מתוסבכת....יותר מדי.
הזוגיות לא במשבר. אבל אני כן- אני לא יודעת בכלל מה להגיד, איך להוציא במילים את מה שאני מרגישה....... אין לי מושג מה עובר עליי בימים האחרונים......מה אני מרגישה, אני חושבת שאני מרגישה שמשהו נכבה בקשר לרגשות שלי לחבר שלי, אני אוהבת אותו הכי בעולם, מה שאני מרגישה עכשיו זה גם לא בדיוק הרגשה ש'יורד לך' מגבר מסויים, אני לא יודעת מזה....או מה אני מרגישה....אני כולי מתוסבכת, מצד אחד..אני רוצה להיות איתו כמעט כל יום.....ולרוב מתגעגעת שלא איתו...אבל שאני כן נפגשת איתו בימים האחרונים..אני לא נהנת איתו כמו שהייתי. כאלו זה כבר לא מיוחד,כמו סתם 'להעביר את הזמן', וזה לא הזמן שלנו ביחד (שנה ו8 חודשים)..זה משהו שמורגש לי רק בימים האחרונים.. זה מביך לדבר איתו על זה למרות שאנחנו מאוד קרובים. אז לא יודעת.. מצד אחד כאלו שאנחנו נפגשים כן כייף לי..אבל לא משהו מיוחד...אולי נגיד נהפך לסוג של הרגל? אז תגידו לי קחי איזה שבוע אל תראי אותו..יכול להיות שזה באמת יעזור אבל בשבוע הזה יהיה לי מאוד קשה לא לראות אותו. וזה הקטע המוזר כאן.. חוץ מהעניין הזה..אני מרגישה שקצת כבה האש שלי לגביו (כל מה שאני מספרת עכשיו זה רק עלי הוא לא יודע כלום ואני מאמינה שאיתו הכל די בסדר לגבי) שאני אפילו לא יכולה להסביר למה אני מרגישה שכבה הנר...או התחלש נורא...האמת שגם בזמן האחרון ישלי משהו משונה...יש לאח שלי חבר וותיק, כבר לא חברים טובים כמו פעם..אבל חברים...ולפני איזה4/3 שנים נורא חשקתי בו חח ..כאלו הוא היה נראה לי מאוד חתיך וסקסיי וכ'ו וכ'ו..אבל הייתי ילדה....ומשום מה בחודש האחרון אני חושבת עלייו לפעמים,חולמת עליו, ויש בי סוג של תשוקה אליו.וכאלו עד שאני לא יזום איתו משהו זה לא יפסק, לעשות מענין 'סגירת מעגל' של העבר. וזה ממש ממש מוזר ליי ואפילו קשה לי לחשוב על זה כי זה מרגיש לי מחשבות בגידתיות וזה הכי לא מתאים בעולם. אבל אני לא שולטת בזה!! ומנסה להגיד לעצמי שזה בראש וזה יעבור....... ואני כן אוהבת את חבר שלי, הכי בעולם, ואני כל הזמן חושבת על התקופה שלא היינו חברים וכמה רציתי ופינטזתי על זה שבאמת נהייה ביחד ונהייה חברים טובים,בני זוג. בישבל להעריך את מה שיש לי בידיים... והינה זה קרה..כבר שנה וחצי , ודי שנה וחצי טובה בלי עין הרע בלי הרבה ריבים..שיתוף פעולה,תקשורת הדדית, אהבה הכל הכל אז מה לא בסדר בי? שטוב לי לא טוב לי? כאלו מה? אני צריכה להיפרד ממנו בישבל שיהיה בי תתשוקה ואת הרצון העז הזה אליו?? אני לא רוצה ככה ! ואני די אבודה לא יודעת מה לעשות, מה להרגיש, מה לאמר...... אוף, אני מרגישה שאני צריכה פסיכולוגית! עזרה ממישהו שחווה את זה בעבר או סתם?...
הזוגיות לא במשבר. אבל אני כן- אני לא יודעת בכלל מה להגיד, איך להוציא במילים את מה שאני מרגישה....... אין לי מושג מה עובר עליי בימים האחרונים......מה אני מרגישה, אני חושבת שאני מרגישה שמשהו נכבה בקשר לרגשות שלי לחבר שלי, אני אוהבת אותו הכי בעולם, מה שאני מרגישה עכשיו זה גם לא בדיוק הרגשה ש'יורד לך' מגבר מסויים, אני לא יודעת מזה....או מה אני מרגישה....אני כולי מתוסבכת, מצד אחד..אני רוצה להיות איתו כמעט כל יום.....ולרוב מתגעגעת שלא איתו...אבל שאני כן נפגשת איתו בימים האחרונים..אני לא נהנת איתו כמו שהייתי. כאלו זה כבר לא מיוחד,כמו סתם 'להעביר את הזמן', וזה לא הזמן שלנו ביחד (שנה ו8 חודשים)..זה משהו שמורגש לי רק בימים האחרונים.. זה מביך לדבר איתו על זה למרות שאנחנו מאוד קרובים. אז לא יודעת.. מצד אחד כאלו שאנחנו נפגשים כן כייף לי..אבל לא משהו מיוחד...אולי נגיד נהפך לסוג של הרגל? אז תגידו לי קחי איזה שבוע אל תראי אותו..יכול להיות שזה באמת יעזור אבל בשבוע הזה יהיה לי מאוד קשה לא לראות אותו. וזה הקטע המוזר כאן.. חוץ מהעניין הזה..אני מרגישה שקצת כבה האש שלי לגביו (כל מה שאני מספרת עכשיו זה רק עלי הוא לא יודע כלום ואני מאמינה שאיתו הכל די בסדר לגבי) שאני אפילו לא יכולה להסביר למה אני מרגישה שכבה הנר...או התחלש נורא...האמת שגם בזמן האחרון ישלי משהו משונה...יש לאח שלי חבר וותיק, כבר לא חברים טובים כמו פעם..אבל חברים...ולפני איזה4/3 שנים נורא חשקתי בו חח ..כאלו הוא היה נראה לי מאוד חתיך וסקסיי וכ'ו וכ'ו..אבל הייתי ילדה....ומשום מה בחודש האחרון אני חושבת עלייו לפעמים,חולמת עליו, ויש בי סוג של תשוקה אליו.וכאלו עד שאני לא יזום איתו משהו זה לא יפסק, לעשות מענין 'סגירת מעגל' של העבר. וזה ממש ממש מוזר ליי ואפילו קשה לי לחשוב על זה כי זה מרגיש לי מחשבות בגידתיות וזה הכי לא מתאים בעולם. אבל אני לא שולטת בזה!! ומנסה להגיד לעצמי שזה בראש וזה יעבור....... ואני כן אוהבת את חבר שלי, הכי בעולם, ואני כל הזמן חושבת על התקופה שלא היינו חברים וכמה רציתי ופינטזתי על זה שבאמת נהייה ביחד ונהייה חברים טובים,בני זוג. בישבל להעריך את מה שיש לי בידיים... והינה זה קרה..כבר שנה וחצי , ודי שנה וחצי טובה בלי עין הרע בלי הרבה ריבים..שיתוף פעולה,תקשורת הדדית, אהבה הכל הכל אז מה לא בסדר בי? שטוב לי לא טוב לי? כאלו מה? אני צריכה להיפרד ממנו בישבל שיהיה בי תתשוקה ואת הרצון העז הזה אליו?? אני לא רוצה ככה ! ואני די אבודה לא יודעת מה לעשות, מה להרגיש, מה לאמר...... אוף, אני מרגישה שאני צריכה פסיכולוגית! עזרה ממישהו שחווה את זה בעבר או סתם?...
