מתאמנת ... על שיפוט
אני מניחה שכאדם שלם ... יש נקודת מבט שהיא שלי ומכילה את "כולי כשלם"... באימון אני מבקשת מהמתאמן שלי להיות עצמי, ולכן מניחה שאם נקשרנו בתהליך , הוא מרשה לי להשתמש בנקודת המבט שלי. לכן כשאני "רואה" ו"מראה" ... אני מנסה ליצור סיטואציה שבה אני והמתאמן נוכל להסתכל יחד בהשתקפות של הדברים. במרחב הזה יכול להווצר דיון שלם, על הכיוון שהוצע? על הנסיון הזה או האחר. יכולות להיות תגובות חד משמעיות של המתאמן לגבי "פינות שלא מעוניין להכנס אליהן". כמובן שבמדיה הוירטואלית, דברים נראים אחרת. גם התהליך הוא שונה, וברוב המקרים הוא לא מסתיים פה, אלא בפניית הפונים אל מאמנים בחוץ. כמו כן ונקודת המבט מוגבלת יותר. אך עדיין קיימת אפשרות לראות את הנראה לעין... מילים מילים, אייקונים להדגשה. טון המסר הוא משהו שאנחנו משלימים כנראה מהראש. חייבת להודות שכאדם פרטי, חוויתי את חווית השיקוף המכוער ! ( מי לא בעצם ? ). כעסתי על המראה הזאת. אבל כשנרגעתי יכולתי לראות, שזה מה שהראיתי בנקודת הזמן המסויימת. שהמראה רק מראה, אין בה שיפוט. לקחתי אחריות שאם איני מרוצה מהתמונה עליי ליצור בה שינוי, או להציג דברים בצורה אחרת. ויכולתי לשמוח שבימים נהדרים אני נראית מצויין. אני לא יכולה להיות "מראה" אחרת ממני... אני לא יכולה להיות מאמנת אחרת ממני. הבסיס של אמון הוא השונות בין אנשים. ולכן אין מקום להגיד לאחר... "זה לא הסגנון שלנו" , או תשנה את הסגנון... וכך בחרתי ללמוד מהטעות שלי. לכל אחד יש את המפגשים הפחות טובים שלו עם "האחר" ... הדו שיח זורם ונראה נהדר... ופתאום סנאפ. אני מאמינה בטעויות. אני מאמינה בזכות לטעות. בזכות להתחרבש, ואחר כך ליישר את המדים להזדקף ולהמשיך. ( כן התקפי חרדה ודכאון מהזן הקל, נכנסים במושג הזה !) אני לא מושלמת,ומהמקום הלא מושלם, אך המשלים והשלם... אני מאמנת. יהיו מתאמנים שיזכרו אותי כמי שעזרה להם ליצור את מה שרצו, יהיו כאלה שיזכרו שהיה נורא כייף, כאלה שהיה להם נורא קשה... אבל אני הייתי ואהיה שם ... עם יד מושטת ולא אקבע מי יכול לבוא ומי לא ? וכשאני טועה, אעשה הכל כדי לתקן. כי אני לא עוסקת במה ה"דחיה" שלו עשתה לי, אלא במה זה עשה לו. ושם האחריות המקצועית שלי. אז זאת אני. תוכלו לשתף או להאיר לי דרכים אחרות ? מה תהיה תגובתכם ? או מה הדרך שלכם להתמודד עם התנגדות \ האשמה כתוצאה מתחושת "נשפטות" .שלא ראיתם אותו נכון ? אבל אנחנו אנשים אנחנו לא מראה פשוטה... מה עושים עם ה"שיפוט" ? מה אתם עושים עם השיפוט
אני מניחה שכאדם שלם ... יש נקודת מבט שהיא שלי ומכילה את "כולי כשלם"... באימון אני מבקשת מהמתאמן שלי להיות עצמי, ולכן מניחה שאם נקשרנו בתהליך , הוא מרשה לי להשתמש בנקודת המבט שלי. לכן כשאני "רואה" ו"מראה" ... אני מנסה ליצור סיטואציה שבה אני והמתאמן נוכל להסתכל יחד בהשתקפות של הדברים. במרחב הזה יכול להווצר דיון שלם, על הכיוון שהוצע? על הנסיון הזה או האחר. יכולות להיות תגובות חד משמעיות של המתאמן לגבי "פינות שלא מעוניין להכנס אליהן". כמובן שבמדיה הוירטואלית, דברים נראים אחרת. גם התהליך הוא שונה, וברוב המקרים הוא לא מסתיים פה, אלא בפניית הפונים אל מאמנים בחוץ. כמו כן ונקודת המבט מוגבלת יותר. אך עדיין קיימת אפשרות לראות את הנראה לעין... מילים מילים, אייקונים להדגשה. טון המסר הוא משהו שאנחנו משלימים כנראה מהראש. חייבת להודות שכאדם פרטי, חוויתי את חווית השיקוף המכוער ! ( מי לא בעצם ? ). כעסתי על המראה הזאת. אבל כשנרגעתי יכולתי לראות, שזה מה שהראיתי בנקודת הזמן המסויימת. שהמראה רק מראה, אין בה שיפוט. לקחתי אחריות שאם איני מרוצה מהתמונה עליי ליצור בה שינוי, או להציג דברים בצורה אחרת. ויכולתי לשמוח שבימים נהדרים אני נראית מצויין. אני לא יכולה להיות "מראה" אחרת ממני... אני לא יכולה להיות מאמנת אחרת ממני. הבסיס של אמון הוא השונות בין אנשים. ולכן אין מקום להגיד לאחר... "זה לא הסגנון שלנו" , או תשנה את הסגנון... וכך בחרתי ללמוד מהטעות שלי. לכל אחד יש את המפגשים הפחות טובים שלו עם "האחר" ... הדו שיח זורם ונראה נהדר... ופתאום סנאפ. אני מאמינה בטעויות. אני מאמינה בזכות לטעות. בזכות להתחרבש, ואחר כך ליישר את המדים להזדקף ולהמשיך. ( כן התקפי חרדה ודכאון מהזן הקל, נכנסים במושג הזה !) אני לא מושלמת,ומהמקום הלא מושלם, אך המשלים והשלם... אני מאמנת. יהיו מתאמנים שיזכרו אותי כמי שעזרה להם ליצור את מה שרצו, יהיו כאלה שיזכרו שהיה נורא כייף, כאלה שהיה להם נורא קשה... אבל אני הייתי ואהיה שם ... עם יד מושטת ולא אקבע מי יכול לבוא ומי לא ? וכשאני טועה, אעשה הכל כדי לתקן. כי אני לא עוסקת במה ה"דחיה" שלו עשתה לי, אלא במה זה עשה לו. ושם האחריות המקצועית שלי. אז זאת אני. תוכלו לשתף או להאיר לי דרכים אחרות ? מה תהיה תגובתכם ? או מה הדרך שלכם להתמודד עם התנגדות \ האשמה כתוצאה מתחושת "נשפטות" .שלא ראיתם אותו נכון ? אבל אנחנו אנשים אנחנו לא מראה פשוטה... מה עושים עם ה"שיפוט" ? מה אתם עושים עם השיפוט
