מזדעק../images/Emo46.gif
אילו היה לי כח הייתי שואג בכל כוחי. ראיתי את ההודעה, אמרתי בלבי, נו נו, בנד'ם מתגעגע, טבעי. חשבתי אולי לכתובלו משהו כמו "סע הבייתה לביקור" וכו' כהענינים האלו. ופתאום, שומו שמיים, אני ממשיך לקרוא את התגובות של החברים ואני נתקל בזוועות איימים. כמו למשל "צריך לדעת לזרום" וואלה יופי. הגדיל לעשות מי שכתב "תחזור בתשובה". וואלה. אח"כ הודעה פושרת שעוד אפשר לחיות אתה, גם אני מתגעגעת וכו' וכו'. נראה לכם שעצם התגובות הפריעו לי??? לא!!! לא כל כך מפריע לי שמתעללים במישהו אומרים לו "תחזור בתשובה" מפריע לי שרואים בגעגועים סתירה ליציאה בשאלה ה"לא נורא" הזה שמגיע כדי להרגיע ולהזכיר שבכל זאת "היציאה בשאלה" הייתה משתלמת, מיותר בעיני. אני מתגעגע, מה יש בזה לעזאזל??? אז מתלבשים שחור לבן, הלכים הבייתה, מחבקים ת'אחים ות'אחיות, אוכלים אוכל אמהי, אם מתגעגעים לבית כנסת הולכים לבית כנסת ואח"כ יוצאים לעשן. נו מה הבעיה??? תסבירו לי. ולך המתגעגע אין לי לומר לך אלא, "אתה מתגעגע משמע אתה קיים".