאני הוזה. אחרי הכל, לא חשבתי שאי פעם תתעניין בי בצורה אחרת מלבד כאח, וגם כי מלבד היותך אדם חם, אוהב ומתוק, אתה גם נראה מצויין. בחורות יפהייפיות נופלות לרגליך, ואתה נהנה מזה. לא חשבתי שתרצה בחורה שמבוגרת ממך, ושלא נראית כמו הבחורות המדהימות שנמרחות עליך. סתם בחורה ממוצעת, לא יפה מדי ולא דוגמנית בפוטנציה. אבל לא הזיתי את כל זה, ולפני כמה ימים ביקשת לשוחח איתי באופן דחוף ובפרטיות, הרחק מהמשפחה. סיפרתי לי שכבר כמה חודשים אתה לא מפסיק לחשוב עלי, ולא אמרת כלום כי חשבת שזה עניין חולף. סיפרת שזה לא עובר, אלא מתגבר מיום ליום. סיפרת שהסיבה האמיתית שבגללה הפסקת לצאת עם בחורות, היא האהבה והצורך שלך בנאמנות כלפיי, על אף שכלל לא ידעתי מה מסתתר במחשבות שלך. שאלת אותי האם אהיה מוכנה להיפגש איתך מתישהו, רחוק מכאן, שנינו לבד. לא כמו אחים, אלא כזוג. כשסיימת להגיד את כל זה, נשארתי המומה, לא בגלל ההפתעה עצמה, אלא כי פתאוםהעזתי להודות באהבה שלי כלפייך. אני מודה שגם אני חשבתי מספר לא מבוטל של פעמים, איך יהיה להיות שלך. ישבנו מחובקים וצמודים במשך כל השיחה הזאת, ולמרות שאנחנו תמיד יושבים ככה, הפעם הרגשתי זרמים של חום עוברים בכל הגוף בגלל המגע שלך. למרות שעברו יומיים מאז, אני עדיין מסוגלת להרגיש את החום של השפתיים שלך על הצוואר שלי, את הלחי שלך נצמדת לשלי, ואת הידיים היפות שלך שמזיזות בעדינות את השיער מהעיניים. לא יכולה להפסיק להיזכר בנשיקה שלך, הנשיקה הכי רכה, מתוקה וארוכה שהייתה לי אי פעם. חולפות בי צמרמורות רק מהמחשבה על הריח והמגע שלך. אבל, חמוד שלי, אליה וקוץ בה - אני יודעת שלא נוכל להמשיך את זה, אלא אם נסכים לשלם את המחיר. אתה תאבד את החבר הכי טוב שלך, ואני אאבד את אחי, שהוא אחד האנשים היקרים לי ביותר בעולם. הוא לעולם לא יוכל לקבל את זה, ואני יכולה להבין אותו. הצעת שפשוט לא נספר, אבל אני לא מסכימה. לא רוצה לשמור אותך בסוד. לא רוצה להקלע למצבים שנשב כולנו יחד, ואני לא אוכל לגעת בך ולהצמד אליך. אני אוהבת אותך, ואני רוצה להיות איתך בלי להסתיר ולהתחבא. עצוב לי שזה המצב, אבל אין ברירה. לכן, אני מקווה שתבין את הבקשה שלי - לא להיות איתך שוב לבד, לא להתקרב אליך פיזית. אני מקווה שאחרי הכל, נוכל להמשיך להיות כמו אחים אמיתיים. אוהבת אותך המון.
