"מתאים לגיל"

מצב
הנושא נעול.
"מתאים לגיל"

"מתאים לגיל"
למי שלא מכיר אספר שבתי עולה לכתה ה', למרות שהיא בת שמונה וחצי, כי דילגה על כתה אחת, והיא ילידת סוף השנתון מלכתחילה. הכתה קיבלה פרוייקט אחד לקייץ, כהכנה לנושא לימודי לשנה"ל הבאה (לא ידוע לי איזו תכנית), לקרוא את הספר הבכור לבית אב"י. השבוע הבת שלי הביאה את הספר מהספריה. מבט אחד הספיק לי כדי להיזכר כמה קשה הסיפור הזה, במיוחד בעיסוק הרב של באבל ובמוות של אם הגיבור ושל אחרים במשפחתו. הספר כתוב קשה מאד גם מהבחינה הטכנית (אותיות קטנטנות שגם לי קשה להנות מקריאתן, וחלוקה מזעזעת לפסקאות ולפרקים) ותכנו קשה עוד יותר. באמצע שנת הלימודים הקודמת הכתה קראה את הספר שרה גיבורת ניל"י - גם אז כחלק מנושא לימודי. בפעם הקודמת התקשרתי למחנכת וביקשתי אישור לספר את הסיפור בלי שתחוייב לקרוא אותו בספר. גם אז היה מדובר על תוכן קשה וסיפור עצוב מאד. החשש שלי הוא שגם הספר הנוכחי אינו מתאים לרמה הרגשית של בתי. היא ילדה רגישה מאד, ואני מרגישה שתושפע מהסיפור הרבה יותר ממה שהתכוונו מלכתחילה. אני מתלבטת אם להתקשר שוב למורה,אם לתת לה לקרוא למרות החשש שלי, - מה דעתכם? והבהרה אחת: היה ברור לנו שיש מחיר לדילוג, ואנו מתמודדים איתו כל יום, ועדיין המצב הנוכחי טוב פי כמה מזה שציפה לה לפני הדילוג. השאלה שלי היא ספציפית ולא כשיקול בעד ונגד הדלגה.
 
מסכימה איתך. שני הספרים קשים

"מתאים לגיל"
למי שלא מכיר אספר שבתי עולה לכתה ה', למרות שהיא בת שמונה וחצי, כי דילגה על כתה אחת, והיא ילידת סוף השנתון מלכתחילה. הכתה קיבלה פרוייקט אחד לקייץ, כהכנה לנושא לימודי לשנה"ל הבאה (לא ידוע לי איזו תכנית), לקרוא את הספר הבכור לבית אב"י. השבוע הבת שלי הביאה את הספר מהספריה. מבט אחד הספיק לי כדי להיזכר כמה קשה הסיפור הזה, במיוחד בעיסוק הרב של באבל ובמוות של אם הגיבור ושל אחרים במשפחתו. הספר כתוב קשה מאד גם מהבחינה הטכנית (אותיות קטנטנות שגם לי קשה להנות מקריאתן, וחלוקה מזעזעת לפסקאות ולפרקים) ותכנו קשה עוד יותר. באמצע שנת הלימודים הקודמת הכתה קראה את הספר שרה גיבורת ניל"י - גם אז כחלק מנושא לימודי. בפעם הקודמת התקשרתי למחנכת וביקשתי אישור לספר את הסיפור בלי שתחוייב לקרוא אותו בספר. גם אז היה מדובר על תוכן קשה וסיפור עצוב מאד. החשש שלי הוא שגם הספר הנוכחי אינו מתאים לרמה הרגשית של בתי. היא ילדה רגישה מאד, ואני מרגישה שתושפע מהסיפור הרבה יותר ממה שהתכוונו מלכתחילה. אני מתלבטת אם להתקשר שוב למורה,אם לתת לה לקרוא למרות החשש שלי, - מה דעתכם? והבהרה אחת: היה ברור לנו שיש מחיר לדילוג, ואנו מתמודדים איתו כל יום, ועדיין המצב הנוכחי טוב פי כמה מזה שציפה לה לפני הדילוג. השאלה שלי היא ספציפית ולא כשיקול בעד ונגד הדלגה.
מסכימה איתך. שני הספרים קשים
ביותר מבחינה ריגשית. גם אני לא הייתי נותנת לילדה רגישה בגיל הזה לקרוא אותם. אני קראתי אותם בגיל מבוגר יותר, הזלתי כמויות גדולות מאוד של דמעות והזעזוע שחשתי במשך תקופה ארוכה היה מיותר לחלוטין. לדעתי זה מיותר ולא תורם לילד מבחינה התפתחותית. אני לא מאמינה ב"חישול". כל דבר צריך לבוא בעיתו, ואין טעם בחשיפת ילד ל"חומרים קשים" טרם זמנו. גם ילד "רגיל" בכתה ה' לא צריך לקרוא ספרים אלו כחובה, אלא אם כן הוא עושה זאת מרצונו החופשי. עדיף מאוחר מדי מאשר מוקדם מדי.
 
ואיך היית פועלת?

מסכימה איתך. שני הספרים קשים
ביותר מבחינה ריגשית. גם אני לא הייתי נותנת לילדה רגישה בגיל הזה לקרוא אותם. אני קראתי אותם בגיל מבוגר יותר, הזלתי כמויות גדולות מאוד של דמעות והזעזוע שחשתי במשך תקופה ארוכה היה מיותר לחלוטין. לדעתי זה מיותר ולא תורם לילד מבחינה התפתחותית. אני לא מאמינה ב"חישול". כל דבר צריך לבוא בעיתו, ואין טעם בחשיפת ילד ל"חומרים קשים" טרם זמנו. גם ילד "רגיל" בכתה ה' לא צריך לקרוא ספרים אלו כחובה, אלא אם כן הוא עושה זאת מרצונו החופשי. עדיף מאוחר מדי מאשר מוקדם מדי.
ואיך היית פועלת?
 
הייתי בודקת אם אפשר להמיר את

ואיך היית פועלת?
הייתי בודקת אם אפשר להמיר את
הספר בספר אחר, באותה רמה מבחינה ספרותית. אם ההכנה היא על מנת ללמוד על אלעזר בן יהודה, הרי שלדעתי הספר הזה לא מהווה הכנה טובה: כמו שאמרה נועה, הוא לוקה באי דיוקים היסטורים, ממעט בפרטים הסטורים חשובים אחרים, ובכלל בנוי כ"סוחטן דמעות לבני הנעורים". ממש לא יצירת מופת, אם כי ברור מדוע הנושא של אליעזר בן יהודה "מדבר" אל המורות. אולי תציעי שהיא תעשה עבודת חקר על הדמות במקום קריאת הספר?
 
אני קראתי אותו בערך בגיל הזה

"מתאים לגיל"
למי שלא מכיר אספר שבתי עולה לכתה ה', למרות שהיא בת שמונה וחצי, כי דילגה על כתה אחת, והיא ילידת סוף השנתון מלכתחילה. הכתה קיבלה פרוייקט אחד לקייץ, כהכנה לנושא לימודי לשנה"ל הבאה (לא ידוע לי איזו תכנית), לקרוא את הספר הבכור לבית אב"י. השבוע הבת שלי הביאה את הספר מהספריה. מבט אחד הספיק לי כדי להיזכר כמה קשה הסיפור הזה, במיוחד בעיסוק הרב של באבל ובמוות של אם הגיבור ושל אחרים במשפחתו. הספר כתוב קשה מאד גם מהבחינה הטכנית (אותיות קטנטנות שגם לי קשה להנות מקריאתן, וחלוקה מזעזעת לפסקאות ולפרקים) ותכנו קשה עוד יותר. באמצע שנת הלימודים הקודמת הכתה קראה את הספר שרה גיבורת ניל"י - גם אז כחלק מנושא לימודי. בפעם הקודמת התקשרתי למחנכת וביקשתי אישור לספר את הסיפור בלי שתחוייב לקרוא אותו בספר. גם אז היה מדובר על תוכן קשה וסיפור עצוב מאד. החשש שלי הוא שגם הספר הנוכחי אינו מתאים לרמה הרגשית של בתי. היא ילדה רגישה מאד, ואני מרגישה שתושפע מהסיפור הרבה יותר ממה שהתכוונו מלכתחילה. אני מתלבטת אם להתקשר שוב למורה,אם לתת לה לקרוא למרות החשש שלי, - מה דעתכם? והבהרה אחת: היה ברור לנו שיש מחיר לדילוג, ואנו מתמודדים איתו כל יום, ועדיין המצב הנוכחי טוב פי כמה מזה שציפה לה לפני הדילוג. השאלה שלי היא ספציפית ולא כשיקול בעד ונגד הדלגה.
אני קראתי אותו בערך בגיל הזה
אמא שלי הביאה לי אותו מהספריה העירונית לאחר שראתה שאני מסתדרת עם ספרים רציניים מעבר לג'ינג'י ושות'. אני לא בטוחה בת כמה הייתי בדיוק, אבל זה בטוח היה לפני כיתה ד' (יש לי אינדיקציה - למדנו בשיעור מולדת על אליעזר בן יהודה ובספר התייחסו לבנו הילד כאל "איתמר" וידעתי שזה לא נכון). אני חושבת שאם הייתי קוראת אותו היום אז היה לי יותר קשה ממה שהיה לי אז. זה בטוח היה שונה מהבחינה הרגשית, ולא יותר קל. אני מניחה שאז ההגנה של "זה רק סיפור, זה לא קורה באמת ובמיוחד לא יכול לקרות לי" הייתה חזקה יותר. אין לי תשובה חד משמעית בשבילך, אבל מעבר לזה שהיא רגישה תנסי לחשוב איך היא תגיב לזה. איך היא מגיבה לסרטים (אפילו סרטי ילדים) שיש בהם אלמנטים עצובים?
 
היא לא תבכה, אבל

אני קראתי אותו בערך בגיל הזה
אמא שלי הביאה לי אותו מהספריה העירונית לאחר שראתה שאני מסתדרת עם ספרים רציניים מעבר לג'ינג'י ושות'. אני לא בטוחה בת כמה הייתי בדיוק, אבל זה בטוח היה לפני כיתה ד' (יש לי אינדיקציה - למדנו בשיעור מולדת על אליעזר בן יהודה ובספר התייחסו לבנו הילד כאל "איתמר" וידעתי שזה לא נכון). אני חושבת שאם הייתי קוראת אותו היום אז היה לי יותר קשה ממה שהיה לי אז. זה בטוח היה שונה מהבחינה הרגשית, ולא יותר קל. אני מניחה שאז ההגנה של "זה רק סיפור, זה לא קורה באמת ובמיוחד לא יכול לקרות לי" הייתה חזקה יותר. אין לי תשובה חד משמעית בשבילך, אבל מעבר לזה שהיא רגישה תנסי לחשוב איך היא תגיב לזה. איך היא מגיבה לסרטים (אפילו סרטי ילדים) שיש בהם אלמנטים עצובים?
היא לא תבכה, אבל
היא תחשוב עליו לעומק המון זמן ותישאר במצברוח רע. אני מניחה שזה יתבטא במקומות שלא אצפה להם, ולאו דוקא בקשר לספר. מן סוג של דיכאון כללי ועצב. ואולי אני מגזימה. פתאום אני לא בטוחה .
 
דכאון כללי ועצב שכיחים אצלה?

היא לא תבכה, אבל
היא תחשוב עליו לעומק המון זמן ותישאר במצברוח רע. אני מניחה שזה יתבטא במקומות שלא אצפה להם, ולאו דוקא בקשר לספר. מן סוג של דיכאון כללי ועצב. ואולי אני מגזימה. פתאום אני לא בטוחה .
דכאון כללי ועצב שכיחים אצלה?
 
לא. אבל אני חוששת

דכאון כללי ועצב שכיחים אצלה?
לא. אבל אני חוששת
מתגובה קשה לתוכן הקשה. היא רגישה ורגשנית ויש משהו בסיפור הזה שאני מרגישה שיגרום תגובה לא רגילה. אחרת לא הייתי חוששת. והיא כבר קראה הרבה ספרים לא פשוטים. זה נראה לי מחוץ לסקאלה המתאימה.
 

Forum User

New member
בהחלט להתקשר שוב למורה

"מתאים לגיל"
למי שלא מכיר אספר שבתי עולה לכתה ה', למרות שהיא בת שמונה וחצי, כי דילגה על כתה אחת, והיא ילידת סוף השנתון מלכתחילה. הכתה קיבלה פרוייקט אחד לקייץ, כהכנה לנושא לימודי לשנה"ל הבאה (לא ידוע לי איזו תכנית), לקרוא את הספר הבכור לבית אב"י. השבוע הבת שלי הביאה את הספר מהספריה. מבט אחד הספיק לי כדי להיזכר כמה קשה הסיפור הזה, במיוחד בעיסוק הרב של באבל ובמוות של אם הגיבור ושל אחרים במשפחתו. הספר כתוב קשה מאד גם מהבחינה הטכנית (אותיות קטנטנות שגם לי קשה להנות מקריאתן, וחלוקה מזעזעת לפסקאות ולפרקים) ותכנו קשה עוד יותר. באמצע שנת הלימודים הקודמת הכתה קראה את הספר שרה גיבורת ניל"י - גם אז כחלק מנושא לימודי. בפעם הקודמת התקשרתי למחנכת וביקשתי אישור לספר את הסיפור בלי שתחוייב לקרוא אותו בספר. גם אז היה מדובר על תוכן קשה וסיפור עצוב מאד. החשש שלי הוא שגם הספר הנוכחי אינו מתאים לרמה הרגשית של בתי. היא ילדה רגישה מאד, ואני מרגישה שתושפע מהסיפור הרבה יותר ממה שהתכוונו מלכתחילה. אני מתלבטת אם להתקשר שוב למורה,אם לתת לה לקרוא למרות החשש שלי, - מה דעתכם? והבהרה אחת: היה ברור לנו שיש מחיר לדילוג, ואנו מתמודדים איתו כל יום, ועדיין המצב הנוכחי טוב פי כמה מזה שציפה לה לפני הדילוג. השאלה שלי היא ספציפית ולא כשיקול בעד ונגד הדלגה.
בהחלט להתקשר שוב למורה
ואם היא מתעקשת על הספר (דומני שהוא חלק מתוכנית הלימודים) - לקרוא את הספר ביחד עם הילדה.
 

אן

New member
הבכור לבית אבי

"מתאים לגיל"
למי שלא מכיר אספר שבתי עולה לכתה ה', למרות שהיא בת שמונה וחצי, כי דילגה על כתה אחת, והיא ילידת סוף השנתון מלכתחילה. הכתה קיבלה פרוייקט אחד לקייץ, כהכנה לנושא לימודי לשנה"ל הבאה (לא ידוע לי איזו תכנית), לקרוא את הספר הבכור לבית אב"י. השבוע הבת שלי הביאה את הספר מהספריה. מבט אחד הספיק לי כדי להיזכר כמה קשה הסיפור הזה, במיוחד בעיסוק הרב של באבל ובמוות של אם הגיבור ושל אחרים במשפחתו. הספר כתוב קשה מאד גם מהבחינה הטכנית (אותיות קטנטנות שגם לי קשה להנות מקריאתן, וחלוקה מזעזעת לפסקאות ולפרקים) ותכנו קשה עוד יותר. באמצע שנת הלימודים הקודמת הכתה קראה את הספר שרה גיבורת ניל"י - גם אז כחלק מנושא לימודי. בפעם הקודמת התקשרתי למחנכת וביקשתי אישור לספר את הסיפור בלי שתחוייב לקרוא אותו בספר. גם אז היה מדובר על תוכן קשה וסיפור עצוב מאד. החשש שלי הוא שגם הספר הנוכחי אינו מתאים לרמה הרגשית של בתי. היא ילדה רגישה מאד, ואני מרגישה שתושפע מהסיפור הרבה יותר ממה שהתכוונו מלכתחילה. אני מתלבטת אם להתקשר שוב למורה,אם לתת לה לקרוא למרות החשש שלי, - מה דעתכם? והבהרה אחת: היה ברור לנו שיש מחיר לדילוג, ואנו מתמודדים איתו כל יום, ועדיין המצב הנוכחי טוב פי כמה מזה שציפה לה לפני הדילוג. השאלה שלי היא ספציפית ולא כשיקול בעד ונגד הדלגה.
הבכור לבית אבי
שלום, אני הייתי מביאה לשולחן ארוחת הערב את נושא הקניית השפה העברית ומעלה בפני בני המשפחה את השאלה, כיצד לדעתם ניתן במדינה בה אנשים דוברים שפות שונות לבנות שפה אחת אחידה ומשותפת. הייתי מרחיבה את הנושא בשאלות דוגמת למה צריך שפה משותפת לכל בני האדם, מדוע בכל העולם לא מדברים בשפה אחת אלא קיימות שפות רבות באיזה שפה ידבר תינוק שרק נולד? וכו' הייתי מספרת לה אפילו על הילד שגדל במחיצת הכבשים ואודות התפתחות השפה שלו. הנושא הוא מעניין מאוד ואני אמונה יגרום לתגובה ערה סביב השולחן, עם מיצוי הנושא עלייך לסכם אותו ולהביא לידיעת בני המשפחה את סיפורו של אליעזר בן יהודה כדוגמא לאדם שהחייה את השפה העברית. תוכלו אפילו לחוות את הסיפור ביחד כמשפחה ולהציע רעיונות שלכם כיצד אתם הייתם משנים את הסיפור - דרכו של אליעזר. תורם הן לאווירה המשפחתית, מרחיב את הידע ומקל את ההתמודדות םע הספר בהצלחה. עד כאן אן
 
הבת שלי באותו גיל

"מתאים לגיל"
למי שלא מכיר אספר שבתי עולה לכתה ה', למרות שהיא בת שמונה וחצי, כי דילגה על כתה אחת, והיא ילידת סוף השנתון מלכתחילה. הכתה קיבלה פרוייקט אחד לקייץ, כהכנה לנושא לימודי לשנה"ל הבאה (לא ידוע לי איזו תכנית), לקרוא את הספר הבכור לבית אב"י. השבוע הבת שלי הביאה את הספר מהספריה. מבט אחד הספיק לי כדי להיזכר כמה קשה הסיפור הזה, במיוחד בעיסוק הרב של באבל ובמוות של אם הגיבור ושל אחרים במשפחתו. הספר כתוב קשה מאד גם מהבחינה הטכנית (אותיות קטנטנות שגם לי קשה להנות מקריאתן, וחלוקה מזעזעת לפסקאות ולפרקים) ותכנו קשה עוד יותר. באמצע שנת הלימודים הקודמת הכתה קראה את הספר שרה גיבורת ניל"י - גם אז כחלק מנושא לימודי. בפעם הקודמת התקשרתי למחנכת וביקשתי אישור לספר את הסיפור בלי שתחוייב לקרוא אותו בספר. גם אז היה מדובר על תוכן קשה וסיפור עצוב מאד. החשש שלי הוא שגם הספר הנוכחי אינו מתאים לרמה הרגשית של בתי. היא ילדה רגישה מאד, ואני מרגישה שתושפע מהסיפור הרבה יותר ממה שהתכוונו מלכתחילה. אני מתלבטת אם להתקשר שוב למורה,אם לתת לה לקרוא למרות החשש שלי, - מה דעתכם? והבהרה אחת: היה ברור לנו שיש מחיר לדילוג, ואנו מתמודדים איתו כל יום, ועדיין המצב הנוכחי טוב פי כמה מזה שציפה לה לפני הדילוג. השאלה שלי היא ספציפית ולא כשיקול בעד ונגד הדלגה.
הבת שלי באותו גיל
וקראה את שני הספרים לפני כמה זמן היא גם ילדה רגישה, אבל פרט להרבה שאלות על הרקע ההיסטורי, נראה שתיאורי המחלות והמוות לא זעזעו אותה, היא הרבה יותר נסחפה אחרי עלילת שרה גיבורת נילי בעיקר אחרי אלמנט הגבורה, בספר הבכור לבית אבי בעיקר היא התענינה בקטעים שבהם הוא מנסה להשתלב עם ילדים אחרים ומנודה מהחברה, זה יותר הפריע לה מתיאור מות אמו.
 
גם אני - בדיוק אותו הדבר!

הבת שלי באותו גיל
וקראה את שני הספרים לפני כמה זמן היא גם ילדה רגישה, אבל פרט להרבה שאלות על הרקע ההיסטורי, נראה שתיאורי המחלות והמוות לא זעזעו אותה, היא הרבה יותר נסחפה אחרי עלילת שרה גיבורת נילי בעיקר אחרי אלמנט הגבורה, בספר הבכור לבית אבי בעיקר היא התענינה בקטעים שבהם הוא מנסה להשתלב עם ילדים אחרים ומנודה מהחברה, זה יותר הפריע לה מתיאור מות אמו.
גם אני - בדיוק אותו הדבר!
 

xyx989

New member
תשתפי את הילדה במחשבות שלך...

"מתאים לגיל"
למי שלא מכיר אספר שבתי עולה לכתה ה', למרות שהיא בת שמונה וחצי, כי דילגה על כתה אחת, והיא ילידת סוף השנתון מלכתחילה. הכתה קיבלה פרוייקט אחד לקייץ, כהכנה לנושא לימודי לשנה"ל הבאה (לא ידוע לי איזו תכנית), לקרוא את הספר הבכור לבית אב"י. השבוע הבת שלי הביאה את הספר מהספריה. מבט אחד הספיק לי כדי להיזכר כמה קשה הסיפור הזה, במיוחד בעיסוק הרב של באבל ובמוות של אם הגיבור ושל אחרים במשפחתו. הספר כתוב קשה מאד גם מהבחינה הטכנית (אותיות קטנטנות שגם לי קשה להנות מקריאתן, וחלוקה מזעזעת לפסקאות ולפרקים) ותכנו קשה עוד יותר. באמצע שנת הלימודים הקודמת הכתה קראה את הספר שרה גיבורת ניל"י - גם אז כחלק מנושא לימודי. בפעם הקודמת התקשרתי למחנכת וביקשתי אישור לספר את הסיפור בלי שתחוייב לקרוא אותו בספר. גם אז היה מדובר על תוכן קשה וסיפור עצוב מאד. החשש שלי הוא שגם הספר הנוכחי אינו מתאים לרמה הרגשית של בתי. היא ילדה רגישה מאד, ואני מרגישה שתושפע מהסיפור הרבה יותר ממה שהתכוונו מלכתחילה. אני מתלבטת אם להתקשר שוב למורה,אם לתת לה לקרוא למרות החשש שלי, - מה דעתכם? והבהרה אחת: היה ברור לנו שיש מחיר לדילוג, ואנו מתמודדים איתו כל יום, ועדיין המצב הנוכחי טוב פי כמה מזה שציפה לה לפני הדילוג. השאלה שלי היא ספציפית ולא כשיקול בעד ונגד הדלגה.
תשתפי את הילדה במחשבות שלך...
ותראי לאן זה מוביל אותך ואותה. אם הספר עד כדי כך לא מתאים, תקני לה ספר ושאותו תקרא, גם בניגוד לדעת בית הספר. "הממסד" לא יודע מה הכי טוב לילדנו, בואי לא נלך שולל ע"י אנשים שבאים לעבודה. היא יותר יקרה לך מאשר למורים שלה.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה