מתוסכלת
אני בת 30 עם תינוק חמוד בן חצי שנה ובעל מדהים וטוב.
העניין הוא כזה.
אני בת שלישית ויש לי שני הורים מבוגרים אמי חולה כרונית במצב קשה ואבי מבוגר בגיל.
ולאמו יש אמא חולה אבל מתחילה להבריא ולהאריך חיים.
לפני שהתחתנו שתי האמהות שלנו היו בבתי חולים כל אחת מהסיבות שלה. אמו בגלל אירוע מוחי קל ביותר שעברה ואמי בגלל סיבוכי סכרת ועוד..
אחרי שהתחתנו חמותי התנהגה בצורה ממש מגעילה ואז אחרי שהבן שלי נולד היא התחילה להשתנות די לטובה.
לא מזמן התחלנו לבקר את אמו שגרה במרחק גדול יחסית...
כל פעם שאנחנו נוסעים לשם חמותי ובעלי מרגישים כאילו הם הולכים על ביצים כי אני ממש שונאת ומתפוצצת כל פעם שאני נמצאת יחד איתה ועם הבן שלי
אמו התחילה להתרפא ולהאריך חיים ואילו אמי ואבי דועכים להם וכעת חמותי היא מתעוררת ומאושרת ושמחה כל כך..
ואני
משתגעת
מתפוצצת
מקנאת
ושונאת
וכל הרגשות הכי קשים יש לי
אתמול בלילה היתה לי שיחה קשה עם בעלי על שאני מרגישה סכינים כל פעם שהבן שלי יחד איתה משחק ומשתולל והכל ואילו אצלי זה ממש בית קברות הם לא יכולים להיות איתו הרבה זמן מבלחינת אריכות חיים ולא שום דבר...
הוא קרא לי חוצפנית, ואגואיטסית שצריכה דחוף לשנות את הגישה שלה אחרת יהיה ממש לא טוב.... שלא לראות את אמא שלו ולקנא ולזלזל בזה שהיא מאריכה חיים ומתרפה ולהפסיק להסתכל על החצי כוס הריקה אלא על המלאה, ולשנות את הגישה שלי ממפלצת קנאית וצרת עין למשהו אחר, הוא גם אמר לי ש-מה עדיף שהוא יתנתק מאמו בסקייפ ולא יסע אליה, שאני אשכח מזה.
ואני רותחת מעצבים על זה ובמקום מסויים אני צריכה להשלים בכוח עם המצב שאין מה לעשות ועלי להפנים ולהבין שהורי לא יאריכו חיים ואמו תיבדל לשנים ארוכות והיא תבלה עם הנכד שלה ויהי מה.
מה לעשות?
אני מתחילה את הבוקר טוב עם עצבים ועצבות גדולה מאוד....
אני בת 30 עם תינוק חמוד בן חצי שנה ובעל מדהים וטוב.
העניין הוא כזה.
אני בת שלישית ויש לי שני הורים מבוגרים אמי חולה כרונית במצב קשה ואבי מבוגר בגיל.
ולאמו יש אמא חולה אבל מתחילה להבריא ולהאריך חיים.
לפני שהתחתנו שתי האמהות שלנו היו בבתי חולים כל אחת מהסיבות שלה. אמו בגלל אירוע מוחי קל ביותר שעברה ואמי בגלל סיבוכי סכרת ועוד..
אחרי שהתחתנו חמותי התנהגה בצורה ממש מגעילה ואז אחרי שהבן שלי נולד היא התחילה להשתנות די לטובה.
לא מזמן התחלנו לבקר את אמו שגרה במרחק גדול יחסית...
כל פעם שאנחנו נוסעים לשם חמותי ובעלי מרגישים כאילו הם הולכים על ביצים כי אני ממש שונאת ומתפוצצת כל פעם שאני נמצאת יחד איתה ועם הבן שלי
אמו התחילה להתרפא ולהאריך חיים ואילו אמי ואבי דועכים להם וכעת חמותי היא מתעוררת ומאושרת ושמחה כל כך..
ואני
משתגעת
מתפוצצת
מקנאת
ושונאת
וכל הרגשות הכי קשים יש לי
אתמול בלילה היתה לי שיחה קשה עם בעלי על שאני מרגישה סכינים כל פעם שהבן שלי יחד איתה משחק ומשתולל והכל ואילו אצלי זה ממש בית קברות הם לא יכולים להיות איתו הרבה זמן מבלחינת אריכות חיים ולא שום דבר...
הוא קרא לי חוצפנית, ואגואיטסית שצריכה דחוף לשנות את הגישה שלה אחרת יהיה ממש לא טוב.... שלא לראות את אמא שלו ולקנא ולזלזל בזה שהיא מאריכה חיים ומתרפה ולהפסיק להסתכל על החצי כוס הריקה אלא על המלאה, ולשנות את הגישה שלי ממפלצת קנאית וצרת עין למשהו אחר, הוא גם אמר לי ש-מה עדיף שהוא יתנתק מאמו בסקייפ ולא יסע אליה, שאני אשכח מזה.
ואני רותחת מעצבים על זה ובמקום מסויים אני צריכה להשלים בכוח עם המצב שאין מה לעשות ועלי להפנים ולהבין שהורי לא יאריכו חיים ואמו תיבדל לשנים ארוכות והיא תבלה עם הנכד שלה ויהי מה.
מה לעשות?
אני מתחילה את הבוקר טוב עם עצבים ועצבות גדולה מאוד....