למעלה מן הזמן
New member
מתוך "למעלה מן הזמן"...
מאת ארז משה דורון על החורבן והציפיה לגאולה- ישראל הקורא-"מה חסר לנו כל כך בית מקדש?וכי אין מספיק צרות בימינו, אסונות בעיות כלכלה חוליים בנפש ובגוף,בעיות רבות עד שבאו חכמים והטילו עלינו את המשא הזה, לזכור ולהצטער על דבר שקרה לפני אלפיים שנה?" אכן, עצם השאלה היא עצמה מבהירה לנו היטב את עוצם החורבן. חורבן כה עמוק עד שאבדנו את היכולת להבחין בין טפל לעיקר, עד שמעלתנו האמיתית והראויה לנו כמעט נשכחה ואבדה, ואין אנו מצירים עוד כי אם על ענייני יום יום, על זוטות. והכאב האמיתי שורש כל הכאבים נידח ונשכח מן הלב. אז על מה בעצם אנו מתאבלים? רבות הפליגו חז"ל בשבחם לירושלים- "עשרה קבין של יופי ירדו לעולם, תשעה נטלה ירושלים ואחד כל העולם כולו" "מליוני בני ישראל היו עולים לרגל ופוגשים באחיהם מכל קצווי תבל "ולא אמר אדם לחברו צר לי המקום שאלין בירושלים" "לא ניזוק אדם בירושלים מעולם ולא נפגע ולא נכשל בירושלים ולא נפלה דלקה ולא הייתה מפולת בירושלים. ולא הזיק נחש ועקרב בירושלים"- זאת הייתה ירושלים "אורו של עולם" תדמיינו לעצמכם אתם פוקחים עיניים ושומעים את קריאת הכרוז עם שחר: "עמדו כהנים לעבודתיכם ולויים לדוכנכם וישראל למעמדכם" מוזיקה ערבה שלא ניתנת לתיאור בוקעת מכלי נגינתם של הלויים. אתם יוצאים לרחוב ריח של קטורת עומד באויר וריחות הבשמים עוטפים כל אדם. "מי שלא ראה ירושלים בתפארתה לא ראה כרך נחמד מימיו" וכל זה כאין וכאפס לעומת המקדש עצמו. לאחר הכנה והיטהרות אתה נכנס על עזרת ישראל במקדש, אתה חש באופן הכי ברור שיש- יש הקב"ה! הוא כאן הוא מסביבך והשגחתו לא פוסחת על אף אדם . ואתה מרגיש איזו קדושה נדירה עילאית המעלה אותך למעלה מן הזמן למעלה מחיי החומר אותה קדושה ששורה בבית של ה´! בביתו של בורא שמיים וארץ! מן השמיים יורדת אש על המזבח החיצון ורובצת עליו כמין אריה צבעה עז כשמש ואין כל מימות שבעולם יכולים לכבותה. עמוד העשן עולה מן המערכה מתמר בקו ישר אל השמיים. ולמעלה מכל זה-עבודת הקודש עצמה. הקורבנות הקטורת ושאר העבודות במקדש פעלו באופן תמידי על כל נפשות ישראל עד שרוממו את כולן באופן עמוק לאין שיעור למצב של בהירות וזכות נפש שלווה ושמחה בלתי מוכרות לנו ותודעה רוחנית גבוהה להפליא.
מאת ארז משה דורון על החורבן והציפיה לגאולה- ישראל הקורא-"מה חסר לנו כל כך בית מקדש?וכי אין מספיק צרות בימינו, אסונות בעיות כלכלה חוליים בנפש ובגוף,בעיות רבות עד שבאו חכמים והטילו עלינו את המשא הזה, לזכור ולהצטער על דבר שקרה לפני אלפיים שנה?" אכן, עצם השאלה היא עצמה מבהירה לנו היטב את עוצם החורבן. חורבן כה עמוק עד שאבדנו את היכולת להבחין בין טפל לעיקר, עד שמעלתנו האמיתית והראויה לנו כמעט נשכחה ואבדה, ואין אנו מצירים עוד כי אם על ענייני יום יום, על זוטות. והכאב האמיתי שורש כל הכאבים נידח ונשכח מן הלב. אז על מה בעצם אנו מתאבלים? רבות הפליגו חז"ל בשבחם לירושלים- "עשרה קבין של יופי ירדו לעולם, תשעה נטלה ירושלים ואחד כל העולם כולו" "מליוני בני ישראל היו עולים לרגל ופוגשים באחיהם מכל קצווי תבל "ולא אמר אדם לחברו צר לי המקום שאלין בירושלים" "לא ניזוק אדם בירושלים מעולם ולא נפגע ולא נכשל בירושלים ולא נפלה דלקה ולא הייתה מפולת בירושלים. ולא הזיק נחש ועקרב בירושלים"- זאת הייתה ירושלים "אורו של עולם" תדמיינו לעצמכם אתם פוקחים עיניים ושומעים את קריאת הכרוז עם שחר: "עמדו כהנים לעבודתיכם ולויים לדוכנכם וישראל למעמדכם" מוזיקה ערבה שלא ניתנת לתיאור בוקעת מכלי נגינתם של הלויים. אתם יוצאים לרחוב ריח של קטורת עומד באויר וריחות הבשמים עוטפים כל אדם. "מי שלא ראה ירושלים בתפארתה לא ראה כרך נחמד מימיו" וכל זה כאין וכאפס לעומת המקדש עצמו. לאחר הכנה והיטהרות אתה נכנס על עזרת ישראל במקדש, אתה חש באופן הכי ברור שיש- יש הקב"ה! הוא כאן הוא מסביבך והשגחתו לא פוסחת על אף אדם . ואתה מרגיש איזו קדושה נדירה עילאית המעלה אותך למעלה מן הזמן למעלה מחיי החומר אותה קדושה ששורה בבית של ה´! בביתו של בורא שמיים וארץ! מן השמיים יורדת אש על המזבח החיצון ורובצת עליו כמין אריה צבעה עז כשמש ואין כל מימות שבעולם יכולים לכבותה. עמוד העשן עולה מן המערכה מתמר בקו ישר אל השמיים. ולמעלה מכל זה-עבודת הקודש עצמה. הקורבנות הקטורת ושאר העבודות במקדש פעלו באופן תמידי על כל נפשות ישראל עד שרוממו את כולן באופן עמוק לאין שיעור למצב של בהירות וזכות נפש שלווה ושמחה בלתי מוכרות לנו ותודעה רוחנית גבוהה להפליא.