מש"ה!
- פותח הנושא WoLfN
- פורסם בתאריך
מה הקטע של פירמדיה וחתול כל סוף
הודעה? לאמשנהההההההה פרק: פרק 4- צוות רוקט מכה שנית "טוב בואי למרכז הפוקמונייייייייייייייייייייייייייייייייייים!!!!!!!!" אמר פרד, שהחל להיסחף בזרם המים שבקע מן הברכה השבורה. "התוכנית עבדה. כל הפוקמונים שלנו עכשיו" אמרה ג'סי בסיפוק "כן, עכשיו הבוס יאהב אותנו! ולא את קסידי ובוש!" אמר ג'יימס "זה בוץ'!" הגיע קול משום מקום "אתה כאן בוץ'?" שאל מיאו "לא, רק שלחתי לכם מסר כדי שתדעו ששמי הוא בוץ' ולא בוש" אמר הקול ולשלושת האחרים הופיעה טיפה על הרקה "טוב אנחנו הולכים לבוס עכשיו" אמר מיאו שהתעשת "אוקי. בהצלחה" אמר בוש("זה בוץ'!!!") ובכך הסתיימה השיחה "תעצרו במקומכם!" אמר ילד בערך בן 10, עם שיער שחור ועניים שחורות יותר מהשיער שלו שיצא מחליפת הסיל שלו "ומי אתה בדיוק?" שאלה ג'סי בזילזול "הוא עומרי, ואני אוריאל" אמר ילד שני, גם הוא בערך בן עשר, עניים ירוקות ושיער חום "ובאנו לעצור אתכם" "אה באמת, ואיך בדיוק תעשו את זה?" שאל ג'יימס, ביתר זלזול "עם אלה" אמר עומרי "צאו, טוטודייל וסיל!" "ועם אלה" הוסיף אוריאל "צאו בלבאזור ווויפנבל!" "או או, לא טוב.." אמר מיאו "אוקי. צא וקטירבל אש!" אמר ג'יימס. פה זאת הזדמנות להסביר מהם פוקמונים מיוחדים. פוקמונים מיוחדים הם כאלו ששולטים בכוחות של הכוח החזק עליהם, כמו ויקטריבל אש, טוטודייל עשב וכדומה. "צא טוקארבוק!" אמרה ג'סי והוציאה את נחש הקוברה האימתני. "רגע רגע, מי אתם בכלל?" שאל המיאו "אנחנו" התחיל אוריאל "אבירי ארץ המפלץ!" "לא טיפש, זה מסדרה אחרת" אמר עומרי וחבט לו על הראש עם אלת בייסבול שהגיע משומקום. "אה, צודק" אמר אוריאל ושפשף את הפצע. "אהם אהם, אנחנו עדיין כאן" אמרה ג'סי "אה נכון" גיחך עומרי "סיל, דיג'יגדל עכשיו!" "גם זה מסדרה אחרת" אמר אוריאל, לקח לעומרי את המחבט והשתמש בו "כראוי". "צודק" אמר בכאב עומרי "אנחנו כאן למען השם, תילחמו כבר!" צעקה ג'סי כמו מטורפת(חלקנו סבורים שהמילה "כמו" מיותרת פה). "טוב בסדר" קרא אוריאל "וויפינבל, מתקפת זרעים" "טוטודייל, נשיכת מים" אמר עומרי "טוקארבוק, נשיכת על" אמרה ג'סי "ויקטריבל אש, להביור זרעים!" קרא ג'יימס "טארי, מתקפת נגיחה" אמר קול שהופיע משומקום "גראדפייר, להביור כפול!" הצטרף אליו קול אחר "הא? מי אלה?" תמהה ג'סי "אנחנו… עדיין אין לנו שם" אמרה הדמות המסתורית כל הנוכחים נפלו "אנחנו ג'ן ופרד" אמרה ג'ן "ובאנו לעזור לאלה שנלחמים בצוות רוקט הרשע והמרושע!" "כן! ו… מה שהיא אמרה!" הוסיף פרד כל הנוכחים נפלו שנית "תגיד אתה לא יכול לחשוב על משהו יותר חכם?" צעקה ג'ן "אה… לא נראה לי…" כל הנוכחים נפלו בפעם השלישית "תפסיק להפיל אותנו!" קראה ג'סי לקריין "טוב, הפסקתי" ענה קול גבוה "תודה" השיבה לו ג'סי "עכשיו מה עושים?" "לפי התסריט אנחנו צריכים להילחם ואז הם…" "שתוק! אל תגלה להם טיפש!" צעק מיאו "זה בסדר, אנחנו יודעים מה יש בתסריט" אמרה ג'ן כל הנוכחים נפלו בפעם הרביעית("די כבר!") "לא דיברתי עליכם, דיברתי על הקוראים!" צעקה ג'סי "טוב אז בואו נמשיך" הפסיק פרד את ג'סי הפוקמונים הביטו בתמיהה כשראו שוויקטריבל אש וטוקארבוק מעולפים "אה, אז: יש ניצחנו!" אמר פרד שקרא את התסריט "כן, ועכשיו גראדפייר, תעיף אותם עם מערבולת אש!" אמרה ג'ן שקראה גם היא בתסריט. "צוות רוקט שוב מתפוצץ!!!" אמרו השלושה שעפו באוויר וקראו בתסריט. "אחלה עבודה ג'ן" אמר אוריאל "איך ידעת שקוראים לי ג'ן?" היא תמהה "אמרת את זה בעמוד 42 פסקה 4 שורה 5…" ענה עומרי שקרא, גם הוא, בתסריט "תגידו לי, לא למדתם את התסריט בע"פ?" שאל אותו קול גבוה שדיבר עם ג'סי לפני כמה דקות "אה, בערך" אמר עומרי "אוקי. תמשיכו" ענה בשלווה הקול "אוקי מה עכשיו ג'ן?" שאל פרד "נחזור למרכז הפוקמונים שהינו בו לפני שניה ,לא?" אמרה את המובן מאילו "חכו אנחנו נבוא איתכם" אמר עומרי "אוקי עומרי" אמר פרד "איך אתה יודע שקוראים לי עומרי? לא אמרתי את השם שלי…" הוא השתומם "אמרת את זה לפני כמה דקות, פשוט לא ראית שהיינו שם אז לא אמרת את זה לנו…" אמרה ג'ן "ואתה אוריאל" "אה, כן…" הוא אמר במבוכה "אז בואו נלך!" אמר פרד והחל ללכת "אתם יודעים, לפני יום, אני וג'ן נפלנו לבור, וגילינו שאנחנו נבחרנו ע"י שתיים מהציפורים האגדיות. זה כזה מגניב!" סיפר פרד לאחרים כשהם התיישבו במרכז הפוקמונים. "באמת? גם אנחנו!" קרא אוריאל בהתלהבות "אני של פריזארטיקונו" "אני של פריידמולטריס" אמר פרד "אני של אלקטרוזאפדוס!" קראה ג'ן "ואני של גאסידקואטרו" סיים עומרי "ואוו, זה מגניב" אמרה ג'ן בנתיים מעליהם, נראה צל של שתי ציפורים גדולות במיוחד "זהו, הם התאחדו" אמרה האחת, שכולה הייתה כחולה ושובל של קרח וקור עבר מאחוריה "כן, אתה חושב שהם האמינו לשטויות של 'הבנים של…' והם לא הבינו שזה פשוט היינו אנחנו בצורת האדם שלנו?" שאלה השניה, שהייתה כולה צהובה וגופה קוצני "לא, הם לא יודעים שקיימת צורת אדם לציפורים האגדיות" הרגיעה אותה השניה "טוב הבנתי, בוא נלך להודיע לאחרים" אמרה השניה "טוב, אני אלך צפונה" הגיבה הראשונה "ואני מערבה" סיימה השניה והחלה לעוף לכיוון מערב בינתיים אצל גיבורינו "אז על מה אתם חושבים שהנבואה מדברת?" שאל פרד "לא יודע, אולי נועדנו לנצח איזה מפלצת מרושעת" ניחש אוריאל "או שסתם מישהו עובד עלינו" אמרה ג'ן "נראה לך שמישהו היה חופר את כל המנהרות האלה מתחת לאדמה סתם כדי לעבוד על אנשים?" ביטל אותה עומרי "כנראה…" אמר פרד "טוב בינתיים בואו נניח לזה ונמשיך במסע לליגה" "אני לא הולכת להשתתף בליגה" אמרה ג'ן ועשתה פרצוף חמוץ "גם אני לא" אמר אוריאל "אני כן, ואני הולך לנצח אותה!" אמר עומרי "היית מת, אני!" השיב פרד "אני" "אני!" "אני!" "תפסיקו לריב שניכם" אמרה להם ג'ן "הליגה השנה היא בזוגות, אז תירשמו ביחד!" "באמת? לא ידע…" התחיל אוריאל אבל הופסק ע"י ארבעה אנשים רעולי פנים שכיוונו אקדחים לרקתם של גיבורינו. המשך יבוא… *ושוב, שיכפול תווים, בלה בלה בלה...
הודעה? לאמשנהההההההה פרק: פרק 4- צוות רוקט מכה שנית "טוב בואי למרכז הפוקמונייייייייייייייייייייייייייייייייייים!!!!!!!!" אמר פרד, שהחל להיסחף בזרם המים שבקע מן הברכה השבורה. "התוכנית עבדה. כל הפוקמונים שלנו עכשיו" אמרה ג'סי בסיפוק "כן, עכשיו הבוס יאהב אותנו! ולא את קסידי ובוש!" אמר ג'יימס "זה בוץ'!" הגיע קול משום מקום "אתה כאן בוץ'?" שאל מיאו "לא, רק שלחתי לכם מסר כדי שתדעו ששמי הוא בוץ' ולא בוש" אמר הקול ולשלושת האחרים הופיעה טיפה על הרקה "טוב אנחנו הולכים לבוס עכשיו" אמר מיאו שהתעשת "אוקי. בהצלחה" אמר בוש("זה בוץ'!!!") ובכך הסתיימה השיחה "תעצרו במקומכם!" אמר ילד בערך בן 10, עם שיער שחור ועניים שחורות יותר מהשיער שלו שיצא מחליפת הסיל שלו "ומי אתה בדיוק?" שאלה ג'סי בזילזול "הוא עומרי, ואני אוריאל" אמר ילד שני, גם הוא בערך בן עשר, עניים ירוקות ושיער חום "ובאנו לעצור אתכם" "אה באמת, ואיך בדיוק תעשו את זה?" שאל ג'יימס, ביתר זלזול "עם אלה" אמר עומרי "צאו, טוטודייל וסיל!" "ועם אלה" הוסיף אוריאל "צאו בלבאזור ווויפנבל!" "או או, לא טוב.." אמר מיאו "אוקי. צא וקטירבל אש!" אמר ג'יימס. פה זאת הזדמנות להסביר מהם פוקמונים מיוחדים. פוקמונים מיוחדים הם כאלו ששולטים בכוחות של הכוח החזק עליהם, כמו ויקטריבל אש, טוטודייל עשב וכדומה. "צא טוקארבוק!" אמרה ג'סי והוציאה את נחש הקוברה האימתני. "רגע רגע, מי אתם בכלל?" שאל המיאו "אנחנו" התחיל אוריאל "אבירי ארץ המפלץ!" "לא טיפש, זה מסדרה אחרת" אמר עומרי וחבט לו על הראש עם אלת בייסבול שהגיע משומקום. "אה, צודק" אמר אוריאל ושפשף את הפצע. "אהם אהם, אנחנו עדיין כאן" אמרה ג'סי "אה נכון" גיחך עומרי "סיל, דיג'יגדל עכשיו!" "גם זה מסדרה אחרת" אמר אוריאל, לקח לעומרי את המחבט והשתמש בו "כראוי". "צודק" אמר בכאב עומרי "אנחנו כאן למען השם, תילחמו כבר!" צעקה ג'סי כמו מטורפת(חלקנו סבורים שהמילה "כמו" מיותרת פה). "טוב בסדר" קרא אוריאל "וויפינבל, מתקפת זרעים" "טוטודייל, נשיכת מים" אמר עומרי "טוקארבוק, נשיכת על" אמרה ג'סי "ויקטריבל אש, להביור זרעים!" קרא ג'יימס "טארי, מתקפת נגיחה" אמר קול שהופיע משומקום "גראדפייר, להביור כפול!" הצטרף אליו קול אחר "הא? מי אלה?" תמהה ג'סי "אנחנו… עדיין אין לנו שם" אמרה הדמות המסתורית כל הנוכחים נפלו "אנחנו ג'ן ופרד" אמרה ג'ן "ובאנו לעזור לאלה שנלחמים בצוות רוקט הרשע והמרושע!" "כן! ו… מה שהיא אמרה!" הוסיף פרד כל הנוכחים נפלו שנית "תגיד אתה לא יכול לחשוב על משהו יותר חכם?" צעקה ג'ן "אה… לא נראה לי…" כל הנוכחים נפלו בפעם השלישית "תפסיק להפיל אותנו!" קראה ג'סי לקריין "טוב, הפסקתי" ענה קול גבוה "תודה" השיבה לו ג'סי "עכשיו מה עושים?" "לפי התסריט אנחנו צריכים להילחם ואז הם…" "שתוק! אל תגלה להם טיפש!" צעק מיאו "זה בסדר, אנחנו יודעים מה יש בתסריט" אמרה ג'ן כל הנוכחים נפלו בפעם הרביעית("די כבר!") "לא דיברתי עליכם, דיברתי על הקוראים!" צעקה ג'סי "טוב אז בואו נמשיך" הפסיק פרד את ג'סי הפוקמונים הביטו בתמיהה כשראו שוויקטריבל אש וטוקארבוק מעולפים "אה, אז: יש ניצחנו!" אמר פרד שקרא את התסריט "כן, ועכשיו גראדפייר, תעיף אותם עם מערבולת אש!" אמרה ג'ן שקראה גם היא בתסריט. "צוות רוקט שוב מתפוצץ!!!" אמרו השלושה שעפו באוויר וקראו בתסריט. "אחלה עבודה ג'ן" אמר אוריאל "איך ידעת שקוראים לי ג'ן?" היא תמהה "אמרת את זה בעמוד 42 פסקה 4 שורה 5…" ענה עומרי שקרא, גם הוא, בתסריט "תגידו לי, לא למדתם את התסריט בע"פ?" שאל אותו קול גבוה שדיבר עם ג'סי לפני כמה דקות "אה, בערך" אמר עומרי "אוקי. תמשיכו" ענה בשלווה הקול "אוקי מה עכשיו ג'ן?" שאל פרד "נחזור למרכז הפוקמונים שהינו בו לפני שניה ,לא?" אמרה את המובן מאילו "חכו אנחנו נבוא איתכם" אמר עומרי "אוקי עומרי" אמר פרד "איך אתה יודע שקוראים לי עומרי? לא אמרתי את השם שלי…" הוא השתומם "אמרת את זה לפני כמה דקות, פשוט לא ראית שהיינו שם אז לא אמרת את זה לנו…" אמרה ג'ן "ואתה אוריאל" "אה, כן…" הוא אמר במבוכה "אז בואו נלך!" אמר פרד והחל ללכת "אתם יודעים, לפני יום, אני וג'ן נפלנו לבור, וגילינו שאנחנו נבחרנו ע"י שתיים מהציפורים האגדיות. זה כזה מגניב!" סיפר פרד לאחרים כשהם התיישבו במרכז הפוקמונים. "באמת? גם אנחנו!" קרא אוריאל בהתלהבות "אני של פריזארטיקונו" "אני של פריידמולטריס" אמר פרד "אני של אלקטרוזאפדוס!" קראה ג'ן "ואני של גאסידקואטרו" סיים עומרי "ואוו, זה מגניב" אמרה ג'ן בנתיים מעליהם, נראה צל של שתי ציפורים גדולות במיוחד "זהו, הם התאחדו" אמרה האחת, שכולה הייתה כחולה ושובל של קרח וקור עבר מאחוריה "כן, אתה חושב שהם האמינו לשטויות של 'הבנים של…' והם לא הבינו שזה פשוט היינו אנחנו בצורת האדם שלנו?" שאלה השניה, שהייתה כולה צהובה וגופה קוצני "לא, הם לא יודעים שקיימת צורת אדם לציפורים האגדיות" הרגיעה אותה השניה "טוב הבנתי, בוא נלך להודיע לאחרים" אמרה השניה "טוב, אני אלך צפונה" הגיבה הראשונה "ואני מערבה" סיימה השניה והחלה לעוף לכיוון מערב בינתיים אצל גיבורינו "אז על מה אתם חושבים שהנבואה מדברת?" שאל פרד "לא יודע, אולי נועדנו לנצח איזה מפלצת מרושעת" ניחש אוריאל "או שסתם מישהו עובד עלינו" אמרה ג'ן "נראה לך שמישהו היה חופר את כל המנהרות האלה מתחת לאדמה סתם כדי לעבוד על אנשים?" ביטל אותה עומרי "כנראה…" אמר פרד "טוב בינתיים בואו נניח לזה ונמשיך במסע לליגה" "אני לא הולכת להשתתף בליגה" אמרה ג'ן ועשתה פרצוף חמוץ "גם אני לא" אמר אוריאל "אני כן, ואני הולך לנצח אותה!" אמר עומרי "היית מת, אני!" השיב פרד "אני" "אני!" "אני!" "תפסיקו לריב שניכם" אמרה להם ג'ן "הליגה השנה היא בזוגות, אז תירשמו ביחד!" "באמת? לא ידע…" התחיל אוריאל אבל הופסק ע"י ארבעה אנשים רעולי פנים שכיוונו אקדחים לרקתם של גיבורינו. המשך יבוא… *ושוב, שיכפול תווים, בלה בלה בלה...
טדע טדע...
גררר משעמם פה, ועוד ששחר סגר את פאלט אז בכלל... אניואי, פרק: פרק 5- שוטרים וגנבים "באמת? לא ידע…" התחיל אוריאל אבל הופסק ע"י ארבעה אנשים רעולי פנים שכיוונו אקדחים לרקתם של גיבורינו. "מילה אחת ואתם מתים!" אמר אחד מהם, שכיוון את אקדחו לרקתה של ג'ן "אמ… מה עכשיו עושים איתם?" שאל אחד מהאחרים כל השאר נפלו לאחור "אנחנו אמורים להרוג אותם" אמר שני "אבל… הבוסים אמרו שצריך להביא אותם חיים" אמר השלישי "מה פתאום! צריך להרוג אותם!" אמר הרביעי "חיים!" "מתים!" "חיים!" "מתים!" הם החלו לריב כשהם לא יודע מה קורה מחוץ למרכז הפוקמונים "אוי לא, מה עכשיו?" אמר כלב ענק, אשר שערו עלה בלהבות "אני לא יודע" השיב כלב שני, שכולו היה ירוק וגפנים אחדים יצאו מגופו "אולי נתערב?" "אולי, אבל אסור שהם יראו שזה אנחנו" אמר כלב שלישי, צהוב ברובו וקוצים על גבו. "נעבור לצורת אדם?" שאל כלב רביעי, כולו כחול ושובל של קרח מאחריו. "לא, אז לא נוכל להילחם בעצמנו" אמר הכלב הירוק "סיידוף, כל אחד יזמין פוקמונים מהסוג שלו וילחם איתם!" אמר הכלב הבוער "תוכנית טובה, אנטיי" אמר הכלב הקפוא "אבל אני לא בטוח שהיא תעבוד" "למה אתה חושב כך, סויקון?" אמר הכלב עם הקוצים "מה הבעיה?" "ראיקו, אתה לא מבין שהאנשים האלה יהרגו את הנבחרים ברגע שניכנס?" אמר בכעס סויקון "אז מה, נקרא לציפורים שינטרלו אותם מהאוויר?" שאל סיידוף "לא, הם במשימה חשובה שקשורה לנבחרים האחרים" ביטל אותו אנטיי "אז מה עושים?" שאל ראיקו בעצבנות "אמ… בואו נקפיא אותם ואז נחשמל אותם!" אמר סיידוף בהתלהבות "או שנתפוס אותם עם הגפנים שלך ואז אני, אנטיי וראיקו נשלב מתקפות כדי לחסל אותם" אמר סויקון "אוקי" הסכים סיידוף "רק תגיד מתי!" "בעוד דקה מ-עכ-שיו!" הוא אמר וסימן לאחרים לתפוס עמדות כעבור 50 שניות "הא?" תמה אחד מהחוטפים בתוך הבניין "מה זה הצמחים האלה? הם לא היו פה מקודם…" לפתע ה"צמחים" תפסו אותו ואת שותפיו והידקו אותם חזק כל כך שזה כאב להם. לפתע, סופת שלגים, מערבולת אש ורעם פגעו בכל הפושעים. "קדימה, בואו נברח!" צעק אוריאל לחבריו שהשתחררו מחוטפיהם "ואוו! זה היה מוזר!" קרא עומרי כשהם יצאו והחלו ללכת ביער "בהחלט, מי 'הזמין' את המכות האלה?" תמהה ג'ן "לא יודע ואני לא רוצה לדעת" אמר פרד "העיקר שאנחנו בריאים" "אתה מזכיר לי את אמא שלי…" אמר עומרי בלגלוג. "מדברים על אימהות, מאיפה אתם?" שאלה ג'ן "מה הקשר בין זה לאימהות שלנו?" אמר אוריאל "ואני מסרולין" "ואני מאוליווין" אמר עומרי "עיר נמל!" קראה ג'ן בהתרגשות "אני מתה על ערי נמל!" "באמת? לא אמרת את זה…" אמר פרד "נכון כי חשבתי שתצחק עליי…" היא השיבה "מה פתאום, אני מת על מערות אז מה…" אמר פרד "אוקי אתם מוזרים…" אמר עומרי "מאד…" הוסיף אוריאל "אז תגידו, כמה זמן אתם מאמנים?" שאלה ג'ן לאחר כמה דקות של שקט. "לא הרבה, חודש, חודשיים" ענה לה אוריאל "גם אני…" השיב עומרי "נפגשנו בורמיליון והחלטנו שאנחנו יוצאים למסע פוקמונים. בורמיליון בחרנו כל אחד פוקימון וישר באנו לכאן" "איזה כיף! לשוט מקנטו עד ג'ינטי! זה בטח לקח שבועיים חלומיים של ים ושמש והנאות!" קראה ג'ן בהתלהבות "למען האמת טסנו…" אמר אוריאל וגרם לג'ן ליפול "זה גם בטח היה כיף!" היה עודדה את עצמה לאחר כמה דקות הליכה הם שמעו רחש בין השיחים "הא?" תמה אוריאל "בוא נבדוק מה זה" והוא הזיז את השיח הצידה. הוא ראה ביצה. "ואוו! ביצת פוקימון!" קראה ג'ן בהתפעלות "כן! והיא שלי!" אמר אוריאל "למה שלך?" שאל עומרי "כי אני מצאתי אותה!" השיב לו "אז מה, גם אנחנו רוצים את הביצה!" אמר פרד "בדיוק!" אמרה ג'ן "בואו נעשה טורניר!" "אוקי" הסכימו שלושתם "ובסיבוב הראשון ילחמו פרד ואוריאל ובשני אני מול ג'ן" אמר עומרי בסיבוב הראשון נלחמו בלבאזור וטארי. אוריאל ניצח ועלה לגמר. בסיבוב השני סיל נלחם בפידג'י. סיל ניצח ועומרי עלה לגמר מול אוריאל "אני אהיה שופט" אמר פרד "ואני אשמור על הביצה" הוסיפה ג'ן "קרב שניים על שניים, בלי מגבלת זמן, מותר להחליף פוקמונים כמה פעמים אך פוקימון שהתעלף לא יוכל לחזור ע"י שיקוי. השימוש בשיקוים אסור. התחילו!" קרא פרד "צא טוטודייל!" קרא עומרי "צא וויפינבל!" קרא אוריאל "טוטודייל נשיכה!" "תבלע אותו וויפינבל!" "לבלוע אותו?" שאלה ג'ן בתמיהה "כן, מתקפת בליעה, מתקפה חדשה רק של בלספראוט וסידרתו." העיר פרד "אהם אהם אנחנו כאן!" אמר עומרי בעצבנות "קדימה טוטדייל, עוד נשיכה!" קרא עומרי "עלי תער, עכשיו!" צעק אוריאל טוטודייל לא הספיק להגיע לוויפינבל, ונפגע קשות מעלי התער, ותהתמוטט. "טוטודייל נפגע קשה ולא יכול להילחם" פסק פרד "עכשיו, צא סיל!" קרא עומרי "וויפינבל, חזור למנוחה קצרה. צא בלבאזור!" קרא אוריאל "סיל, קרן קרח!" קרא עומרי וחייך "תתחמק!" קרא אוריאל בפאניקה אך זה לא עזר. סיל היה מהיר יותר. קרן הקרח פגעה בבלבאזור והקפיאה אותו "עכשיו, תסיים אתה זה עם זנב פלדה!" קרא עומרי בלבאזור, שהיה קפוא במילא, התעלף לגמרי. "בלבאזור אינו יכול להילחם. אוריאל, תוציא את וויפינבל" פסק פרד "כאילו שיש לי בררה…" אמר ביובש "צא וויפינבל!" "עכשיו, רוח קרחית!" אמר עומרי "מתקפת החזרה!" צעק אוריאל "אוי לא!" אמר עומרי בחשש מתקפת הרוח הקרחית של סיל, נכנסה ללועו של וויפינבל והחזירה את המתקפה אליו. הוא קפא. "סיל קפא מהמתקפה של עצמו. המשיכו" אמר פרד "עכשיו, מתקפת עלי תער!" קרא אוריאל סיל הקפוא התעלף בתוך הקרחון שלו. "סיל לא יכול להילחם. אוריאל זוכה בקרב ובביצה" פסק פרד "וגם עומרי" הוסיפה ג'ן "מה?" קראו שניהם "הביצה בקעה" אמרה ג'ן "מה?" "תאומים" "מה?!" "איווי" "מה?!" "אולי תפסיקו כבר?!" אמר פרד "אז אני מניח… יש!" אמר עומרי "רגע, אז למה לא אמרת לנו את זה לפני שהתחלנו את הקרב?" שאל אוריאל "כי רציתי לראות קרב טוב לשם שינוי" ענתה ג'ן "הנה, קחו" היא נתנה לכל אחד מהם גור איווי קטן וחמוד שישן ברגעים אלו. "תתחדשו" היא ציחקקה "תודה…" אמר עומרי ביובש "הם מזכירים לי את האחים הגדולים שלי… טוב אולי נמשיך?" אמר פרד "לא כל כך מהר" אמר קול קר מאחוריהם "תחזירו לי את הגורים שלי" המשך יבוא… *ואם היה פה איזה שכפול תווים, אתם מכירים את הנוהל
גררר משעמם פה, ועוד ששחר סגר את פאלט אז בכלל... אניואי, פרק: פרק 5- שוטרים וגנבים "באמת? לא ידע…" התחיל אוריאל אבל הופסק ע"י ארבעה אנשים רעולי פנים שכיוונו אקדחים לרקתם של גיבורינו. "מילה אחת ואתם מתים!" אמר אחד מהם, שכיוון את אקדחו לרקתה של ג'ן "אמ… מה עכשיו עושים איתם?" שאל אחד מהאחרים כל השאר נפלו לאחור "אנחנו אמורים להרוג אותם" אמר שני "אבל… הבוסים אמרו שצריך להביא אותם חיים" אמר השלישי "מה פתאום! צריך להרוג אותם!" אמר הרביעי "חיים!" "מתים!" "חיים!" "מתים!" הם החלו לריב כשהם לא יודע מה קורה מחוץ למרכז הפוקמונים "אוי לא, מה עכשיו?" אמר כלב ענק, אשר שערו עלה בלהבות "אני לא יודע" השיב כלב שני, שכולו היה ירוק וגפנים אחדים יצאו מגופו "אולי נתערב?" "אולי, אבל אסור שהם יראו שזה אנחנו" אמר כלב שלישי, צהוב ברובו וקוצים על גבו. "נעבור לצורת אדם?" שאל כלב רביעי, כולו כחול ושובל של קרח מאחריו. "לא, אז לא נוכל להילחם בעצמנו" אמר הכלב הירוק "סיידוף, כל אחד יזמין פוקמונים מהסוג שלו וילחם איתם!" אמר הכלב הבוער "תוכנית טובה, אנטיי" אמר הכלב הקפוא "אבל אני לא בטוח שהיא תעבוד" "למה אתה חושב כך, סויקון?" אמר הכלב עם הקוצים "מה הבעיה?" "ראיקו, אתה לא מבין שהאנשים האלה יהרגו את הנבחרים ברגע שניכנס?" אמר בכעס סויקון "אז מה, נקרא לציפורים שינטרלו אותם מהאוויר?" שאל סיידוף "לא, הם במשימה חשובה שקשורה לנבחרים האחרים" ביטל אותו אנטיי "אז מה עושים?" שאל ראיקו בעצבנות "אמ… בואו נקפיא אותם ואז נחשמל אותם!" אמר סיידוף בהתלהבות "או שנתפוס אותם עם הגפנים שלך ואז אני, אנטיי וראיקו נשלב מתקפות כדי לחסל אותם" אמר סויקון "אוקי" הסכים סיידוף "רק תגיד מתי!" "בעוד דקה מ-עכ-שיו!" הוא אמר וסימן לאחרים לתפוס עמדות כעבור 50 שניות "הא?" תמה אחד מהחוטפים בתוך הבניין "מה זה הצמחים האלה? הם לא היו פה מקודם…" לפתע ה"צמחים" תפסו אותו ואת שותפיו והידקו אותם חזק כל כך שזה כאב להם. לפתע, סופת שלגים, מערבולת אש ורעם פגעו בכל הפושעים. "קדימה, בואו נברח!" צעק אוריאל לחבריו שהשתחררו מחוטפיהם "ואוו! זה היה מוזר!" קרא עומרי כשהם יצאו והחלו ללכת ביער "בהחלט, מי 'הזמין' את המכות האלה?" תמהה ג'ן "לא יודע ואני לא רוצה לדעת" אמר פרד "העיקר שאנחנו בריאים" "אתה מזכיר לי את אמא שלי…" אמר עומרי בלגלוג. "מדברים על אימהות, מאיפה אתם?" שאלה ג'ן "מה הקשר בין זה לאימהות שלנו?" אמר אוריאל "ואני מסרולין" "ואני מאוליווין" אמר עומרי "עיר נמל!" קראה ג'ן בהתרגשות "אני מתה על ערי נמל!" "באמת? לא אמרת את זה…" אמר פרד "נכון כי חשבתי שתצחק עליי…" היא השיבה "מה פתאום, אני מת על מערות אז מה…" אמר פרד "אוקי אתם מוזרים…" אמר עומרי "מאד…" הוסיף אוריאל "אז תגידו, כמה זמן אתם מאמנים?" שאלה ג'ן לאחר כמה דקות של שקט. "לא הרבה, חודש, חודשיים" ענה לה אוריאל "גם אני…" השיב עומרי "נפגשנו בורמיליון והחלטנו שאנחנו יוצאים למסע פוקמונים. בורמיליון בחרנו כל אחד פוקימון וישר באנו לכאן" "איזה כיף! לשוט מקנטו עד ג'ינטי! זה בטח לקח שבועיים חלומיים של ים ושמש והנאות!" קראה ג'ן בהתלהבות "למען האמת טסנו…" אמר אוריאל וגרם לג'ן ליפול "זה גם בטח היה כיף!" היה עודדה את עצמה לאחר כמה דקות הליכה הם שמעו רחש בין השיחים "הא?" תמה אוריאל "בוא נבדוק מה זה" והוא הזיז את השיח הצידה. הוא ראה ביצה. "ואוו! ביצת פוקימון!" קראה ג'ן בהתפעלות "כן! והיא שלי!" אמר אוריאל "למה שלך?" שאל עומרי "כי אני מצאתי אותה!" השיב לו "אז מה, גם אנחנו רוצים את הביצה!" אמר פרד "בדיוק!" אמרה ג'ן "בואו נעשה טורניר!" "אוקי" הסכימו שלושתם "ובסיבוב הראשון ילחמו פרד ואוריאל ובשני אני מול ג'ן" אמר עומרי בסיבוב הראשון נלחמו בלבאזור וטארי. אוריאל ניצח ועלה לגמר. בסיבוב השני סיל נלחם בפידג'י. סיל ניצח ועומרי עלה לגמר מול אוריאל "אני אהיה שופט" אמר פרד "ואני אשמור על הביצה" הוסיפה ג'ן "קרב שניים על שניים, בלי מגבלת זמן, מותר להחליף פוקמונים כמה פעמים אך פוקימון שהתעלף לא יוכל לחזור ע"י שיקוי. השימוש בשיקוים אסור. התחילו!" קרא פרד "צא טוטודייל!" קרא עומרי "צא וויפינבל!" קרא אוריאל "טוטודייל נשיכה!" "תבלע אותו וויפינבל!" "לבלוע אותו?" שאלה ג'ן בתמיהה "כן, מתקפת בליעה, מתקפה חדשה רק של בלספראוט וסידרתו." העיר פרד "אהם אהם אנחנו כאן!" אמר עומרי בעצבנות "קדימה טוטדייל, עוד נשיכה!" קרא עומרי "עלי תער, עכשיו!" צעק אוריאל טוטודייל לא הספיק להגיע לוויפינבל, ונפגע קשות מעלי התער, ותהתמוטט. "טוטודייל נפגע קשה ולא יכול להילחם" פסק פרד "עכשיו, צא סיל!" קרא עומרי "וויפינבל, חזור למנוחה קצרה. צא בלבאזור!" קרא אוריאל "סיל, קרן קרח!" קרא עומרי וחייך "תתחמק!" קרא אוריאל בפאניקה אך זה לא עזר. סיל היה מהיר יותר. קרן הקרח פגעה בבלבאזור והקפיאה אותו "עכשיו, תסיים אתה זה עם זנב פלדה!" קרא עומרי בלבאזור, שהיה קפוא במילא, התעלף לגמרי. "בלבאזור אינו יכול להילחם. אוריאל, תוציא את וויפינבל" פסק פרד "כאילו שיש לי בררה…" אמר ביובש "צא וויפינבל!" "עכשיו, רוח קרחית!" אמר עומרי "מתקפת החזרה!" צעק אוריאל "אוי לא!" אמר עומרי בחשש מתקפת הרוח הקרחית של סיל, נכנסה ללועו של וויפינבל והחזירה את המתקפה אליו. הוא קפא. "סיל קפא מהמתקפה של עצמו. המשיכו" אמר פרד "עכשיו, מתקפת עלי תער!" קרא אוריאל סיל הקפוא התעלף בתוך הקרחון שלו. "סיל לא יכול להילחם. אוריאל זוכה בקרב ובביצה" פסק פרד "וגם עומרי" הוסיפה ג'ן "מה?" קראו שניהם "הביצה בקעה" אמרה ג'ן "מה?" "תאומים" "מה?!" "איווי" "מה?!" "אולי תפסיקו כבר?!" אמר פרד "אז אני מניח… יש!" אמר עומרי "רגע, אז למה לא אמרת לנו את זה לפני שהתחלנו את הקרב?" שאל אוריאל "כי רציתי לראות קרב טוב לשם שינוי" ענתה ג'ן "הנה, קחו" היא נתנה לכל אחד מהם גור איווי קטן וחמוד שישן ברגעים אלו. "תתחדשו" היא ציחקקה "תודה…" אמר עומרי ביובש "הם מזכירים לי את האחים הגדולים שלי… טוב אולי נמשיך?" אמר פרד "לא כל כך מהר" אמר קול קר מאחוריהם "תחזירו לי את הגורים שלי" המשך יבוא… *ואם היה פה איזה שכפול תווים, אתם מכירים את הנוהל
טוב, מכיוון שלא נוח לקרוא את פרק 5,
את 6 אני מפרסם כתגובה לראשון...: פרק 6- איווי, מאחוריך "לא כל כך מהר" אמר קול קר מאחוריהם "תחזירו לי את הגורים שלי" "מה? מי אמר את זה?!" אמר פרד והסתובב לאחור. שם הוא ראה אספאונית זועמת, שעיניה סגולות מזעם, וכל גופה עטוף בהילה סגולה. "כמו שאמרתי, תחזירו את הגורים שלי" היא שידרה להם תדרים על חושיים "אה… ט-ט-ט-טוב, הנ-נ-נה" אמר עומרי בחשש. "לא ולא! אז היכונו לצרות" אמרה ג'סי שירדה מהכדור הפורח של צוות רוקט "אין סיכוי, כי הן כפולות ומכופלות" אמר ג'יימס שירד גם הוא "כדי להגן על העולם מהרס חסר תקנה" "כדי לאחד את כל תושבי המדינה" "כדי לכבוש את היבשה האוויר והמים" "כדי להגיע עד לכוכבים שבשמיים "ג'סי" "ג'יימס" "צוות רוקט במהירות האור ללא רחם חם חם חם!" "היכנעו עכשיו או היכונו להילחם חם חם חם!" "ואאב…" אמר וובאפט שיצא מהכדור שלו "מיאו, בדיוק!" אמר מיאו שדחף את וובאפט. "צוות רוקט!" אמרו כל הנוכחים "למי ציפיתם? ליצפאן?" אמרה ג'סי וגרמה לכל האחרים ליפול לאחור "מה אתם רוצים עכשיו?!" שאל פרד בזעם. "כלום, רק את האספאונית שלך!" ענתה לו ג'סי והחלה לצחוק כמו מטורפת. "אה, היא לא שלי…" אמר פרד "אה… בכל זאת, באנו לקחת אותה!" אמרה ג'סי ושלפה שלט עם כפתור אדום ואנטנה. היא לחצה על הכפתור האדום ופתאום רשת גדולה הופיעה ולכדה את אספיאון. "תשחררו אותה!" קראה ג'ן "למה לנו? היא לא יכולה להשתחרר כי יש שדה כוח מסביב לרשת והיא פוקמונית נדירה, למה לנו לשחרר אותה?" אמר ג'יימס והחל לשלשל את הרשת למעלה בעזרת מיאו. "תעזרו לי!" התחננה האספאונית "צא טוטודייל!" קרא עומרי "צא טארי!" קרא פרד "צא וויפינבל!" אמר אוריאל "צא פידג'י!" אמרה ג'ן "אה, ככה, אוקי, צא וובאפט!" אמרה ג'סי "בוא נעזור לך…" אמר ג'יימס "צא שוויזינג!" "אקדח מים עכשיו!" קרא עומרי "טארי, מכת קרניים!" הוסיף פרד "פידג'י, מכת מקור!" צעקה ג'ן "מתקפת עלי תער, עכשיו!" סיים אוריאל "אה! זהירות!" צעק מיאו בפאניקה "אל תדאג, שביל זה יש לנו את המגן…" אמרה ג'סי "איזה מגן?" שאל ג'יימס "זה שהיית אמור לשים הבוקר ג'יימס!" צעקה ג'סי שהם עפו לאוויר "צוות רוקט שוב מתפוצץ!!!!!!!" שלושת הרוקטים צעקו "ואאבא…" "טוב, זה היה מוזר…" אמר פרד "בהחלט" הסכים עומרי "רגע, מה נעשה עם האיווים?" שאלה ג'ן "אתם יכולים לשמור אותם. הוכחתם שאתם אנשים טובים ומגיע לכם להיות המאמנים של הילדים שלי." שידרה להם האספאונית בגלים על חושים. "והנה, לך ג'ן, עוד גור שלי שרוצה להצטרף אליכם. קחי" היא שידרה ואחד מהגורים שהגיעו למקום צעד קדימה לעבר ג'ן "חמוד!" היא קראה "איווי!" הוא אמר בשמחה "להתראות לכם" היא שידרה והחלה ללכת עם בניה הנותרים לכיוון היער "עוד איווי לחבורה…" אמר פרד "כן, אל תדאג, גם אתה תקבל איווי מתישהו" ניחם אותו אוריאל "אני מניח…" אמר ביאוש "אפיל?" תמה אפילון למראה מאמנו השבוז. "תודה אפילון" אמר פרד וחייך חיוך מאולץ "אפ, אפיל, אפ אפיל" הוא אמר וקיפץ מאחורי פרד "רואה, הוא שמח שאתה המאמן שלו" אמר עומרי "וגם אני הייתי שמח אם אתה היית המאמן שלי" שלושת האחרים נפלו לאחור. "באמת! אם הייתי פוקימון הייתי רוצה שאתה תהיה המאמן שלי" הוא אמר "אם כך אז… צא פוכדור!" אמר פרד וזרק פוכדור לעבר ראשו של עומרי "אווצ' זה כואב!" אמר עומרי והחל לרדוף אחרי פרד "אוי אתם מצחיקים…" אמרה ג'ן שהייתה בין התקף צחוק אחד לשני. "טוב בואו נחזור לבריידטאון להילחם על התג" אמר פרד "כן, אני גם צריך…" הוסיף עומרי "איזה מכון יש שם?" שאלה ג'ן "נראה לי שאדמה אבל אני לא בטוח" אמר אוריאל "זה לא טוב… יש לי רק פוקמונים שחלשים נגד אדמה…" אמר פרד בדאגה "שלי שניהם מים, אז אין לי מה לדאוג…" אמר עומרי בביטחון "סמוצ'!" נשמע קול מאחוריהם "הא? מעניין מה זה…" תמהה פרד והלך לבדוק מה זה "ואוו! זאת סמוצ'ם! היא כל כך חמודה!" אמרה ג'ן שראתה את פוקמונית הקרח הקטנה. "אני אתפוס אותה!" אמר פרד בנחישות "אפיל!" קרא אפילון והלך קדימה, מוכן לקרב "אפילון, מהירות, עכשיו!" קרא פרד אפילון החל לרוץ מסביב לסמוצ'ם במהירות ומדי פעם חבט בה קלות. היא נראתה מבולבלת ופגועה. "עכשיו, בוא נגמור עם זה אפילון!" קרא פרד "מתקפת נגיחה!" "אאאאפפפייילללל!!!!" קרא אפילון ונכנס חזק עם הראש בסמוצ'ם סמוצ'ם נפלה מסוחררת לאחור "צא פוכדור!" צעק פרד וזרק פוכדור על סמוצ'ם. הפוכדור זז 3 פעמים ואז- "יש! תפסתי סמוצ'ם!" אמר פרד "מעניין מה הסמוצ'מית הזאת עשתה פה…" תמהה ג'ן "למי אכפת?" אמר פרד והחל לרוץ לכיוון בריידטאון "בואו כבר!" שלושת האחרים החלו לרוץ אחריו אך הם לא ידעו מי צפה בהם כשפרד תפס את סמוצ'ם- "יופי. היא צייתה" אמר סויקון לראיקו "כן, אבל זה לא מספיק. הוא יצטרך עוד פוקמונים כדי להגיע לליגה ולנצח אותה" השיב לו ראיקו "נכון. אני עשיתי את חלקי, עכשיו תור האחרים" אמר לו והחל לרוץ צפונה "אוי מה אני אעשה עם הילד הזה…" נאנח ראיקו והחל לרוץ מערבה, לאזור שלו. בינתיים אצל גיבורינו "מחר התג מה…" אמרה ג'ן "כן" השיב פרד "מוזר, אני לא מתרגש" "מחר אתה תתרגש" אמר אוריאל "ברור אבל…" התחיל פרד אבל נקטע- "אפילון, עכשיו, אני ואתה, קרב עד הסוף המר!" אמר קול מאחוריהם המשך יבוא… *אם יש שכפול תווים, בלה בלה בלה......
את 6 אני מפרסם כתגובה לראשון...: פרק 6- איווי, מאחוריך "לא כל כך מהר" אמר קול קר מאחוריהם "תחזירו לי את הגורים שלי" "מה? מי אמר את זה?!" אמר פרד והסתובב לאחור. שם הוא ראה אספאונית זועמת, שעיניה סגולות מזעם, וכל גופה עטוף בהילה סגולה. "כמו שאמרתי, תחזירו את הגורים שלי" היא שידרה להם תדרים על חושיים "אה… ט-ט-ט-טוב, הנ-נ-נה" אמר עומרי בחשש. "לא ולא! אז היכונו לצרות" אמרה ג'סי שירדה מהכדור הפורח של צוות רוקט "אין סיכוי, כי הן כפולות ומכופלות" אמר ג'יימס שירד גם הוא "כדי להגן על העולם מהרס חסר תקנה" "כדי לאחד את כל תושבי המדינה" "כדי לכבוש את היבשה האוויר והמים" "כדי להגיע עד לכוכבים שבשמיים "ג'סי" "ג'יימס" "צוות רוקט במהירות האור ללא רחם חם חם חם!" "היכנעו עכשיו או היכונו להילחם חם חם חם!" "ואאב…" אמר וובאפט שיצא מהכדור שלו "מיאו, בדיוק!" אמר מיאו שדחף את וובאפט. "צוות רוקט!" אמרו כל הנוכחים "למי ציפיתם? ליצפאן?" אמרה ג'סי וגרמה לכל האחרים ליפול לאחור "מה אתם רוצים עכשיו?!" שאל פרד בזעם. "כלום, רק את האספאונית שלך!" ענתה לו ג'סי והחלה לצחוק כמו מטורפת. "אה, היא לא שלי…" אמר פרד "אה… בכל זאת, באנו לקחת אותה!" אמרה ג'סי ושלפה שלט עם כפתור אדום ואנטנה. היא לחצה על הכפתור האדום ופתאום רשת גדולה הופיעה ולכדה את אספיאון. "תשחררו אותה!" קראה ג'ן "למה לנו? היא לא יכולה להשתחרר כי יש שדה כוח מסביב לרשת והיא פוקמונית נדירה, למה לנו לשחרר אותה?" אמר ג'יימס והחל לשלשל את הרשת למעלה בעזרת מיאו. "תעזרו לי!" התחננה האספאונית "צא טוטודייל!" קרא עומרי "צא טארי!" קרא פרד "צא וויפינבל!" אמר אוריאל "צא פידג'י!" אמרה ג'ן "אה, ככה, אוקי, צא וובאפט!" אמרה ג'סי "בוא נעזור לך…" אמר ג'יימס "צא שוויזינג!" "אקדח מים עכשיו!" קרא עומרי "טארי, מכת קרניים!" הוסיף פרד "פידג'י, מכת מקור!" צעקה ג'ן "מתקפת עלי תער, עכשיו!" סיים אוריאל "אה! זהירות!" צעק מיאו בפאניקה "אל תדאג, שביל זה יש לנו את המגן…" אמרה ג'סי "איזה מגן?" שאל ג'יימס "זה שהיית אמור לשים הבוקר ג'יימס!" צעקה ג'סי שהם עפו לאוויר "צוות רוקט שוב מתפוצץ!!!!!!!" שלושת הרוקטים צעקו "ואאבא…" "טוב, זה היה מוזר…" אמר פרד "בהחלט" הסכים עומרי "רגע, מה נעשה עם האיווים?" שאלה ג'ן "אתם יכולים לשמור אותם. הוכחתם שאתם אנשים טובים ומגיע לכם להיות המאמנים של הילדים שלי." שידרה להם האספאונית בגלים על חושים. "והנה, לך ג'ן, עוד גור שלי שרוצה להצטרף אליכם. קחי" היא שידרה ואחד מהגורים שהגיעו למקום צעד קדימה לעבר ג'ן "חמוד!" היא קראה "איווי!" הוא אמר בשמחה "להתראות לכם" היא שידרה והחלה ללכת עם בניה הנותרים לכיוון היער "עוד איווי לחבורה…" אמר פרד "כן, אל תדאג, גם אתה תקבל איווי מתישהו" ניחם אותו אוריאל "אני מניח…" אמר ביאוש "אפיל?" תמה אפילון למראה מאמנו השבוז. "תודה אפילון" אמר פרד וחייך חיוך מאולץ "אפ, אפיל, אפ אפיל" הוא אמר וקיפץ מאחורי פרד "רואה, הוא שמח שאתה המאמן שלו" אמר עומרי "וגם אני הייתי שמח אם אתה היית המאמן שלי" שלושת האחרים נפלו לאחור. "באמת! אם הייתי פוקימון הייתי רוצה שאתה תהיה המאמן שלי" הוא אמר "אם כך אז… צא פוכדור!" אמר פרד וזרק פוכדור לעבר ראשו של עומרי "אווצ' זה כואב!" אמר עומרי והחל לרדוף אחרי פרד "אוי אתם מצחיקים…" אמרה ג'ן שהייתה בין התקף צחוק אחד לשני. "טוב בואו נחזור לבריידטאון להילחם על התג" אמר פרד "כן, אני גם צריך…" הוסיף עומרי "איזה מכון יש שם?" שאלה ג'ן "נראה לי שאדמה אבל אני לא בטוח" אמר אוריאל "זה לא טוב… יש לי רק פוקמונים שחלשים נגד אדמה…" אמר פרד בדאגה "שלי שניהם מים, אז אין לי מה לדאוג…" אמר עומרי בביטחון "סמוצ'!" נשמע קול מאחוריהם "הא? מעניין מה זה…" תמהה פרד והלך לבדוק מה זה "ואוו! זאת סמוצ'ם! היא כל כך חמודה!" אמרה ג'ן שראתה את פוקמונית הקרח הקטנה. "אני אתפוס אותה!" אמר פרד בנחישות "אפיל!" קרא אפילון והלך קדימה, מוכן לקרב "אפילון, מהירות, עכשיו!" קרא פרד אפילון החל לרוץ מסביב לסמוצ'ם במהירות ומדי פעם חבט בה קלות. היא נראתה מבולבלת ופגועה. "עכשיו, בוא נגמור עם זה אפילון!" קרא פרד "מתקפת נגיחה!" "אאאאפפפייילללל!!!!" קרא אפילון ונכנס חזק עם הראש בסמוצ'ם סמוצ'ם נפלה מסוחררת לאחור "צא פוכדור!" צעק פרד וזרק פוכדור על סמוצ'ם. הפוכדור זז 3 פעמים ואז- "יש! תפסתי סמוצ'ם!" אמר פרד "מעניין מה הסמוצ'מית הזאת עשתה פה…" תמהה ג'ן "למי אכפת?" אמר פרד והחל לרוץ לכיוון בריידטאון "בואו כבר!" שלושת האחרים החלו לרוץ אחריו אך הם לא ידעו מי צפה בהם כשפרד תפס את סמוצ'ם- "יופי. היא צייתה" אמר סויקון לראיקו "כן, אבל זה לא מספיק. הוא יצטרך עוד פוקמונים כדי להגיע לליגה ולנצח אותה" השיב לו ראיקו "נכון. אני עשיתי את חלקי, עכשיו תור האחרים" אמר לו והחל לרוץ צפונה "אוי מה אני אעשה עם הילד הזה…" נאנח ראיקו והחל לרוץ מערבה, לאזור שלו. בינתיים אצל גיבורינו "מחר התג מה…" אמרה ג'ן "כן" השיב פרד "מוזר, אני לא מתרגש" "מחר אתה תתרגש" אמר אוריאל "ברור אבל…" התחיל פרד אבל נקטע- "אפילון, עכשיו, אני ואתה, קרב עד הסוף המר!" אמר קול מאחוריהם המשך יבוא… *אם יש שכפול תווים, בלה בלה בלה......
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.