מתוסכלת....
שלום רב, אני בת 24 , לפני שנה התחלתי ללמוד במכללה את מסלול פסיכולוגיה וסוציולוגיה תמיד ידעתי שאני אלמד ויעסוק בכל הקשור בעזרה לאנשים... ופסיכולוגיה זה תחום שמאוד עניין אותי, במהלך הסמסטר הראשון התחתנתי אך החתונה עקב המלחמה שהחלה נפלה בדיוק על תקופת המבחניםשלא כמתוכנן, וכמובן שלא הצלחתי ללמוד ולהתרכז בשום מבחן, ולכן הממוצע היה גם בהתאם מה שהוריד לי מאוד את המוטיבציה היות ומסתכלים על הממוצע בסופו של דבר. בסמסטר ב' התקשתי מאוד בקורס הפסיכולוגיה עשיתי 2 קורסים כאשר אחד מהם הוא חוזר ונכשלתי...הבנתי מהר מאוד שפסיכולוגית כבר לא אהיה גם בגלל שהסבירו לנו שלהתקבל לתואר שני צריך ממוצע גבוה . בסופו של דבר בשיחה שלי עם אחראית המסלול הבנתי שלשנה ב' לא אוכל לעלות בשל חוסר ציון בפסיכולוגיה ואני אהיה חייבת לעבור שיחה עם אחראי המסלולים כדי לקבוע לי מסלול חדש ואחר ללא פסיכו' ואני כבר יודעת שהוא לא יהיה מאתגר... מה שזה אומר בפועל שהפסדתי שנה ועכשיו כנראה אצטרך להפסיד עוד שנה , אני כבר לא יודעת מה אני רוצה אני מאוד מבולבלת, בוכה בלי סוף, ויודעת שיש לי כ"כ הרבה לתת מעצמי אך הדלתות נסגרות בפניי, אני רוצה להוסיף שהפסיכומטרי שלי לא גבוה במיוחד וללכת לשפרו ולנסות להתקבל למקום אחר זה עוד זמן יקר ,אני מאוד רוצה להרחיב את המשפחה מה שחשבתי שיקרה לקראת שנה ג' שלי לחשוב על העתיד ולא רואה כאופציה בכלל להפסיד את השנתיים הללו ואף יותר ....חשבתי אולי ללכת לתחום החינוך ...שוב כרגע אני לצערי במצב לא החלטי כלל הוריי מממנים את הלימודים שלי הם חסכו את הסכומים בעבודה קשה רק כדי שאלמד ,והם יודעים שהיה משבר קטן עם פסיכולוגיה אך לא יודעים את הכמעט סוף של הסיפור קשה לי לאכזב אותם ולתת להם הרגשה שהבת שלהם פחות מוצלחת מאחרים ולכן אני תמיד עונה שהכל בסדר....אני מרגישה שנכשלתי ואכזבתי את כולם גם את בעלי...אני מתוסכלת ולא יודעת מה עליי לעשות .. אשמח לקבל עזרה והכוונה... תודה....
שלום רב, אני בת 24 , לפני שנה התחלתי ללמוד במכללה את מסלול פסיכולוגיה וסוציולוגיה תמיד ידעתי שאני אלמד ויעסוק בכל הקשור בעזרה לאנשים... ופסיכולוגיה זה תחום שמאוד עניין אותי, במהלך הסמסטר הראשון התחתנתי אך החתונה עקב המלחמה שהחלה נפלה בדיוק על תקופת המבחניםשלא כמתוכנן, וכמובן שלא הצלחתי ללמוד ולהתרכז בשום מבחן, ולכן הממוצע היה גם בהתאם מה שהוריד לי מאוד את המוטיבציה היות ומסתכלים על הממוצע בסופו של דבר. בסמסטר ב' התקשתי מאוד בקורס הפסיכולוגיה עשיתי 2 קורסים כאשר אחד מהם הוא חוזר ונכשלתי...הבנתי מהר מאוד שפסיכולוגית כבר לא אהיה גם בגלל שהסבירו לנו שלהתקבל לתואר שני צריך ממוצע גבוה . בסופו של דבר בשיחה שלי עם אחראית המסלול הבנתי שלשנה ב' לא אוכל לעלות בשל חוסר ציון בפסיכולוגיה ואני אהיה חייבת לעבור שיחה עם אחראי המסלולים כדי לקבוע לי מסלול חדש ואחר ללא פסיכו' ואני כבר יודעת שהוא לא יהיה מאתגר... מה שזה אומר בפועל שהפסדתי שנה ועכשיו כנראה אצטרך להפסיד עוד שנה , אני כבר לא יודעת מה אני רוצה אני מאוד מבולבלת, בוכה בלי סוף, ויודעת שיש לי כ"כ הרבה לתת מעצמי אך הדלתות נסגרות בפניי, אני רוצה להוסיף שהפסיכומטרי שלי לא גבוה במיוחד וללכת לשפרו ולנסות להתקבל למקום אחר זה עוד זמן יקר ,אני מאוד רוצה להרחיב את המשפחה מה שחשבתי שיקרה לקראת שנה ג' שלי לחשוב על העתיד ולא רואה כאופציה בכלל להפסיד את השנתיים הללו ואף יותר ....חשבתי אולי ללכת לתחום החינוך ...שוב כרגע אני לצערי במצב לא החלטי כלל הוריי מממנים את הלימודים שלי הם חסכו את הסכומים בעבודה קשה רק כדי שאלמד ,והם יודעים שהיה משבר קטן עם פסיכולוגיה אך לא יודעים את הכמעט סוף של הסיפור קשה לי לאכזב אותם ולתת להם הרגשה שהבת שלהם פחות מוצלחת מאחרים ולכן אני תמיד עונה שהכל בסדר....אני מרגישה שנכשלתי ואכזבתי את כולם גם את בעלי...אני מתוסכלת ולא יודעת מה עליי לעשות .. אשמח לקבל עזרה והכוונה... תודה....