מתוסכלתת

[אם 4 הבנים שמחה]

מתוסכלתת

3 שבועות+ 3 ימים אחרי ניתוח טבעת. ולא. לא באתי לקטר על זה שאני לא מרגישה הגבלה ויכולה לאכול הכל. אלא להיפך. דווקא עשיתי המון שיעורי בית לפני הניתוח. והיה ברור לי שההגבלה תושג רק עם הסגירות למעט יחידי סגולבה שגם בלי סגירה מרגישים את ההגבלה. אז זהו. אני כנראה יחידת סגולה. איך לא חשבתי על זה.... מהרגע שעברתי מהשלב של הכלכלכה הרכה כלום לא עובר לי. היה לי סיוט עם לחמניה שנתקעה לי מיום חמישי ב12 בצהריים ועד יום שישי בצהריים. שבת חזרתי לכלכלה רכה. אבל הבעיה שכשאני בכלכלה רכה. אני אוכלת המון שטויות שלא הייתי כמעט אוכלת לפני הניתוח. אני אוכלת גלידה (אפילו פרווה) שבעבר בכלל לא אהבתי. אני אוכלת מעדנים בלי סוף. ולא. לא דיאט. כי דיאט מגעיל אותי. העניין הוא. שכשאני אוכלת אוכל רך הכל עובר ואני נשארת רעבה. ואני אוכלת כמות הרבה יותר גדולה. כי זה לא משביע אותי. אז היום בבוקר עשיתי שוב ניסוי לאכול אוכל לא רך. ואכלתי לחם צנים עם גבינה וחביתה. שתיתי לפני. ואכלתי בביסים קטנים. לאט לאט. אבל אחרי כמה ביסים אני שוב מרגישה את האוכל שתקוע ומציק. לא רוצה כל היום להקיא. ואני בלחץ מהמחשבה שאני עוד לא סגורה. כלומר אצלי תמיד הייתה משוואה שאם חלילה נתקע משהוא אז הולכים לפתוח את הטבעת. ואני אם ייתקע משהוא אין מה לפתוח (את הבטן אולי. כדי להוציא את הטבעת) לא יודעת מה עדיף כבר. לחזור לכלכלה הרכה. שאז אין סיכוי שאצליח לרזות. או לחיות עם הכמה ביסים שתקועים יום שלם. ולמחרת להמשיך עוד כמה ביסים

בצורה כזו אני ארזה מהר. זה בטוח. אבל לא נראה לי שזה בצורה בריאה ככה. תעזרו לי. פליזזז

 

[קוביd1]

תיסכול

לפי מה שהכרתי אותך הכנת שעורי בית ,והכנת אותם טוב. גם אני ירדתי את כל המשקל העודף ,בלי סגירות חוץ מהסגירה שהמנתח שלי סגר בניתוח עצמו ,ואני לא יודע כמה זה היה. לא נראה לי סביר שבטבעת פתוחה הכל נתקע לך ,האמת נראה לי משונה כל העיניין ,מה שאני מציע לאכול בארוחת בוקר ביצה קשה צנים גבינה לבנה ,לא לאכול חביתה ,החביתה עושה לי גם היום בלאגנים ,לא לאכול לחמניה רכה או פיתה רכה . תראי מה יקרה אי אפשר להמשיך לאכול מעדנים כל היום ,גם זה נמאס צריך ויטמינים לגוף שלא יגרמו חוסרים תראי מה יקרה ואשמח עם תעדכני אותנו במצבך הרבה בריאות קובי .

 

[אופירA]

תשמחי, קודם כל. ובואי נעשה עוד תרגילים

תשמחי, שיש לך כבר הגבלה. זה מצב עדיף. צריך ללמוד את כל התרגילים שעוזרים לך במצב של הגבלה. במקרה של הצנים עם הגבינה והחביתה, הייתי מפסיקה אחרי 2 ביסים, ומרגישה אם זה עובר. ואם זה תקוע ומציק, מחכה 5 דקות ושותה מים בזהירות. אם השתייה דוחפת את האוכל, אז זו הדרך שלך. בזמן שאת ממתינה לאוכל שיירד לבד בלי דחיפה, תנסי לעשות נשימות - לנשום עמוק לריאות. זה גם ממריץ את הוושט. כמו כן לעשות כמה תנועות, הליכה, תנועות ידיים. בנוסף, נסי אם אותה ארוחה עוברת יותר טוב בערב. אם כן, אז בבוקר אין לך מה לאכול צנים עם גבינה וחביתה. בטח שלא חביתה. אחרת תמיד ייתקע לך. אבל לא לכל היום, אלא לכמה שעות בלבד. (מה שהיה לך פעם קודמת זה משהו שנתקע באמת, וזה לא מה שיהיה לך עם כל אוכל). בנוסף, כמה שתית לפני האוכל? אז תשתי עוד כוס יותר. ותדווחי - אני רוצה לשמוע מה למדת על הקיבה שלך.

 

[alt היחיד]

אין צורך להיכנס לתיסכול

ברוב המקרים כמו שלך לאט לאט הקיבה תתרחב ואת תוכלי לאכול יותר עד שתצטרכי ניפוח. כל אחד חווה קשיים זמניים בתהליך של הניתוח הבריאטרי, החכמה היא להמשיך לאחוז חזק ולא להתייאש. הסיבה שאת אוכלת דברים שלפני הניתוח לא אכלת, היא בגלל הסיבה הפשוטה שאלו הם הדברים היחידים שאת אוהבת ומסוגלת לאכול. את מבלבלת בין רעב אמיתי לרעב למתוק, אבל זה בסדר. אם תאכלי 1-2 כדורי גלידה ביום לא יקרה כלום. אני ממליץ לך לשלב בין כלכלה רכה שתכלול גם 1-2 כדורי גלידה בשעות הבוקר והצהריים, ובשעות הערב נסי לאט לאט ללמד את הקיבה שלך לאכול אוכל מוצק. ונסי מאוד להימנע מהקאות תוך כדי אכילה. כי ברגע שמגיעה ההקאה הראשונה, רוב הסיכויים שלא תוכלי להמשיך לאכול.

 

[ענת הגדולה היחידה]

תראי אמנם אני משרוולת

אבל גם לי היה קטע כזה בהתחלה. הייתי במרדף בלתי פוסק אחרי כדורים וחלבונים שלא עמדתי בקצב והשתגעתי מזה. באיזה שהוא שלב החלטתי להירגע. כלומר אם לא אוכל 60-70 גר' ביום אלא 50 גר' ביום אז מה? זה רק המחשבה לתרץ את זה לדיאטנית שהוציאה אותי מדעתי. אולי זה לא הכי מקצועי לומר אבל לגוף יש מאגרים משלו ולא נורא אם כמה ימים תאכלי פחות. העיקר שתרגישי טוב. לרדת מהר זה לא הקטע עכשיו. כל דיאטנית תגיד לך. חודש ראשון יורדים תמיד נוזלים וכו' וזה לא המדד האמיתי. אחר כך יורדים לאט יותר. את לא צריכה לרדת מהר. אבל לא אמורים להיות לך בחילות והקאות. אם הגוף שלך אומר מספיק אז מספיק. העיקר שתשתי הרבה. לגבי השטויות - מי אמר שגלידה פרווה זה לא בסדר? גם מעדנים תשע אחוז זה בסדר כל עוד את מסתדרת עם זה אבל חייב להיות היגיון לא מעבר ל - 6 מנות חלבון ביום למשל, ובכל אופן מה שאומרת הדיאטנית. לשלב ירקות זה חשוב מאוד , ירקות מבושלים בשלב הזה . לגבי לחמניה אני לא יודעת כי זה פחמימות וזה בצק ואני לא יודעת אם זה טוב בהתחלה. עדיף שתשאלי דיאטנית כי בכל זאת יש הבדלים בין שרוול לטבעת אבל צריך לפעול בהיגיון. אל תדאגי חודש אחרי הניתוח תרגישי יותר טוב. חוץ מזה אצל כל אחד זה שונה. אצלי קוטג' וביצה לא עוברים טוב עד עצם היום הזה. לא חמש אחוז ולא כלום. אולי תפיקי תועלת מאפס אחוז ומדברים יותר עדינים. יש כאלה שדברי חלב מכבידים עליהם ועושים גזים. בכל מקרה, כשאני מרגישה נפוחה תה עם נענע תמיד עוזר לי. אל תעמיסי על עצמך יותר מידי. עדיף קטן וקצת בכל פעם מאשר הרבה בבת אחת ומעיק. אל תדאגי. את תלמדי להכיר את עצמך ולמה את מסוגלת. עברת שינוי בחיים ובידייך היכולת ליצור ממנו טוב או רע. אני יודעת שהחודש הראשון נורא מתסכל אבל יהיה בסדר. את תראי. קצת אמונה והכל יסתדר.

 

[gal55gal]

גם אצלי הטבעת היתה הדוקה

מיד לאחר הניתוח, ולאחר מספר שבועות חלה התרחבות מסויימת. בצקים אכן לא עוברים בקלות, וחביתות כמעט ויצאו אצלי מהתפריט, אבל אני בניגוד אלייך, מאוד שמחתי על ההגבלה המיידית. נכון להיום, כ-7 חודשים לאחר הניתוח אני סגורה על 3.5 בלבד ונהנית מירידה במשקל. אז מה כן בתפריט: פתית או בייגלה (במקום לחם), ביצה קשה מרוסקת עם טחינה או ביצה רכה, גבינות, מעדני דיאט או מעדנים לבנים, טונה מפוררת עם מעט מיונז, שקשוקה, ממרח אבוקדו, סלט חצילים, חומוס, ירקות חתוכים דק עם עגבניה מקולפת. בגיזרת המנות העיקריות: קציצות בשר/עוף/הודו, דגים, מרקים, ירקות מבושלים, פירה, אורז מעט דליל, קיטניות, פתיתים ברוטב, קוסקוס עם רוטב ועוד. כפי שכבר אמרו לך: הכל ענין של ניסוי וטעיה. לפעמים מאכל שלא עובר בצהריים יעבור בערב, ומאכל שלא עובר ביום ראשון יעבור ביום שלישי. שתיה מרובה לפני האוכל - חובה. כל ביס ללעוס היטב לפני בליעה. אני מניחה שתוך שבועיים-שלושה תהיה התרחבות ותרגישי אחרת. בהצלחה.

 

[אם 4 הבנים שמחה]

תודה כולם. לקחתי את כל העצות. ארזתי אותם בתיק

ואני אעשה בהם שימוש. אני בטוחה. באמת ניסיתי לשתות יותר בצהריים לפני האוכל ואכלתי אוכל שלא מכיל בצק ממש. (קוסקוס עם קציצות) עבר בסדר גמור והשביע. נראה לי מספיק להיום. אנסה כל יום קצת. וכשיהיה לי קשה.... אז מזל שאתם פה.... (אגב הגלידה הפרווה הייתה דוגמא למשהוא שאף פעם לא אכלתי כי היה דוחה אותי. ועכשיו אני מוצאת את עצמי אוכלת אותו מתוך ייאוש. אבל זהו חבריא. היום לא נגעתי במתוק.)

 

[pomelit]

לי היתה הגבלה בשבועות הראשונים אחרי הניתוח

שבינתיים חלפה לגמרי. יכול להיות שאת עדין בשלב ההחלמה, ובעוד שבוע ההגבלה שאת מרגישה עכשיו תחלוף. אותי זה מבאס שההגבלה נמוגה. קשה לי לשמור, ואני באמת אוכלת יותר בשבוע האחרון (6 שבועות אחרי ניתוח) בהשוואה למה שאכלתי בחודש קודם. כמובן שהירידה נבלמה בהתאמה. תרגישי טוב.