אריק לביא9
New member
משתף:
כתבתי כאן לפני מספר חודשים (ואינני יודע אם דנתם בנושא לאחרונה, לא יצא לי להכנס לכאן
בזמן האחרון) על עניין הפרשן במשחקי היורוליג, צביקה שרף. כתבתי אז, שההחלפה של עופר
שלח בצביקה שרף התבררה כשגיאה. בזמנו, לא חשבתי שאני מעלה דיון - במובן זה שחלק
מסכים וחלק לא, כי לא היה לי ספק שכולם חושבים כמוני - אלא פשוט כותב
את המובן מאליו לכל אחד, מתוך תקווה שכל אחד יוכל להאיר זוית אחרת על נושא שכולנו מסכימים עליו.
בפועל קרה ההיפך: מבין המגיבים, אף אחד לא חשב כמוני. כולם חשבו שצביקה הוא פרשן ראוי יותר מעופר שלח.
בלי להכנס לעצם הדיון, נדהמתי מעוצמת הטעות שלי. מודה שזה יצר אצלי קצת תחושה ש"אין עם מי לדבר". כלומר,
ברור שלא מוכרחים להסכים עם כל מה שאני חושב, וברור שיש דיעות לכאן ולכאן בכל נושא, ומה שנחשב בעיני אחד
לאמת טרויאלית, בעיני אחר ייחשב מופרך. הרי זהו מהותו של הפורום; להעלות דיעות שונות, להתווכח, להסכים ולחלוק.
העניין הוא שיש נושאים מסויימים, שאם אין עליהם הסכמה, הם מערערים את היסודות של עצם הויכוח. כלומר, אם ייכנס
לפורום זה אוהד הפועל שרוף, שגם שונא את מועדון מכבי תל אביב ולא מסתיר את זה, אין מקום לויכוח איתו בפורום הזה.
כאן זהו מקומם של אוהדי מכבי, ויש כללי יסוד שמוסכמים על כולם, ומהם אפשר לצאת לדרך.
כך זה בכל מקום. אפשר להתווכח על נושא מסויים, אבל מוכרחים לשם כך מספר כללי יסוד שמוסכמים על הכול. אם שני אנשים
אכלו במסעדה צמחונית, אחד יכול לומר שלדעתו היא מעולה, והשני לסבור שהיא גרועה, אבל אף אחד מהם לא יכול לטעון
שהיא גרועה מפני שלא מגישים שם סטייק. המכנה המשותף בדוגמה הוא, ששני המתווכחים הם צמחונים, או לפחות
חובבי אוכל צמחוני, ושהם בחרו במסעדה הזו מטעמים אלו.
מה נכנס לקטגוריה של כללי-יסוד, של מכנה משותף שמוסכם על כל המשתתפים? גם על כך מתווכחים לפעמים. יהיה
מי שיחשוב , שנקודה מסויימת היא כה בסיסית לדיון, עד שהיא נחשבת בוודאי נקודת מוצא מוסכמת, שממנה מתחילים.
ויתכן, שיהיה מי שיחלוק עליו.
אני חשבתי אז, שאפשר להתווכח אם ריקי היקמן הוא רכש טוב או לא. אם יוגב הוא רכז יורוליג לגיטימי או לא. אם קיינר-מדלי
הוא שחקן כדורסל או לא (הוא לא!). אבל שאי-אפשר להתווכח אם ההחלפה של עופר שלח בצביקה שרף מוצלחת או לא.
ההנחה שלא, היתה בעיניי אקסיומה. התבדיתי, וזה לימד אותי, (בפעם האלף), שאין כללים. בכלל. כן, ושאני סתם חופר.
למה נזכרתי בכל זה? בגלל הכתבה הזו: http://www.nrg.co.il/online/3/ART2/449/739.html?hp=3&cat=620&loc=15
אל דאגה; אני לא חושב שאם מה-שמו כתב את מה שברור לי, ושכתבתי כבר אז, זה אומר שצדקתי, או שמישהו כאן טעה.
פשוט, זה הזכיר לי את התחושות ההן,
לילה טוב.
כתבתי כאן לפני מספר חודשים (ואינני יודע אם דנתם בנושא לאחרונה, לא יצא לי להכנס לכאן
בזמן האחרון) על עניין הפרשן במשחקי היורוליג, צביקה שרף. כתבתי אז, שההחלפה של עופר
שלח בצביקה שרף התבררה כשגיאה. בזמנו, לא חשבתי שאני מעלה דיון - במובן זה שחלק
מסכים וחלק לא, כי לא היה לי ספק שכולם חושבים כמוני - אלא פשוט כותב
את המובן מאליו לכל אחד, מתוך תקווה שכל אחד יוכל להאיר זוית אחרת על נושא שכולנו מסכימים עליו.
בפועל קרה ההיפך: מבין המגיבים, אף אחד לא חשב כמוני. כולם חשבו שצביקה הוא פרשן ראוי יותר מעופר שלח.
בלי להכנס לעצם הדיון, נדהמתי מעוצמת הטעות שלי. מודה שזה יצר אצלי קצת תחושה ש"אין עם מי לדבר". כלומר,
ברור שלא מוכרחים להסכים עם כל מה שאני חושב, וברור שיש דיעות לכאן ולכאן בכל נושא, ומה שנחשב בעיני אחד
לאמת טרויאלית, בעיני אחר ייחשב מופרך. הרי זהו מהותו של הפורום; להעלות דיעות שונות, להתווכח, להסכים ולחלוק.
העניין הוא שיש נושאים מסויימים, שאם אין עליהם הסכמה, הם מערערים את היסודות של עצם הויכוח. כלומר, אם ייכנס
לפורום זה אוהד הפועל שרוף, שגם שונא את מועדון מכבי תל אביב ולא מסתיר את זה, אין מקום לויכוח איתו בפורום הזה.
כאן זהו מקומם של אוהדי מכבי, ויש כללי יסוד שמוסכמים על כולם, ומהם אפשר לצאת לדרך.
כך זה בכל מקום. אפשר להתווכח על נושא מסויים, אבל מוכרחים לשם כך מספר כללי יסוד שמוסכמים על הכול. אם שני אנשים
אכלו במסעדה צמחונית, אחד יכול לומר שלדעתו היא מעולה, והשני לסבור שהיא גרועה, אבל אף אחד מהם לא יכול לטעון
שהיא גרועה מפני שלא מגישים שם סטייק. המכנה המשותף בדוגמה הוא, ששני המתווכחים הם צמחונים, או לפחות
חובבי אוכל צמחוני, ושהם בחרו במסעדה הזו מטעמים אלו.
מה נכנס לקטגוריה של כללי-יסוד, של מכנה משותף שמוסכם על כל המשתתפים? גם על כך מתווכחים לפעמים. יהיה
מי שיחשוב , שנקודה מסויימת היא כה בסיסית לדיון, עד שהיא נחשבת בוודאי נקודת מוצא מוסכמת, שממנה מתחילים.
ויתכן, שיהיה מי שיחלוק עליו.
אני חשבתי אז, שאפשר להתווכח אם ריקי היקמן הוא רכש טוב או לא. אם יוגב הוא רכז יורוליג לגיטימי או לא. אם קיינר-מדלי
הוא שחקן כדורסל או לא (הוא לא!). אבל שאי-אפשר להתווכח אם ההחלפה של עופר שלח בצביקה שרף מוצלחת או לא.
ההנחה שלא, היתה בעיניי אקסיומה. התבדיתי, וזה לימד אותי, (בפעם האלף), שאין כללים. בכלל. כן, ושאני סתם חופר.
למה נזכרתי בכל זה? בגלל הכתבה הזו: http://www.nrg.co.il/online/3/ART2/449/739.html?hp=3&cat=620&loc=15
אל דאגה; אני לא חושב שאם מה-שמו כתב את מה שברור לי, ושכתבתי כבר אז, זה אומר שצדקתי, או שמישהו כאן טעה.
פשוט, זה הזכיר לי את התחושות ההן,
לילה טוב.