האמתי... יש בזה משהו...
אני י'ב ואני בן אדם שחייב כל הזמן להיות עם אנשים... כאילו... אני אוהבת מסגרות... יש שמה מלא אנשים... (אני משצית, ויצאתי גם פעמיים לגדנע מזרחנים דרך מגמת ערבית) אני גם אוהבת קצת לחץץ... אתגרים... (כן לימודים זה גם סוג של אתגר) לא יחסר לי... המבחנים,השיעורים... אני יודעת שבוודאות כמעט אני לא אתגעגע אליהם.... למרות שאני לא יכולה ממש לדעת כרגע... מה שכן אני יתגעגע מאוד לשכבה... אני אוהבת את התיכון... ויהיה עצוב לי לחשוב שביום האחרון זאת תיהיה הפעם האחרונה שאני יראה ילדים... אני גם אתגעגע להפסקות... למחנך שלי... לחלק מאוד קטן מהמורים אני כן אתגעגע.. זה מוזרר לי לחשוב על זה שאוטוטו זה נגמרר...