משתפת אתכם בצערי...
סבתא של בעלי נפטרה אתמול, אחרי תקופה לא קלה.
היא הייתה בת 98 ובסך הכל היו לה חיים לא רעים ( למעט השנה האחרונה).
בעלי היה הנכד היחיד שלה ואר בשרה האחון, ואנחנו טיפלנו בה.
בשנים האחרונות, אחד הדברים שבעלי הכי הצטער עליו, היה שהיא הפסיקה לבשל.
כל פעם שהייתי מכינה מאכל כלשהו, הוא היה אומר לי :"סבתא שלי היתתה מכינה כזה סלט קולרבי טעים,עם קימל".
או היתה מכינה תבשיל כזה וכזה, כשהייתי בא אליה לחופשות, הייתה מכינה לי כך וכך, ותמיד אני נזכרת שהייתי אומרת לו שכשהוא מדבר איתה שינסה לדובב אותה וירשום את מה שהיא זוכרת ואני אנסה לשחזר.
לצערנו, הוא מעולם לא עשה זאת, וכל מה שישאר לו עכשיו, אלו זכרונות.
אני יכולה לומר לכם שיש הרבה מאכלים שאני מבשלת לפעמים, רק כי הם מזכירים לי את סבתי האהובה, למשל חצילים מטוגנים.
אני מטגנת חצילים לפעמים רק בשביל הריח שמזכיר לי אותה, כי למרות שאני מתה על חצילים מטוגנים, אני בקושי יכולה לאכול אותם בגלל השמן.
אני מאחלת לכולם בריאות ואושר.