מתה מפחד!!!!

מתה מפחד!!!!

אני מאוד רוצה לצאת מכל זה ועושה את כל המאמצים שלי, ובכל זאת לא הצליחה לעמוד בחוקים...
זה מאוד מכעיס ומתסכל כי כמה כבר אפשר לנסות??????????????
אני מוציאה את הנשמה שלי כאן, ואני מרגישה שלא יוצא לי מזה כלום.
אני מיואשת. עייפה מלנסות שוב ושוב, ומצד שני כל כך מפחדת לצאת. אני כאן כמעט 3 שבועות ועדיין לא יצאתי מפה.
ויש לי הרגשה מאוד לא טובה ששוב אני אצטרך להישאר כאן לשבת...אם לא יעיפו אותי לפני....
אני נמצאת במצב שאני אפילו לא יככולה להסביר את עצמי.
קושי קושי קושי.
זה כל מה שיש לי לומר.
אני נכשלת בכל המטרות שלי. וכל בוקר אני עושה לעצמי מטרה חדשה, ולא הולך לי. אני נכשלת בהכול.
חתיכת כישלון...
כל כך כל כך קשה לי...
לא יודעת כבר מה לעשות. חוץ מלקחת כל היום כדורי הרגעה
:(
 
כולנו אתך, חמודה, תחזיקי מעמד!

 

hory0

New member
יקרה שאת..

אני שומעת ומבינה כמה קשה ומכאיב לך..כמה הרצון שלך להבריא זועק בתוכך, אך כמה התנגדויות יש לכך בתוכך.. כמה את מתאמצת ומשתדלת, וכמה זה מתיש.. שומעת וכואבת איתך.

רוצה לנסות ולשתף במקום בקושי הגדול, בדברים הקטנים..בהצלחות הקטנות..בדברים הקטנים שעוזרים לך להחזיק ולהמשיך..? האם יש דברים שאת רואה אחרת או מרגישה אחרת מאשר בתחילת האשפוז?

הלוואי והתהליך יכל להיות יותר פשוט..הלוואי...
שולחת חיבוק חזק, חזק והמון כוחות להמשך התמודדות עד לניצחון!!
את עמוק בליבי.
 
פרח

מה קשה לך בחוקים?
מה לא נותן לך לעמוד בהם?

אני לא יודעת אם את קרובה לעוף משם באמת, או שזו רק תחושה קטסטרופלית כזו, אבל אולי שווה לשאול על זה את המטפלים כדי לקבל קצת יותר בטחון במעמד שלך. הם רואים את המאמץ? מה הם חושבים על מה שאת עושה עד כה?

אל תאבדי כח ואל תאבדי אמונה, בטיפול ובעצמך.
 
למעלה