מתגעגעת...

[מיכלגוט]

מתגעגעת...

מה קרה לפסטיבלים הטובים של פעם? למה כל פסטיבל שאני הולכת, מלא בערסים וסמים? מה? אי אפשר למצוא קצת מיסטיקה ורוח בארץ ולא בהודו?!?

 

[אישה ממאדים]

בנאטאראז' היה נחמד

לא היו ערסים, ואם היו סמים, אז אף אחד לא הציע לי

 

[דניאל גליקר]

הפסטיבל הטוב ביותר הוא זה שבתוכנו.

אין צורך בדבר כלשהו מבחוץ.

 

[אישה ממאדים]

נכון, אבל זה עדיין כיף

לחלוק את הפסטיבל שלך עם זה של אנשים אחרים...

 

[דניאל גליקר]

מה שאת יכולה לחלוק עם אחרים

מעולם לא היה ממש שלך.

 

[חיפוש ית]

לא הבנתי...

 

[דניאל גליקר]

הדבר היחיד שהוא שלך באמת

זו התודעה שלך. זהו הדבר שאף כוח שבעולם לא יכול לגעת בו. כל דבר אחר, היום ישנו, מחר איננו. פרושו, שאם ניתן לקחת אותו או לתת לך אותו, הוא מעולם לא היה שלך. את התודעה שלך את לא יכולה לחלוק עם אחרים.

 

[אישה ממאדים]

לחלוק

זו אולי מילה שמרמזת שאפשר לתת את זה, או חלק מזה, למישהו אחר. אני מתכוונת לשיתוף מסוג אחר, לחוויה שמקבלת תודעה אחת משהייה בקרבת תודעה אחרת.

 

[mukti]

אז למה?

לא לצאת ממערה כל החיים? למה לפעול בכלל בעולם החומר? אני לא יודע. אבל אני אשאל את עצמי. האם התודעה היא שלי, שייכת לי? מי זה אותו "לי" שאליו היא שייכת? ואם כבר שאלתי מי זה "לי", אז מי זה "לך"? אולי המילה -ייחודי- תעזור. לתודעה "שלי" יש ייחודיות משלה, אבל שייכות? וכשמסתכלים על הדברים לאחר שאילה עצמית כנה, האם יש יותר מתודעה אחת? האם אני לא חולק איתך את התודעה הייחודית "שלי" כרגע? האם אני לא חולק עם עצמי?

 

[דניאל גליקר]

איזה יופי של שאלה.

ראשית ראה את התשובה שלי מתחת, לגבי התחום היחסי מול התחום המוחלט של החיים. אבל. כאן אפשר לתת פתרון לבעייה שהעסיקה את מיטב הפילוסופים והוגי הדעות בעולם. עד כמה 'הכל צפוי' ועד כמה 'הרשות נתונה'. מאיפה מתחיל הדטרמיניזם ואיפה הרצון החופשי. יש דבר אחד בכל הבריאה שהוא נתון. אין אפשרות לשנות אותו. דטרמיניזם מוחלט. וזה הצורך (ירצה או לא, יתכוון לכך או יסרב) של כל מה שקיים - דומם, צומח או חי - להתפתח. ללכת לעבר יותר ויותר. ההתפתחות האפשרית כאן היא אך ורק בתחום של התפתחות התודעה. כי כשיש מעבר מצורת חיים אחת שלנו לשנייה, הבאה אחריה, כל דבר אחר לא מתקיים יותר. רק התודעה שלנו. דבר נוסף. בניגוד לתורות שונות שמדברות על התנזרות, פרישה, סיגופין מהתחום היחסי, הדרושים לכל מי שרוצה להתפתח בתחום המוחלט, אני דוגל, במה שהמאסטר שלי מלמד - 200% של החיים. התפתחות רוחנית איננה אך ורק בתחום המוחלט. היא גם בתחום היחסי. כל שיטה, כל טכניקה, כל סוג של מדיטציה שגורם לפיתוח של 100% במוחלט ביחד עם (לא במקום או על חשבון) 100% של התחום היחסי, כל שיטה כזו מתאימה לי וראויה. שיטה שמפתחת רק אחד מאותם 100%, לא טובה לי.

 

[annandi]

איפה התודעה שלי נגמרת ושלך מתחילה?

והתודעה של אתמול היא התודעה של היום? מה תודעה זו יישות שעומדת ברשות עצמה ולא תלוייה בדבר?

 

[עומר בריגר]

ומה עם "התודעה הקולקטיבית"?

אפשר לחלוק אותה? אפשר להגיע אליה?

 

[דניאל גליקר]

לדעתי אפשר להעלות או להוריד

את התודעה הקולקטיבית. מהי תודעה קולקטיבית? זהו סך הכל של התודעות האינדיוידואליות של האנשים שמרכיבים אל אותו 'קולקטיב'. משפחה. שכונה. עיר. מדינה העולם כולו. אנשים שמפתחים את התודעה שלהם, תורמים להעלאת התודעה הקולקטיבית. אלה, שלזמן מועט אינם עושים כך (או שנראה לכאורה שאינם עושים כך) מורידים אותה.

 

[דניאל גליקר]

יש התיחסות לזה בשני תחומים:

היחסי והמוחלט. בתחום היחסי, התודעה של כל אחד מאיתנו היא דבר אינדיוידואלי ואין בינה לבין תודעה אחרת כל קשר. לעומת זאת. במוחלט, אין כל הבדל בין תודעה א' ל-ב' ל-ג'. זה הכל אוקיאנוס אחד של תודעה. תודעה טרנסנדנטלית. מוחלטת. אלוהית. משום שכללים או חוקי טבע שמתאימים לעולם היחסי, אינם מתאימים לעולם המוחלט, הנסיון לערבב בין השניים יגרום להבנה לקוייה, לבלבול בין מושגים ולחיזוק הבערות.

 

[בדיחהקוסמית]

של מי בדיוק התודעה שלך? ../images/Emo192.gif

 

[barak001]

במקרה הזה

של מהרישי רציתי למצוא למהרישי כינוי חיבה, אבל הוא כבר מסתיים ב-י', זה בעייתי...

 

[אישה ממאדים]

נו, אז פשוט

מהרישושי.

 

[barak001]

חח חמוד דוקא

 

[בדיחהקוסמית]

וחבל..שאי אפשר לגעת בך ולחלוק איתך

 

[barak001]

נכון

הוא נשוי באושר...