משתפת אותכם
כידוע לגולשי הפורום הקבועים יש לי בן שעומד לעלות לחטיבת הביניים ב"ה, הילד בשנתיים האחרונות לומד מהבית{תוך ניסיון לחזור לבית הספר שלא עלה יפה} לציין שבני מאוד רוצה להיות במסגרת בית ספר,
לאחר שנתיים שהסתובב בין מאבחנים וסכומי כסף לא קטנים שהוצאנו לצורך זה כולל טיפולים רגשיים שלא היו שווים שקל,
הדרכת הורים שלא הייתה שווה אגורה, בסוף הוא אובחן בלקות למידה בלתי מילולית,{ולא ניתן אבחון רשמי לזה}
האפשרות שהילד על הספקטרום נשללה באופן חד משמעית על אף שהיו כמה קריטריונים..
עדת ההשמה עברה על האבחונים והגיע למסקנה שאין לה מה לעשות עם כל האבחונים, בית הספר שבו הילד למד נתן חוות דעת
שמדובר בתלמיד מצטיין מכל הבחינות ואין לשבצו בחינוך המיוחד, יש לי השגות רבות על דברים שנאמרו לי ע"י הפסיכולוגים אבל אין זה המקום לפרט, אני רק יכולה לכתוב שיש לי חוסר אמון מוחלט באנשי מקצוע מסוג פסיכולוגים מסיפור בני
וייקח זמן עד שאצליח לחדש את האמון בהם,
השבוע הגענו עם בני לבית ספר פרטי שנחשב למאוד טוב + ידוע ברמתו הגבוה, בית ספר שלא קל להתקבל אליו, הייתה דרישה להגיע עם תעודה והיו לי חששות לגבי זה כי הילד לומד מהבית,
הילד היה בראיון קבלה ואנחנו ההורים זומנו לשיחה לאחר הריאיון, נאמר לנו שהילד יותר מרצוי ויותר מהתקבל, ההתרשמות שלהם שמדובר בילד מדהים שכל בית ספר היה מאוד רוצה אותו,
ילד שיש לנו ההורים במה להתגאות, ילד שלו עצמו יש במה להתגאות, פשוט ילד לתפארת משפחתו, וזה מיד החזיר אותי לדבר מאוד צורם שנכתב באבחון הפסיכולוגי/קליני של בני
שהילד טיפס על עץ גבוה ומעריך את עצמו יותר מדי ומכאן חלק ממקור הקשיים שלו, אני לא יכולה להבין כיצד כותבים כזה דבר, כן הילד מוכשר אז מה זה גם לא טוב?,
טוב יש לי הרבה מה לכתוב לגבי האבחונים כפי שציינתי בהתחלה , אבל זה לא המקום..
ואני מקווה מאוד שבני ב"ה ישתלב בבית הספר החדש ויחזור להיות התלמיד המצטיין שהיה בעבר.. תוך כדי ידיעה ידועה מראש שיש לו קושי חברתי..
כידוע לגולשי הפורום הקבועים יש לי בן שעומד לעלות לחטיבת הביניים ב"ה, הילד בשנתיים האחרונות לומד מהבית{תוך ניסיון לחזור לבית הספר שלא עלה יפה} לציין שבני מאוד רוצה להיות במסגרת בית ספר,
לאחר שנתיים שהסתובב בין מאבחנים וסכומי כסף לא קטנים שהוצאנו לצורך זה כולל טיפולים רגשיים שלא היו שווים שקל,
הדרכת הורים שלא הייתה שווה אגורה, בסוף הוא אובחן בלקות למידה בלתי מילולית,{ולא ניתן אבחון רשמי לזה}
האפשרות שהילד על הספקטרום נשללה באופן חד משמעית על אף שהיו כמה קריטריונים..
עדת ההשמה עברה על האבחונים והגיע למסקנה שאין לה מה לעשות עם כל האבחונים, בית הספר שבו הילד למד נתן חוות דעת
שמדובר בתלמיד מצטיין מכל הבחינות ואין לשבצו בחינוך המיוחד, יש לי השגות רבות על דברים שנאמרו לי ע"י הפסיכולוגים אבל אין זה המקום לפרט, אני רק יכולה לכתוב שיש לי חוסר אמון מוחלט באנשי מקצוע מסוג פסיכולוגים מסיפור בני
וייקח זמן עד שאצליח לחדש את האמון בהם,
השבוע הגענו עם בני לבית ספר פרטי שנחשב למאוד טוב + ידוע ברמתו הגבוה, בית ספר שלא קל להתקבל אליו, הייתה דרישה להגיע עם תעודה והיו לי חששות לגבי זה כי הילד לומד מהבית,
הילד היה בראיון קבלה ואנחנו ההורים זומנו לשיחה לאחר הריאיון, נאמר לנו שהילד יותר מרצוי ויותר מהתקבל, ההתרשמות שלהם שמדובר בילד מדהים שכל בית ספר היה מאוד רוצה אותו,
ילד שיש לנו ההורים במה להתגאות, ילד שלו עצמו יש במה להתגאות, פשוט ילד לתפארת משפחתו, וזה מיד החזיר אותי לדבר מאוד צורם שנכתב באבחון הפסיכולוגי/קליני של בני
שהילד טיפס על עץ גבוה ומעריך את עצמו יותר מדי ומכאן חלק ממקור הקשיים שלו, אני לא יכולה להבין כיצד כותבים כזה דבר, כן הילד מוכשר אז מה זה גם לא טוב?,
טוב יש לי הרבה מה לכתוב לגבי האבחונים כפי שציינתי בהתחלה , אבל זה לא המקום..
ואני מקווה מאוד שבני ב"ה ישתלב בבית הספר החדש ויחזור להיות התלמיד המצטיין שהיה בעבר.. תוך כדי ידיעה ידועה מראש שיש לו קושי חברתי..
