מתוך אתר ה-iaaf
עולה כי האתלטים נבחרו בכנס השנתי של התאחדות האתלטיקה הרוסית , שנערך , החל מהאחד בנובמבר , בבנייני הוועד האולימפי במוסקבה . מתוך כך , היתן להעריך שההצבעה היתה בין מומחי ועסקני ההתאחדות . באתר ההתאחדות הרוסית מופיע ראיון עם נשיא ההתאחדות , ולנטין באלאחניצ'ב . עריכת הראיון על ידי מחלקת הדוברות של ההתאחדות תאכזב את מי שקיווה לשאלות מעט קשות , אך עולות ממנו מספר נקודות מעניינות . באלאחניצ'ב נשאל על הופעתם , בגיל צעיר מאוד , של מספר כשרונות באתלטיקה האירופית , כמו הספרינטר הצרפתי ג'ימי ויקו , קופצת המוט השבדית , אנגליקה בנגטסון , הספרינטרית הבריטית ג'ודי וויליאמס וקופצת הגובה המקומית מאריה קוצ'ינה . תשובתו היא , שאלה המצליחים לפרוץ בגיל כל כך צעיר הם רק העילויים מקרב האתלטים ומביא כדוגמא את דאריה קלישינה , הקופצת המעולה לרוחק . מטרת ההתאחדות , לטענתו , אינה לגרום להם להגיע לשיאם בגיל 18 , אלא לאפשר להם קריירה ארוכה ומוצלחת . אתלטיקה , לדבריו , היא לא ענף ספורט לנוער . להוכחת טענתו הוא מביא את הגיל הממוצע של האתלטים שזכו במדליות במשחקים האולימפיים האחרונים , שעמד על 26 . הוא מודע לבעייתיות של גובה תשלומי המשכורות והבונוסים למאמנים על פי הישגי חניכיהם , דבר הגורם לעיתים ל"סחיטתם" עד היסוד של האתלטים כבר בגיל מאוד צעיר . שאלה נוספת עוסקת בשוני , הקיים בין רוסיה וארה"ב , בין שיטות הבחירה של האתלטים לאירועים הגדולים . הוא עונה , כי קיים שוני בעומק האתלטים במספר מקצועות בין שתי המדינות ( הערה שלי - נראה כי התכוון למצב בקרב הגברים , מלבד הקפיצה לגובה וההליכה ) . לאור זאת , לא תמיד יש להסתמך רק על תוצאות האליפות הלאומית , ולעיתים יש לאפשר לאתלטים המובילים להנות מהבטחת מקומם , מבלי ליטול חלק באליפות המדינה . לגבי הצלחת ההלכים , הוא משבח את נשיא הרפובליקה המורדובית , בשיתוף משרד הספורט וההתאחדות , על הקמת מרכזי אימון . מרכזים אלה ,הממוקמים בכל רחבי המדינה , משחקים תפקיד חשוב בהצלחת ההלכים , לדבריו . כדוגמא הוא מביא שלושה אלופות אולימפיות מאתונה , איסינבייבה , סלסארנקו ולבדייבה - כולן בנות וולגוגראד , שהתאמנו שם . נקודה נוספת היא האפשרות להביא בעוד כשדנתיים את ליגת היהלום לבירת רוסיה . בשנה הבאה תתקיים בה תחרות מסבב הצ'אלנג' , שתהווה סוג של קדימון לאליפות העולם . הסיכוי לאירוח "ליגת היהלום" , לטענתו , בהחלט ריאלי לאור האפשרויות הכלכליות של ההתאחדות . המראיין מציג את ההתאחדות הבריטית , שהודיעה כי תבודד את האתלטים מהעולם החיצון לקראת המשחקים בלונדון , וזאת לשם הפחתת הלחץ מהם . נשיא ההתאחדות הרוסית מתנגד לגישה זו , וטוען כי השיטה הבריטית רק תגרום להעמסת הלחץ , הגבוה ממילא . הוא טוען , שיש לאפשר לאתלטים לקיים אורח חיים נורמלי , שכולל את עיסוקי היום - יום כמו גידול ילדים , לימודים ופגישות עם החברים . כל זאת , כמובן , תוך כדי שמירה על משטר אימונים קפדני .
עולה כי האתלטים נבחרו בכנס השנתי של התאחדות האתלטיקה הרוסית , שנערך , החל מהאחד בנובמבר , בבנייני הוועד האולימפי במוסקבה . מתוך כך , היתן להעריך שההצבעה היתה בין מומחי ועסקני ההתאחדות . באתר ההתאחדות הרוסית מופיע ראיון עם נשיא ההתאחדות , ולנטין באלאחניצ'ב . עריכת הראיון על ידי מחלקת הדוברות של ההתאחדות תאכזב את מי שקיווה לשאלות מעט קשות , אך עולות ממנו מספר נקודות מעניינות . באלאחניצ'ב נשאל על הופעתם , בגיל צעיר מאוד , של מספר כשרונות באתלטיקה האירופית , כמו הספרינטר הצרפתי ג'ימי ויקו , קופצת המוט השבדית , אנגליקה בנגטסון , הספרינטרית הבריטית ג'ודי וויליאמס וקופצת הגובה המקומית מאריה קוצ'ינה . תשובתו היא , שאלה המצליחים לפרוץ בגיל כל כך צעיר הם רק העילויים מקרב האתלטים ומביא כדוגמא את דאריה קלישינה , הקופצת המעולה לרוחק . מטרת ההתאחדות , לטענתו , אינה לגרום להם להגיע לשיאם בגיל 18 , אלא לאפשר להם קריירה ארוכה ומוצלחת . אתלטיקה , לדבריו , היא לא ענף ספורט לנוער . להוכחת טענתו הוא מביא את הגיל הממוצע של האתלטים שזכו במדליות במשחקים האולימפיים האחרונים , שעמד על 26 . הוא מודע לבעייתיות של גובה תשלומי המשכורות והבונוסים למאמנים על פי הישגי חניכיהם , דבר הגורם לעיתים ל"סחיטתם" עד היסוד של האתלטים כבר בגיל מאוד צעיר . שאלה נוספת עוסקת בשוני , הקיים בין רוסיה וארה"ב , בין שיטות הבחירה של האתלטים לאירועים הגדולים . הוא עונה , כי קיים שוני בעומק האתלטים במספר מקצועות בין שתי המדינות ( הערה שלי - נראה כי התכוון למצב בקרב הגברים , מלבד הקפיצה לגובה וההליכה ) . לאור זאת , לא תמיד יש להסתמך רק על תוצאות האליפות הלאומית , ולעיתים יש לאפשר לאתלטים המובילים להנות מהבטחת מקומם , מבלי ליטול חלק באליפות המדינה . לגבי הצלחת ההלכים , הוא משבח את נשיא הרפובליקה המורדובית , בשיתוף משרד הספורט וההתאחדות , על הקמת מרכזי אימון . מרכזים אלה ,הממוקמים בכל רחבי המדינה , משחקים תפקיד חשוב בהצלחת ההלכים , לדבריו . כדוגמא הוא מביא שלושה אלופות אולימפיות מאתונה , איסינבייבה , סלסארנקו ולבדייבה - כולן בנות וולגוגראד , שהתאמנו שם . נקודה נוספת היא האפשרות להביא בעוד כשדנתיים את ליגת היהלום לבירת רוסיה . בשנה הבאה תתקיים בה תחרות מסבב הצ'אלנג' , שתהווה סוג של קדימון לאליפות העולם . הסיכוי לאירוח "ליגת היהלום" , לטענתו , בהחלט ריאלי לאור האפשרויות הכלכליות של ההתאחדות . המראיין מציג את ההתאחדות הבריטית , שהודיעה כי תבודד את האתלטים מהעולם החיצון לקראת המשחקים בלונדון , וזאת לשם הפחתת הלחץ מהם . נשיא ההתאחדות הרוסית מתנגד לגישה זו , וטוען כי השיטה הבריטית רק תגרום להעמסת הלחץ , הגבוה ממילא . הוא טוען , שיש לאפשר לאתלטים לקיים אורח חיים נורמלי , שכולל את עיסוקי היום - יום כמו גידול ילדים , לימודים ופגישות עם החברים . כל זאת , כמובן , תוך כדי שמירה על משטר אימונים קפדני .