משתפת

[KבתאלK]

משתפת

אתמול דברתי עם אמא שלי אחרי הרבה זמן שאני שומרת בבטן מפניה כי קרה לנו תקל, ובכיתי לה שקשה לי שלא טוב לי ואני לא מצליחה לבטא את עצמי ואני לא יודעת מה יעזור לי.היא אמרה לי שאני צריכה להגיד מה מפריע לי להוציא הכול ושאני יפסיק לברוח,שכול פעם שמתקרבים אלי ונוגעים בנקודות הכואבות אז אני בורחת. ואחרי שדיברתי איתה הלכנו לסיבוב והגענו לסופר די קרוב לבית וראינו את אמא של מישהי שהיתה חברה שלי, יש לה 3 שנים חבר היא גרה איתו היא עובדת ואיפה אני בבית, לבד בלי חברות, בלי חבר, בלי עבודה.למה זה מגיע לי?

 

[יעל ניסן]

בתאל, הקשיבי

זה לא עניין של "מגיע לי". לפעמים יש בחיים תקופות קשות. זה שאת רואה מישהו לשתי שניות בהן הוא היה עם מישהו אחר ובמקרה חייך עדיין עושה את החיים שלו למושלמים. אין לך מושג עם מה אנשים אחרים מתמודדים וזה מאוד לא מקדם אותך אם את ממקדת את תשומת הלב שלך לעניינים שלא קשורים אליך. במקום לחשוב במונחים גלובליים ועמומים כמו "רע לי" ו"אני רוצה שיהיה לי טוב" - שתכלס לא עוזר לאף אחד להבין אותך באמת, נסי לפרוט את הדבר הזה להתנהגויות ספציפיות שאת מאחלת לעצמך להשיג. למשל "אני רוצה חברים" - ואז לשבת עם הפסיכולוג שלך ולעשות תכנית מפורטת איך את מתארגנת כך שאת מתחילה להכניס אל החיים שלך פעילויות שמרחיבות את העשייה החברתית שלך. חברים לא ינחתו לך בסלון משום מקום רק כי את רוצה שיהיו לך. מי שרוצה חברים צריך גם להשקיע ולהיות חבר בעצמו.