משתפת בצער
היי,
כתבתי גם בפורום אובדן הריון, מנסה למצוא דרכים להתמודד עם הכאב ומוצאת שלשתף באופן אנונימי עושה לי טוב יותר, מה גם שלא הרבה אנשים ידעו שאני בהריון.
לפני 3 ימים עברתי גרידה. נכנסתי להריון שבועיים לפני גיל 45 מה שאיבה האחרונה. הכל היה בסדר, עד שבשבוע 9 פסק הדופק. פשוט פסק, לא היו כאבים ולא דימום.
לקחתי ציטוטק ואחרי 48 שעות שלא יצא כלום ביקשתי לעבור גרידה. לא מוצאת את הכוחות להתמודד. כ"כ שמחתי והרגשתי ברת מזל ועכשיו לא מאמינה שזה נגמר.
היי,
כתבתי גם בפורום אובדן הריון, מנסה למצוא דרכים להתמודד עם הכאב ומוצאת שלשתף באופן אנונימי עושה לי טוב יותר, מה גם שלא הרבה אנשים ידעו שאני בהריון.
לפני 3 ימים עברתי גרידה. נכנסתי להריון שבועיים לפני גיל 45 מה שאיבה האחרונה. הכל היה בסדר, עד שבשבוע 9 פסק הדופק. פשוט פסק, לא היו כאבים ולא דימום.
לקחתי ציטוטק ואחרי 48 שעות שלא יצא כלום ביקשתי לעבור גרידה. לא מוצאת את הכוחות להתמודד. כ"כ שמחתי והרגשתי ברת מזל ועכשיו לא מאמינה שזה נגמר.