מתגעגע...

manדהwho

New member
מתגעגע...

איך אני מתגעגע לימים שלא שכחת שבתוך הישבן שלי יש לי את נקודת גן העדן.
שבהם זכרת שניתן ללחוץ לי על כפתור סמוי שמשלח בי זרמי עונג שכמעט ממיתים אותי בעולה של ביאה.
לימים שבהם בעודי בפיך נשאב ומלוקק כשלגון ארגמני החדרת אצבע משומנת לאחוריי ותרת אחר הבליטה הזו שברגע שמצאת הביאה אותי לאקסטזה של רעידות, גרגורים גרוניים עמוקים שבין כאב לעונג צרוף, ושפיכה שגרמה לי התייבשות ברגעים שלאחריה.
אני מתגעגע לימים בהם אהבת לראות אותי מקופל וצרוב על אצבעך כמו ארטיק על מקל. שבהם הנעת אותי באמצעות אצבעך בגופי כבובה על חוטים הנעה לכל תזוזה שלך, גועה בתשוקה ובהנאה ומתפתלת כמו פתיון על קרס חכה. והכל כשליטפת אותי מבפנים לחיצות מדודות, קצובות, זיינת אותי בתחת באצבע שמחפשת להביא לי את העולם כולו על מגש ולו לרגע. ולו בהרגשה. ולו בבליל צבעים ותמונות וקולות וזרמי חשמל שמזינים את הגוף בעוצמות אושר גופני שלא יתואר.
אני מתגעגע.
 

רותי 46

New member
למה זה נגמר?

אני יודעת בדיוק על מה אתה מדבר. אצלנו זה הדובדבן שבקצפת, אני לו והוא לי
 
אז תזכיר לה


לפעמים זה כל מה שצריך - תזכורת קלה.
 
למעלה