מתוך חששותי

[ורד13]

מתוך חששותי

אני פונה למנוסות. בבית אנחנו אומרים שעד לחתימת החוזה זוהי "ארוסתנו" ומהחתימה תהיה לאשתנו. ועכשיו כשהמועד מתקרב , כמו כלה ערב חופתה, מתחילים הפרפרים. אני יודעת שככל שהקשר יותר מוצלח התהליך המסובך יעבור יותר בקלות. האם יש לכן "טיפים" ולא רק בגדול אלא גם בקטנות ("אלוהים נמצא בפרטים הקטנים") לאיך לבנות את הקשר? ולחילופין האם תוכלו לספר לי על מעידות מהן אוכל ללמוד?

 

[מירבי*]

היי ורד../images/Emo140.gif

החששות שלך כל כך מוכרים וברורים, הגדרת יפה את הדברים כשדימית את הסיטואציה לכלה ערב חופתה.. ישנם כמה דברים שעליהם כדאי להקפיד כדי לשמר קשר טוב ביניכם לבין הפונדקאית. ראשית, מוכרח להיות ביניכם כיבוד הדדי, היו קשובים לצרכים שלה, כבדו את הפרטיות שלה, אל תתנו לה תחושה שמעתה היא רכוש שלכם, צריך לזכור שהפונדקאיות ממשיכות את חייהן במהלך התהליך, גידול הילדים הפרטיים שלהם, מקום העבודה והחיים החברתיים, כל אלו צריכים להימשך ללא הפרעה. דאגו להקל עליה את כל מה שכרוך בנסיעות לבדיקות, אם הדבר מתאפשר והמרחק ביניכם לא גדול, הסיעו אותה או מצאו פתרון קל אחר (מונית למשל). כל מה שקשור בתרופות שהיא צריכה לקחת במהלך ההריון, החל מחומצה פולית, ויטמינים, הורמונים וכו', צריך להיות באחריותכם, אל תתנו לה לעמוד בתור בבתי מרקחת, דאגו להביא לה את התרופה. סכמו ביניכם על שעות הנוחות לה ולכם לשיחות טלפון, יש מקרים שבהם חוסר תאום של שעות השיחה יכול להתפרש כחוסר סבלנות של אחד הצדדים, לאנוח לקבל שיחות טלפון בשעות העבודה, יש פונדקאיות שרק לאחר שהן מרדימות את ילדיהן הן מוצאות זמן לשיחות טלפון. ובנוסף ורד, חבקו אותה, היא עושה דבר גדול וראויה להערכה אמיתית. בהצלחה

 

[בנדה1]

הי ורד קצת מנסיוני....

לא כל קשר חייב להיות חברי ולא כדאי לפברק כזה אם אין את זה שם. חייבת להיות הערכה הדדית וחייבת להיות מחויבות. חשוב להיות קשובים לרצון של הצד השני. לדוג' אחרי החזרה, מניסיון את רוצה להתקשר אליה כל שעה עגולה לברר אם יש כבר סימנים

ולה זה ממש לא מתאים, אז קובעים שמדברים פעם ביום יומיים או איך שמתאים לכן. נושא הכספים הוא תמיד בעייתי, אם אתם לא יכולים לקחתה לבדיקה והיא צריכה מונית או יותר נוח שהיא תקנה את התרופות בעצמה - ציידו אותה בכסף מראש. תקפידו על "מוסר תשלומים". אסור לשמור דברים בבטן, צריך להגיד הכל אבל מתוך מטרה לבקורת בונה. בהחלט חשוב מאוד לשים לב לדברים הקטנים - כוס קפה אחרי החזרה עושה מאוד טוב (רק שאז פתאום צריך PP... נכון ציצינה?) ו... לא עולים לי עוד דברים ויצא קצת מבולבל... היו לי 2 פונדקאיות עם הראשונה לא היה קשר טוב, לא אמרתי את מה שהציק לי ועשיתי הכל כדי לתת לה הרגשה טובה ויצאתי מתוסכלת. עם השניה זה כבר ספור אהבה... בהצלחה

 

[ציצינה היחידה]

"והעיקר והעיקר לא לפחד כלל"../images/Emo140.gif

אכן לא קל אבל אפשרי

כמו שכתבה בנדה שלי

מנישואיי הראשונים

לא חייבת להיות מערכת חברית,בהחלט חשוב שתהייה ערכית

כנות והבנה במקום הראשון,

שיחת ציפיות בין הזוג והפונדקאית תוביל אותכם להבין פחות או יותר את גודל הציפיות שלה מכם ואת שלכם ממנה

מאד חשוב לדעתי להראות אכפתיות ולהיות אחראים לגבי בדיקות תרופות וביקורים אצל הרופא. האמת שנשואיי השניים עם הזוג AוS דיי מוצלחים גם הם

יש ביננו הערכה אכפתיות ודאגה לכל פרט ופרט מרחב מחייה ופשוט כייף ממש זאת מתנה משמים..........

אחרון ומאד חשוב בעיניי שיש לי את את מירב

שלא איכזבה אותי ובחרה לי את שניי זוגות ההורים בקפידה לא הייתי מעיזה לעשות זאת בלעדיה ויש הוכחה לדבריי

 

[ציצינה היחידה]

ועוד דבר מאד מאד חשוב../images/Emo41.gif

לעולם לא נתנו לי להרגיש רע לגבי תשובה שלילית הן הבנדונים והן הזוג הנוכחי ותודה לכם על כך

להפך הם עודדו אותי וחיזקו אותי גם אם לפעמים אני הרגשתי בתוכי רע

זאת היתה הרגשה שלי בלבד............

 

[עָנת]

ורד שלום../images/Emo24.gif

הנושא שהעלת רגיש עבורי

. אני מאחלת לך בהצלחה "בחיבור" בינכן

טיפים קטנים שאני יכולה להציע לך(שבסבב ה1 שלי,לא ידעתי...) 1.כל נושא הכסף דרך הנאמנות בלבד! 2.להשתדל לעמוד בזמני התשלומים ע"פ החוזה. 3.כמו שבנדה אמרה:לא לשמור דברים בבטן,מאוד חשוב לדבר... 4.לתמוך בפונדקאית כמה שיותר,ובמיוחד בתקופת הטיפולים,ובע"ה שיגיע ההריון(וזה כמובן בתנאי שאתן גרות יחסית קרוב)(זה מה שהיה חסר מאוד בקשר שהיה לי עם הפונדקאית שלי, ובמיוחד זה לאור העובדה ש300 ק"מ בינינו

. ודברים קטנים ופשוטים כגון העברת תרופות היו מסובכים מאוד) זה מה שעולה לי כרגע,בכולופן,מאחלת לך

בתהליך

 

[need1]

היי ורד

גם הפונדקאית שלנו הגדירה את ההתחייבות כנישואין אבל בנישואין הללו אתם שניים מול אחת לכן חשוב להקשיב לדעתה ולתת לה את ההרגשה שיש לה משקל שוה ב"זוגיות" הזו , בכל ביקור אצל הרופא לודא שהיא מבינה את התוכנית והיא מקובלת עליה,ולא להחליט בשבילה כאילו היא ילדה קטנה שסתם נמצאת שם אנחנו מקפידים לשאול אותה תמיד אם היא צריכה משהו (בכל תחום) ואם יש משהוא שמפריע,משתדלים ללבן נקודות כואבות (לדוגמא לא נח לה לדבר ביום של כישלון) להסביר לה (בתנאי שזה נכון) שכל כישלון הוא לא שלה אלא שלכם וזה פשוט ענין של מזל/עיתוי/גורם עליון לא להלחיץ לפרגן מידי פעם במתנות קטנות (חגים,ימי הולדת וכו) והכי חשוב להתייחס לילדים שלה ,אנחנו הסברנו לה שהיא בשביל הילד שלנו ואנחנו בשבילה ובשביל הילדים שלה בהצלחה!!

 

[עָנת]

need, ואם הרופא המטפל,מציע לקחת

טיפול מסוים,ולא מתאים לה,אז גם זה בסדר מבחינך? אם הפונדקאית תעדיף לקחת טיפול,שיותר נוח לה לקבל, אבל אותו טיפול שהיא מעדיפה לקבל,לא מספיק יעיל,לדעת הרופא גם תסכימי?

 

[ציצינה היחידה]

ממש לא חד וחלק!!!!!!!!!

הטיפול צריך להיות מקובל על שניי הצדדים דהיינו הרופא וההורים ביחד עם הפונדקאית........... לעולם לא אסרב לטיפול שממליץ רופא ובהסכמת ההורים. דעתי תמיד נחשבת והנני שותפה מלאה להחלטות אבל יש גבולללללללללללללללללללללללללללללללללל.

 

[עָנת]

../images/Emo45.gif

 

[need1]

לא ממש מדוייק

ההנחה הבסיסית שלי היא ששני הצדדים רוצים להגיע למטרה ויעשו את המירב מבחינתם, אם הרופא טוען שטיפול מסויים עדיף אני מניחה שגם הפונדקאית תעדיף את הטיפול הזה ,אבל אם זה לא משנה לדוגמא לקחת זריקה מול להסניף טיפות יש מקום לשיקול דעתה. וכן אני חושבת שבסוף כל טיפול שנכשל יש מקום לשאול אותה אם היא צריכה מספר ימים כדי להתאושש למרות שאנחנו במירוץ מטורף אסור לשכח שיש כאן אשה טובה (למרות שיש הפיצוי הכספי) ולא מכונה להבאת ילדים.

 

[עָנת]

NEED,מאחלת לך מכול ה../images/Emo23.gif

הצלחה בתהליך