מתוסכלת

tali_le

New member
מתוסכלת

תוהה לעצמי מה עכשיו כבר כתבתי שבוע שעבר שפוטרתי מהעבודה, והתנצלותי על שלא המשכתי את הדיון כאן - אלה מכם שמכירים את מקום העבודה ההוא מבינים את הרגשת אי הנוחות שנגרמה לי מאוחר יותר בגלל כתיבת ההודעה כאן והפוסט בנושא בבלוג שמסתבר שהפך לנחלת כלל המשרד שלי בלי שממש רציתי אבל נמשיך מעבר לזה http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=astinus כולכם מוזמנים לבלוג שלי לשמוע קצת על מה שקרה מאז, התחלתי לעבוד במשתלה אני מאוד נהנית מזה, הרגשת החופש שבעבודה הפיזית וכל מיני אבל מצד שני, אולי זו הבורגנות ואולי השאפתנות - אבל אני כבר יודעת שלא לנצח אני אהיה מרוצה מזה, שיחסר לי האתגר בעבודה ואני מחפשת כיוון, תוהה אם אני באמת רוצה לחפש עבודה בתחום ההתנדבותי והפוליטי או מה, תוהה אם אני רוצה ללמוד ואם כן אז מה, חשבתי שאני רוצה לעבור לירושלים אבל מיום ליום הרעיון הזה פחות ופחות קוסם לי קצת אבודה עכשיו, החלטות ודילמות שדחיתי בשנה כי חשבתי שאני אמשיך לעבוד עוד שנה הגיעו פתאום בסוג של בום, נפרדתי מהבת זוג לפני כמה ימים מה ששוב משאיר אותי בסוג של חיפוש איפה בכלל מחפשים? מה מחפשים? אני חסרת כיוון כרגע, יש לי הרבה רעיונות מתרוצצים בראש על דברים לא קשורים ומבולבלים ואני לא בטוחה לאן לקחת אותם וכמו תמיד בשעת מצוקה, בסופו של דבר אני מוצאת את דרכי לכאן, כבר כמה שנים שזה ככה... אז מה אתם אומרים? טלי
 
לפחות בזכותך

נכנסתי פעם ראשונה וראיתי מה זה בלוג. אז א) תודה. תרשי לי קודם כל להזדעזע מהמשפט הבלתי הגיוני "חשבתי שאני רוצה לעבור לירושלים, אבל מיום ליום הרעיון הזה פחות ופחות קוסם". איך מעבר לירושלים יכול להיות קוסם מלכתחילה?!?!?!? מה אני אומר לך, יקירתי, אם את שוקלת לעבור לירושלים, מצבך הרבה יותר גרוע ממה שעולה מהנייר !!! אבל באמת, מה אני אגיד לך שאת לא יודעת כבר בעצמך? שברור שפעם בכמה זמן אנחנו עומדים בצומת דרכים וצריכים להחליט, לבד, האם ללכת שמאלה, ימינה, או שמא להיכנס שם לבור הביוב, כי הוא בליינד איזה קיצור למשהו ומקפיץ אותך בכמה דרגות. זה הרי ידוע שיש פאסים כאלה שרק צריך למצוא אותם. לא זה המקרה. ברור. הצעתי היא לברור את הקש מהמוץ, או מה שזה לא יהיה. קחי את הדבר העיקרי החשוב כרגע (הימור שלי? החלטה על לימודים/שילוב לימודים ועיסוק מהנה). נכון שכרגע המשתלה היא סוג של פילר, ולכולנו ברור שלא בזה תעסקי רוב חייך הבוגרים. קחי לך חודש, חודשיים, אפילו חצי שנה, תתארגני על הכיוון שלך, והכל יהיה הרבה יותר ברור. לא חכמה לחפש תשובות באמצע הבלגן. לגבי בת זוג, זה לא מחפשים זה. זה מוצאים כשהראש נקי והלב פתוח. זה יכול להגיע גם בלי לחפש. בואי נתחיל קצת מלקחת את החיים בידיים. כל בת זוג שתגיע, תצטרך להשתלב בכיוון שהגעת אליו. ותרשי לי שוב להזדעזע לסיום. סיימתי.
 

De-Panther

New member
עכשיו בעבודה רע לך?? את חייבת עכשיו

למצוא משהו?? ואולי תוכלי למצוא עבודה שמשלבת גם וגם?? אבל אין לך מה למהר עכשיו אני מבין שהעבודה טובה לך... תנוחי קצת עם העבודה הזו... תרגיעי קצת את השכל מהמחשבות... ותחזרי לזה עוד כמה שבועות אחרי מנוחה קצרה
(עיקרון ה"אהה!!" או ה"יוריקה!!" או איכשלאקוראים לזה בפסיכולוגיה תמיד עובד
) בהצלחה לך בחיפושייך
 

dana2909

New member
אני הייתי מנצלת את ההזדמנות

ויוצאת לטיול, לא חשוב לאן , ארה"ב , מזרח, אוסטרליה כשאת לא קשורה בעצם לכאן לשום דבר, אין שום דד ליין שאת צריכה לחזור עד תאריך מסוים, ואת הסדר עברת ברוך השם. מי יודע מה תגלי...
 

צימעס

New member
פעם, אחרי שסיימתי לימודים,

עבדתי כטלפנית, נשלפתי משם ע"י מכר של הורי לעבודה "מקצועית" זוועתית (הבוס היה בטוח שהוא עושה לי טובה-שלא-תאמן), ומשם התפטרתי והלכתי להיות שליחה (אוכל ומסמכים). העבודה כשליחה היהת הכי שווה משלושתן. בעיקר החלק שלה שהיה עם בוס (רבע IQ ממני, ונורא נחמד) שקבע לי את המסלול - עד כדי שואלת אם כן או לא לחכות 5 דקות לצ'ק. מה אני אומרת? קחי את הזמן, תהני משמשתלה - יש לדעתי משהו נפלא בעבודה פיזית ובעבודה ראש-קטן (ולך יש שני הדברים יחד). מלאי את שעות הפנאי שלך, ותני ליעוד שלך לצוץ כשתהיי רגועה ופתוחה.
 
למעלה