משתפת..

[חיפושית78]

משתפת..

עוד טון אחד גבוה ממה שהיא יכלה לספוג... רציתי? לא רציתי... עוד טון אחד ארור שלי, כזה שיקח אותי לאן שקל יותר להתמודד איתך.. תני לי אותך רעה - תצעקי - כי רק לזה קל לי לסובב את הגב... ואת זה כן.. כן רציתי! ללכת... בלי שתכאבי אותי, בלי שתחלמי אותי, בלי שתבקשי אותי מתוכך, מתוכי... אני אכאב בשביל שתינו, אני אבכה במקומך - כי הצער מוכר לי.. איתו אתמודד.. הדלת הזאת... כ"כ כבדה, כבדה מדיי עבורי לסגור, כבדה כי לא רוצה.. וסוגרת כי חייבת... איך אפשר לצאת משם? איך אפשר ללכת? שלושה צעדים קדימה כי לא היתה ברירה... ושם נשארתי זרוקה על הארץ, אדמה לחה סביבי.. על פניי, על ידיי, סביב מותניי... היכן שהיו ידייך, היכן שאחזת כבשלך.. שלי.. והאדמה הזאת.. היא טובה אליי, סופגת את דמעותיי, מנחמת.. מחממת.. אני מוטלת עליה חסרת כוחות והיא נושאת אותי, מכילה אותי, נותנת לי מקום, עוטפת אותי כאילו הייתי שם תמיד, כאילו מכירה אותי... זה המקום לצמוח?... מבטן אדמה?.. אני נשארת שם... כבר לא אחפש את הנצח... כבר מצאתי אותו... הוא קיים... שימשיך להתקיים שם... אני בוחרת בשתיקה, שתיקה קשה... קשה כמעט כמו המוות עצמו.. הכאב לא נגמר.. הוא רק מחלחל עמוק יותר ויום אחד אולי.. אולי גם הוא יבחר לשתוק...

 

[meyrav a]

../images/Emo24.gif../images/Emo15.gif

מבינה ממילותיך שאת עוברת תקופה לא קלה בכלל.. לא יכולה לקחת לך את הכאב אך יכולה "רק" להציע המון

הרבה

חופן

צרור

וכמובן אוזן קשבת אמיתית (

) חזקי ואימצי מקווה שלפחות העליתי חיוך על פנייך

 

[oshkoshi]

יש פעמים

בהם הדרך הכי נכונה היא לסגור את הדלת למרות חוסר הרצון בכך. אחרי כל כך הרבה פעמים בה הדלת הייתה פתוחה לרווחה או לכדי סדק, וכמנהגינו בקודש התעלמנו ממנה. אז אמנם הדלת כבדה ויש צורך בהרבה כוח לסגור אותה ולוקח גם המון זמן לסגור אותה, אבל תחשבי על כך שברגע שסגרת את הדלת הכבדה הזו,ועברת את הזמן שעוצר מלכת לפעמים. יהיה מאוד קשה לפתוח את אותה הדלת בחזרה אם בכלל תרצי לפתוח אותה אי פעם. ונכון שכרגע התקופה קשה ולא פשוטה,אבל התנחמי באדמה שמלטפת אותך ,והיא טובה אלייך ,אותה אדמה שיכולה להכיל אותך וסופגת אותך וכן זה בדיוק המקום לזרוע זרעים חדשים, לצמוח בו,לפרוח בו, ולחלק מיופייך לעולם. איתך לאורך כל הדרך......

 

[פאמקי]

חיפו...

מכירה את האהבה העצומה שבך, ומכירה את רגעי הכאב הגדולים שלך. את ראויה לאהבה ונתינה גדולה באותה המידה. ולפעמים, על אף האהבה הגדולה, הקשר הוא בלתי אפשרי. וזה לא אומר שצד אחד טוב יותר או פחות, אוהב יותר או פחות. זה רק אומר, שמגיע רגע שעדיף לומר שלום, ולהמשיך. הכתיבה שלך נפלאה

את נפלאה

אני אוהבת אותך

ומיותר לציין שתמיד כאן בשבילך (יודעת שאת כבר יודעת).

 

[Love is mine]

חיפושית יקרה...

מהמקום הכי נמוך הזה, הכי קרוב לאדמה, הדרך היחידה היא למעלה. אל תשארי שם! גם לחיפושית קטנטונת יש את הכח לעלות ולטפס על העץ הכי גבוה ולהגיע לפיסגה! צעד-צעד, תאספי גם את את הכוח הזה וזכרי שמלמעלה השמיים בהירים יותר, השמש חזקה יותר והעולם נראה נפלא! והכאב, לא ישרוד לאורך זמן, השתיקי אותו ומיד ואל תתני לו זכות קיום... השאירי את הרגליים על הקרקע והרימי את הראש לעננים! שיהיה לך יום נפלא!

 

[אתמול בכיתי]

בלי יותר מדי מילים....

הכתיבה שלך עוצמתית, אי אפשר לפספס. מוחשי אמיתי ונוגע.... מחזיר לרגע לקולות העבר....... מקווה שהכאב לא ישתוק, שרק תנשפי אותו החוצה ממך..... ושתמשיכי הלאה.... "זה רק הזמן מהמרחק, זה להפסיק את המשחק, זה רק הלב שמתעייף או מוותר על הכאב, כל השתיקות שלי הופכות עכשיו מילים על הנייר הגעגוע לא בוכה יותר בפנים, עכשיו הוא שר, שזה הזמן להתחיל להמשיך..."

 

[luka on1]

לעניות דעתי

כמה שיותר מהר כמה שיותר חד וברור, ככה פחות כואב אח"כ. אם חותכים קשר אז עד הסוף בלי חריצי ובלי חרטות על מה שיכול היה להיות. ככה ממשיכים הלאה בלב שלם קשה..כואב.. אבל בסוף זה עובר. "..עכשיו היא עצובה כמוני בוודאי/ מותיאה את בגדיי/אוכלת לבזה ת'תות/ היא לא יודעת מה עובר עלי (שלמה שלנו)

 

[אינדיאנית 3]

../images/Emo15.gifחיפושית

אני לא מאמינה שאני קוראת על כאב גדול כזה ממך ???? אני מבינה שעוברת עליך תקופה מאוד קשה , אך כמו שאושי כבר אמרה לפעמיים לוקח זמן לסגור דלת כו כבדה , זה מוכר לי לקח שנה לסגור דלת כזאת אבל כשסוגרים..... הכאב חזק ורק הזמן ירפא את הכאב ואז .......תוכל להיכנס אהבה חדשה נקיה וטהורה כפי שלדעתי מגיע לך בנתים המון

 

[חיפושית78]

תודות!! ../images/Emo140.gif

אני לא יודעת למה תמיד לוקח לי כ"כ הרבה זמן לגשת אל המסך הזה כדי לשתף משהו משלי.. בכל פעם שמחליטה כן לעשות זאת, מופתעת לטובה עד כמה המילים הטובות מעודדות.. אז תודה לכן מגיבות יקרות! ערב טוב לכולכן!

 

[שומבללה]

ואני רציתי לשתף גם

קודם כל חיפושית, אני מקווה שתמצאי את הקשת שמחכה לך בשמים. ושמהאדמה יפרחו רק דברים חדשים. לא רציתי לפתוח שרשור נוסף ולכן משתפת מכאן. אני גם בעיצומה של פרידה, כן, כתבתי לה את השירים הכי יפים, נתתי מהזמן הכי יקר, אהבתי...כמה אהבתי.ונגמר, אולי קצת מאוחר מידי - אבל נגמר. עכשיו כבר "מריחה" את הסוף של הכאב של העצב ושל האבל ויודעת שבקרוב שמש חדשה תגיע וכשהיא תגיע הלב יחגוג והנשמה תפרח והלב ייפתח למשהו חדש ויותר טוב. כי מגיע לי! ככה החלטתי, ככה הלב רוצה! צריך ללמוד מהעבר ולשאוף למשהו טוב הרבה יותר. להכי טוב שיש.

 

[פאמקי]

שומבללה...

יקרה, לכאב שלך מגיע מקום משלו. וכשתרצי, את בהחלט מוזמנת לפתוח על כך שרשור. בתוך תהליך הפרידה, אנו חוות את הכאב הכי גדול. אנו נאחזות, בשבריריי תקווה, שמזמן היו אמורים להתפוגג, אנו יודעות מה נכון, אך הכאב- קשה מנשוא. שם זה השיא! יכולה לומר, שהכאב משנה צורה, נעלם וחוזר, הופך להיות יותר ויותר נסבל... והתקווה להישאר בקשר הקשה הזה, מתחלפת בתקווה לעתיד טוב יותר. מאחלת שתגיעי לשלב שפנייך אל העתיד.

 

[luka on1]

לחיפושית

רציתי לאמר לך שכל הרגשה שלך שאת מעלה על המסך וכן דימעה שאת מתארת עם נגינה על המקלדת נותת חיות ממשית לדברים כאילו אני חווה את הכאב שלך. אני כמעט מרגישה גאה בכתיבה שלך כאילו אני לקחתי חלק ביצירה שלך.

 

[חיפושית78]

תודה לוקה

נותנת חשק לכתוב עוד...