מתוסכל 
יש לי חברה כבר שנתיים היא ממש אוהבת אותי היא נותנת בשבילי הכל דואגת ואיתי בכל דרך שאני בוחר, הבעיה היא, שאני אוהב אותה אבל הרבה פחות ממה שהיא וגם ככה שאני נותן פחות וקשה לי עם זה שהיא נותנת את הנשמה ואני בקושי נותן חצי. יש לי גם בעיה די רצינית שאני מקנא לה בטירוף אני לא מסוגל כשהיא מדברת או מסתכלת על גברים, ואני לא מבין כי היא נאמנה לי במאה אחוז אבל עדין, אני כל הזמן פוחד וזה ממש גורם לי סבל כי גם קשה לנו להתחבר לאנשים, אנחנו יוצאים רק עם בנות ועם רוצים לקבוע משהו עם כמה חברה אני לא מסוגל שיהיו הרבה גברים וזה תוקע אותנו מבחינה חברתית. אפילו סרטים אני לא יכול שהיא תראה כי יש גברים עירומים ומדברים הרבה על מין. מה אתם מציאים לי לעשות? אני יודע שאני דפוק ואני משתגע מעצמי
יש לי חברה כבר שנתיים היא ממש אוהבת אותי היא נותנת בשבילי הכל דואגת ואיתי בכל דרך שאני בוחר, הבעיה היא, שאני אוהב אותה אבל הרבה פחות ממה שהיא וגם ככה שאני נותן פחות וקשה לי עם זה שהיא נותנת את הנשמה ואני בקושי נותן חצי. יש לי גם בעיה די רצינית שאני מקנא לה בטירוף אני לא מסוגל כשהיא מדברת או מסתכלת על גברים, ואני לא מבין כי היא נאמנה לי במאה אחוז אבל עדין, אני כל הזמן פוחד וזה ממש גורם לי סבל כי גם קשה לנו להתחבר לאנשים, אנחנו יוצאים רק עם בנות ועם רוצים לקבוע משהו עם כמה חברה אני לא מסוגל שיהיו הרבה גברים וזה תוקע אותנו מבחינה חברתית. אפילו סרטים אני לא יכול שהיא תראה כי יש גברים עירומים ומדברים הרבה על מין. מה אתם מציאים לי לעשות? אני יודע שאני דפוק ואני משתגע מעצמי
