מתוסכלת מפרידה

מתוסכלת מפרידה

שלום לכולם, כבר כתבתי פה בעבר לפני מספר חודשים כשהיו לי בעיות עם האקס שלי שאיתו יצאתי שנה וחצי... זאת הייתה אהבה מהסרטים, אהבה מדהימה. לא אפרט מה היו הבעיות, רק אגיד שבסופו של דבר נפרדנו למרות שעדיין אהבנו מאוד. עברו מאז הפרידה ארבעה חודשים ואני עדיין מוצאת את עצמי חושבת עליו, מדמיינת את החזרה שלנו, כותבת עליו, מציצה בעמוד הפייסבוק שלו... אני יודעת שכולם פה יגידו "הכי טוב זה לנתק קשר" ואני מסכימה, אבל אני מאוד חלשה בקטע הזה. אני עדיין לא מצליחה להתנתק. לפני שבוע הגעתי למסקנה שבגלל שנפרדנו בצורה מכוערת (בריב באס אמ אסים), אולי אני צריכה לסגור מעגל ואולי זה יעזור לי להפסיק לחשוב עליו. אז נפגשנו, בפעם הראשונה מאז הפרידה, ודיברנו על הבעיות שהיו, כל אחד התנצל על מה שעשה לא בסדר, העלנו קצת זכרונות וזהו. חוץ מחיבוק לא קרה כלום. הבעיה היא שמאז, אני באמת נכנסתי לסרטים! עד היום הייתי משוכנעת שלא הסתדרנו ושהאהבה שלי בסופו של דבר תרד ושיהיה בסדר, אבל עכשיו אני מפחדת שאולי אני מפספסת את אהבת חיי! השאלה שלי היא לאנשים שחוו פרידות כואבות, מתי זה יעבור לי, אם בכלל? האם העובדה שאני חושבת עליו כל הזמן זה אומר שעשינו טעות? אני מיואשתתתתתתתת =[
 

chenby

New member
קודם כל אבל קודם כל!

אין שום יאוש בעולם! דבר שני, עברו 4 חודשים את לא מפספסת שום אהבת חייך - חוץ מאת עצמך אולי.. (ממילא את אהבת חייך מהרגע שנולדת עד הרגע שתיפרדי מהעולם, מלווה את עצמך כל שנייה ושנייה) היית משוכנעת שהאהבה תרד והיא לא ירדה. יש לי חדשות בשבילך.. גם לי יש אחד בראש ששנתיים אחרי אני עדיין אוהבת אותו - אז מה, האהבה שצצה כמידי פעם אני חושבת עליו, לא מפריעה לי לנהל את חיי ולא באה על חשבון אף אחד אחר. זה כמו שיש לנו את כל האהבה לתת לכל הילדים שלנו, אהבה היא אהבה. והיא לעולם לא בחינם (גם אם אין לנו כרגע את התשובה ל- אז למה זה היה טוב?) את לא מעוניינת להתנתק, ואת ממשיכה להפגש ולדבר על הנושא, אז בטח שזה ימשיך להציק לך. אני פעם ניסיתי דרך הפוכה - הכרחתי את עצמי לחשוב עליו כל הזמן. כל הזמן כל הזמן כל הזמן. וכל רגע שהוא הוסת ממחשבותי, מיד החזרתי אותו - עד שיום אחד, מה זה נמאס לי! פתאום אמרתי די!! נמאס לי ממך, נמאס לי מהשם שלך, נמאס לי מהנוכחות שלך בחיי - ופתאום המחשבות הניחו לי. (הכל היה במחשבות הוא בכלל היה בחול באותו זמן) ופתאום אחרי יומיים קלטתי שוואי, לא חשבתי עליו בכלל כבר יומיים איזה קטע.. לאט לאט יקירתי, כל דבר לוקח זמן. יש אחד שלקח לי שנה להתגבר עליו, ויש אחד שלקח לי חודש להתגבר עליו, מאיפה אני יכולה לדעת מתי זה יעבור לך? או שזה כבר לא יעניין אותך כי כבר תתרגלי, או שתקבלי החלטה שזה לא מעניין אותך . לחזור עכשיו, יעשה לכם אחלה אופוריה שבועיים חודש חודשיים.. ואז אותם דברים שהפריעו לפני הפרידה, גם ישובו.. את צעירה , בת 21, הוא אולי אהבה ראשונה, כנראה לא אהבת חייך. בטח אם את לא דתיה, אין לך מה להתעסק עם אהבות חיים שבקושי עברת רבע מהחיים.. תעסיקי את עצמך בדברים אחרים.
 
זה יעבור...

כשתניחי לזה סוף סוף. כשתמלאי את חייך בתכנים אחרים. כשתהיי עסוקה בדברים אחרים. אז זה יעבור!!!
 
זהו ש...

אין לכם מושג כמה אני עסוקה.... אני כמעט ולא יושבת בבית- כל הזמן יוצאת עם חברות, נרשמתי ללימודים, הצטרפתי למקהלה..... משתדלת הכי הרבה להעסיק את עצמי, אבל אפילו כשאני יוצאת, בזמן פנוי, ובלילות במיוחד... איכשהו תמיד הוא מחלחל לי למחשבות
 
תקשיבי אחת...

זה תלוי בך. את צריכה להחליט להניח לו. ארבעה חודשים לחשוב על בן אדם בלי היכולת לשחרר מכניסה אותך לבעיה. את נאמנה לזיכרון וזה לא מאפשר לך להפתח לחוויות חדשות. שום דבר לא יעזור לך לחדול מלחשוב...רק את. תפסיקי. די. תניחי לזה. תשכחי. את יודעת שאת יכולה. את יודעת שאת לא רוצה. את יודעת. די.
 
../images/Emo6.gif

קרעת אותי עם השיר!!! רק חפשי אחד שאשה שרה משהו דומה. תודה אגב....על האצבע
 

chenby

New member
אין לא מצליחה לחשוב

אצל נשים זה נקמני מידי או רגשי מידי או תוכחני מידי..
 
אני יודע...../images/Emo6.gif

אבך תנסי אולי אצל קרן פלס.... היא הצינית מכולן... אולי היא היא מחזיקה שיר פרידה קליל כמו זה שהעלת... עם "יללה ביי"....
 

chenby

New member
היא הכי לא.

וגם אם כן, עדיין אין סיכוי שאני אחפש ולו שיר אחד שלה. כל בוגרי רימון האלה..
 
כואב אבל פחות

ביהדות נותנים שנה לאבל, אצלך עוד לא עברה שנה, יש לך עוד כמה חודשים,. זה יעבור כשזה יעבור, לפעמים זה לוקח יותר לפעמים פחות, כל אחד עם האופי שלו, עם מנגנוני ההתמודדות שלו, ועל מה האבל הזה נופל אצלו, את לא יכולה לפספס את אהבת חייך כי אם החלטתם להפרד סימן שהוא לא אהבת חייך.
 
למעלה