מתגעגע לאטלנטיס.

asafasaf26

New member
מתגעגע לאטלנטיס.

סתם תחושה שעוברת בי מאתמול בלילה,אני מתגעגע לאטלנטיס ולחיים שחייתי שם.
 

asafasaf26

New member
המטפלת בתיקשור בעבר אמרה לי וגם...

הרגשה פנימית וידיעה חזקה למקום. הייתי גם דולפין בלי קשר..:)
 

keoser

New member
:)

היו ויהיו זמנים יותר "טובים", "ופחות טובים".. "אני" (חיחי) שמח לקחת חלק בקו הזמן הנוכחי על כדור הארץ :)
 
גם לי קורה...

לפעמים זה כל כך חזק, המחשבה על הזמן שם, מין געגוע למקום בטוח... אוהב בר ילד מאושר, סתם ככה, בלי סיבה!
 

keoser

New member
האם אתה בטוח שלשם אתה מתגעגע?

כתבתי על זה לפני כמה זמן בבלוג שלי, הגעגוע שלי היא לאהבת הנשמה שלי, למימד הנשמות. הרגשתי את אותה הרגשה בדיוק שאתה מרגיש עכשיו.
 
זה שניהם...

אבל זה לא געגוע של פה לא טוב ואני רוצה מקום אחר... זה געגוע שהוא כמו זיכרון נעים, זכרון למקום שאני מאמין שעתיד יהיה לשוב עוד פעם... אוהב בר ילד מאושר, סתם ככה, בלי סיבה!
 

keoser

New member
לא חושב שעתיד לבוא שוב..

לפחות לא עתיד לשוב על כדור הארץ. אבל מה אני יודע? :) חיחי :) (ספציפית אותו מצב) בכל מקרה זה מה שהבנתי מהתקשורים הנפלאים של קריון :)
 
זה מבלבל אתה יודע...

יש ספרים כמו הספרים של סנאיה שמנבאים שהאנושות עומדת לעבור טרנפורמציה ולהגיע למקום טוב יותר, וספרים כמו "הסודות האבודים של אטלנטיס" אם קראת, שמנבאים שהעולם שאנחנו מכירים יעבור תהפוכות ואסונות, ורק אחרי זה יגיע הזמן הטוב, זה קצת סותר לא? אוהב בר ילד מאושר 0סתם ככה, בלי סיבה!
 

keoser

New member
אינטואיציה.

הוא מסביר שם לגבי למוריה ואטלנטיס, הוא מסביר בספר השני שלו לגבי הקראמה שקיבלנו באטלנטיס, שהארה מתקשרת לרובנו עם חיסול (אני לא הרגשתי את זה). יותר ספציפית מזה -- הוא מסביר לגבי הנבואות של ההופים, נוסטרדמוס, וכל הנבואות אשר ראו שחורות לגבי עתידנו על כוכב הלכת, ומסביר למה הן בטלות. הוא נותן רמז לזה שהאסטרואיד שהגיע ב92 למאדים (לפחות ככה אני מפרש את זה), היה אמור להגיע אלינו בעצם, אבל לא הגיע בסופו של דבר. :) בכל מקרה -- התקשורים שלו *מרגישים* לי נכונים וכאשר אני מבקש את האנרגיה של קריון לריפוי/אהבה -- היא פשוט מגיעה. :) אני זוכר בהתחלה כשקניתי את הספר הראשון בהמלצה, המליצו לי על הספרים שלו ושל אורין. לא התחברתי לקריון, קראתי עד עמוק 40 בערך, והנחתי את הספר בצד תחת קיטלוג של שטויות מוחלטות. אחרי כארבעה חודשים הייתי יותר מוכן לספר, ולאט לאט הרגשתי יותר נכון לגבי הספר והיישות שעומדת מאחוריה. אתה גם תשים לב שהספר הראשון מאוד לא מאורגן, והספר השני הרבה יותר מסודר.. מרגישים שקריון ולי עברו דרך בכתיבת הספר וצינור התקשרות של לי התנקה קצת. יש תקשורים מאוחרים יותר באתר שלו ד"א, אם לא בא לך לקנות את הספר. באהבה, יוסי :)
 
גם אני התגעגעתי לאיזה מקום ...

געגעוגים עמוקים מאוד...רק אני לא יודעת להיכן זה
 

shloמי

New member
תחושה מוכרת

התגעגעתי תמיד למקום אחר ויודע שלא על כדור הארץ, רק אחרי שקראתי את הספר, "הסודות האבודים של אטלנטיס", הבנתי... וחש געגועים מידי יום . אבל אנחנו פה מאחר שיש לנו מטלה שצריכה להיעשות .... בברכת אור ואהבה שלומי
 

asafasaf26

New member
מטלה???

אין לי כוח יותר מאז שאני ילד אני סובל בחיים,וזה שאני אינדיגו עוד מוסיף למדורה.
 
קצת על סבל../images/Emo122.gif

אסף, ראשית אני גם הייתי באטלנטיס ויש לי זכרונות משם שחלקם טובים וחלקם פחות טובים. למרבית האנשים שאני מכיר והיו שם הזכרונות לא אייייי. באטלנטיס קרו גם דברים נוראיים בייחוד בסופה. לגבי נושא הסבל: מפעל הסבל שלנו נובע מאשליות ומטראומות שאנו מחזיקים במשך גלגולים רבים. את זה כבר גילית אני מניח. בכל מקרה ע"י ביצוע עבודת מודעות מתאימה אנו יכולים לשחרר את עצמנו מהסבל ולשנות את המציאות שלנו לטובתנו. ההחלטה היא שלך, יותר קל לנו להמשיך לסבול, ולמצוא את הקשיים, שינוי אמיתי צריך לבוא ממך ומההחלטה להפסיק לסבול. בהצלחה בכל דרך שתבחר.
 

keoser

New member
שו?

זה שאתה אינדיגו זו מתנה, זה לא אמור להעיק עליך. מניסיון שלי, זה מעיק עד שאתה מגלה את *הכוח* העצום שיש בך. הכוח הכי עוצמתי שגיליתי שיש לי -- הוא לשנות את המציאות שלי והעולם הסובב אותי ע"י תקשורת רציפה עם האני העליון והמדריכים. לגבי "מטלות", כל אחד בא לפה עם חוזה מסויים להשלים. ממליץ לך בחום לקרוא את קריון (ספר 2), הוא יסדר לך טיפה את הראש בנוגע לזה, ויותר ספציפית לגבי אטלנטיס. משום מה אני אף פעם לא הרגשתי את הפחד הזה שכולם מדברים עליו. משום מה נדירים המקרים בהם אני מרגיש התנגדויות ממשיות וגדולות (אולי אני פשוט לא מודע להן
). אני בד"כ "טס" עם הראש קדימה.. ייתכן וזה נוצר מחוסר הקשבה טוטאלי ושיתוק ההתנגדויות.. סתם השערה. טוב זה כבר אישי, משהו שאני עובד עליו לאחרונה. :) באהבה, יוסי :)
 
למעלה