משתוקתתת א
שלום לכם.. היום העזתי ובסוף המשמרת פניתי למנהל בבקשה להיות אחראית משמרת. כזכור לכם סיפרתי לכם שבמשך שלושה חודשים בבית יצא לי לעבוד בתחנת דלק אחרת. בתחנה הזאת בימי שישי ושבת יוצא גם לבנות לעבוד עד 10 בערב. המקום הזה צמוד לדיסקוטק ושם לדעתי יותר מסוכן מאשר לעבוד בתחנה שלי. חוץ מזה שם רק עובדת אחת בחנות כשאצלינו יש עובד אחד בדלק ועובד אחד בחנות. אז המנהל שאל אותי מה אני לחוצה להיות אחמשית . איזה יום אחד לפני שבועיים הוא פיטר עובד ויצא שיום אחד בלבד הייתי אחראית משמרת בבוקר. אמרתי לו "למה לא" . כמובן שהמטרה שלי היא לקבל קביעות .וזה הסיכוי היחיד שלי אבל זה מעבר לקביעות זה סוג של אתגר בשבילי, תחושת סיפוק שאני אחראית שאני משתלמת לתחנה ומעריכים אותי עד כדי ככה שלא ירצו לפטר אותי אחרי גמר החוזה. הוא שאל אותי מה אני צריכה כאבי הראש של להיות אחראית משמרת , שאני גם ככה עובדת קשה , החמיא לי שאני עובדת טובה אפילו יותר מהעובד החדש שקיבל נזיפה קטנה על כך שמיהר לסגור משמרת לפני הזמן. אמר לי שהוא רואה איך אני עובדת , שאם לא הייתי טובה הוא לא היה מחזיר אותי , שאני רצה לרכבים לפני שאר המדלקים אבל הוא לא רוצה לקחת סיכון שיקרה לי משהו בתחנה בשבתות או בימי חול משעה 20:00-22:00 אמרתי לו מה מסוכן לעבוד בבוקר בשבת , שאני מבינה שאולי לעבוד משמרת ערב עד 10 לבד כמתדלקת יהיה טיפה מסוכן אבל משמרת בוקר?! הוא אמר שהוא לא יכול לשים אותי לבד עם עוד עובדת בחנות, שהוא לא יוכל להירדם בלילה . רציתי לדבר איתו על התחנה שעבדתי בה ופוטרתי אבל ויתרתי בכל זאת פוטרתי אחרי שבוע . בסוף ראיתי שהוא בשלו, שמחתי שהוא החמיא לי שאני עבדתי היום יותר טוב מהעובד החדש ובכלל שאני עובדת מסורה כך שלא רציתי להיכנס איתו לעימות וובנוסף אני בכלל לא אסרטיבית . אז ביקשתי ממנו שיתן לי לעבוד מדי פעם בבקרים כאחראית משמרת . אמרתי לו שאם לא יתן לי הזדמנות איך אהיה בדיוק אחמשית? הוא אמר שהוא צריך כמה ימים שאני יתחזק . אמר לי שלא רשמתי לו בדוח איזה תלוש כסף כמו שצריך אז אהיה אהיה אחמשית בדיוק? בקיצור תירוץ לדעתי. במקום לרשום 145 שח רשמתי לו בדוח 144.98 והרי בתלושים שאנו מקבלים מלקוחות יש תלושי כסף עם מספרים שלמים נגיד 200 ואני רשמתי בדיוק איך תדלקתי -אבל שיהיה .. הוא הבוס ... כמו כן ציינתי בפניו בקטנה כזה עם רצון שאם אני יהיה אחראית משמרת אני ימכור לו שמנים. אני יודעת שלרוב המדלקים זה לא חשוב למכור שמנים , הרי אצלינו בתחנה אין אחוזים על מכירות . היה רק אחד כזה שהיה מוכר הרבה שמנים ואז בתקופה ההיא המנהל תגמל אותו ביותר משמרות מהשאר-הוא כבר פוטר. הוא שוב שאל מה אני צריכה כאבי ראש ולמכור שמנים בעוד *** שעבד איתי למשל היום ישב בצד, שהוא יעבוד גם קצת שלא הכל יפול עליי. הוא לא מבין שבשבילי זה אתגר מאין סיפוק כזה. גם אם אני לא יקבל קביעות לא משנה , אני רוצה להרגיש שיש ביכולתי איך לתרום שאני מועילה. ואם אני לא אחראית משמרת אני מרגיש שהוא מונע ממני סיפוק וחבל גם בשבילו-מכירות וגם בשבילי -יורדת המוטיבציה. יש לציין שאני לאחרונה משתדלת לחייך וואלה שמתי לב שהטיפים בהתאם כשאני מחייכת מהלב. אני באמת מרגישה שאני לא באה רק בשביל לעבוד , לעשות כסף ולהיעלם בתום המשמרת. אם יש לחץ במשמרת ערב בשעה 20:00 אני תמיד ישאר קצת לעזור ואני לא עושה את זה בשביל אינטרס-אני מתמלאת בתחושה טובה כזאת , שאני לא משאירה עובד במצוקה . אני גם עוזרת ללקוחות . כמובן שזה רק10 דקות גג עד שהלחץ יורד. גם בימי חמישי זה יום עמוס . ביום זה צריך לסדר עיתונים למחרת ויש הרבה רכבים . העובדת בחנות סיפרה לי שהמחליפה שליש לשעבר לא הייתה עוזרת לבנים במשרת ומסכנים הם היו מתפרפרים מרכבים לסידור העיתונים . אני לא כזאת . אם אני יכולה לעזור אז למה לא . לדעתי זה לא טוב שעשו קיצוצים בשעות פעם היינו עובדים בערב 8 שעות היום רק אחראי משמרת עובד עד 10 בלילה. אז הנה החדשות העובד החמודה אני מרפה ממנה, מסתבר שהיא סנובית קצת. שתיתי אייס קפה בתום השמרת , הייתי קצת עצבנית שהנהל לא זרם איתי לגבי להיות אחמשית והיא הייתה אדשיה אלי כאילו אני לא קיימת שם. בקיצור אנחנו לא מתאימות . יש לה סתם פרצוף חמוד ולא מעבר לזה , היא לא חברמנית בכלל. אז יצאתי קצת בתחושת באסה אבל לא נורא.. אני עדיין מרגישה די בודדה אולי בגלל זה אני כך כך רוצה להרגשי תחשות סיפוק לפחות בעבודה. העובד האחרת עדין פוצי מוצי עם העובד הותיק אבל אני מתחילה להשלים עם המצב שזה כבר לא אותו הדבר בתחנה כמו פעם מבחינה חברתית. בקרוב אניי חוזרת לדיאטה שלי , די השמנתי בפנים ואני גם אקח את זה כאתגר למרות שאני יודעת בוודאות שהאתגר יהיה רק במספרים ולא בהרגשה הכללית . אשמח לשמוע את דעתכם.. הכי מבאס זה שבשבתות באמת, בזמן שהעובדים בתחנה מחפשים איך לנוח ביום זה אני מתה איך להעביר אותו בתחנה ולא מקבלת את רצוני
שלום לכם.. היום העזתי ובסוף המשמרת פניתי למנהל בבקשה להיות אחראית משמרת. כזכור לכם סיפרתי לכם שבמשך שלושה חודשים בבית יצא לי לעבוד בתחנת דלק אחרת. בתחנה הזאת בימי שישי ושבת יוצא גם לבנות לעבוד עד 10 בערב. המקום הזה צמוד לדיסקוטק ושם לדעתי יותר מסוכן מאשר לעבוד בתחנה שלי. חוץ מזה שם רק עובדת אחת בחנות כשאצלינו יש עובד אחד בדלק ועובד אחד בחנות. אז המנהל שאל אותי מה אני לחוצה להיות אחמשית . איזה יום אחד לפני שבועיים הוא פיטר עובד ויצא שיום אחד בלבד הייתי אחראית משמרת בבוקר. אמרתי לו "למה לא" . כמובן שהמטרה שלי היא לקבל קביעות .וזה הסיכוי היחיד שלי אבל זה מעבר לקביעות זה סוג של אתגר בשבילי, תחושת סיפוק שאני אחראית שאני משתלמת לתחנה ומעריכים אותי עד כדי ככה שלא ירצו לפטר אותי אחרי גמר החוזה. הוא שאל אותי מה אני צריכה כאבי הראש של להיות אחראית משמרת , שאני גם ככה עובדת קשה , החמיא לי שאני עובדת טובה אפילו יותר מהעובד החדש שקיבל נזיפה קטנה על כך שמיהר לסגור משמרת לפני הזמן. אמר לי שהוא רואה איך אני עובדת , שאם לא הייתי טובה הוא לא היה מחזיר אותי , שאני רצה לרכבים לפני שאר המדלקים אבל הוא לא רוצה לקחת סיכון שיקרה לי משהו בתחנה בשבתות או בימי חול משעה 20:00-22:00 אמרתי לו מה מסוכן לעבוד בבוקר בשבת , שאני מבינה שאולי לעבוד משמרת ערב עד 10 לבד כמתדלקת יהיה טיפה מסוכן אבל משמרת בוקר?! הוא אמר שהוא לא יכול לשים אותי לבד עם עוד עובדת בחנות, שהוא לא יוכל להירדם בלילה . רציתי לדבר איתו על התחנה שעבדתי בה ופוטרתי אבל ויתרתי בכל זאת פוטרתי אחרי שבוע . בסוף ראיתי שהוא בשלו, שמחתי שהוא החמיא לי שאני עבדתי היום יותר טוב מהעובד החדש ובכלל שאני עובדת מסורה כך שלא רציתי להיכנס איתו לעימות וובנוסף אני בכלל לא אסרטיבית . אז ביקשתי ממנו שיתן לי לעבוד מדי פעם בבקרים כאחראית משמרת . אמרתי לו שאם לא יתן לי הזדמנות איך אהיה בדיוק אחמשית? הוא אמר שהוא צריך כמה ימים שאני יתחזק . אמר לי שלא רשמתי לו בדוח איזה תלוש כסף כמו שצריך אז אהיה אהיה אחמשית בדיוק? בקיצור תירוץ לדעתי. במקום לרשום 145 שח רשמתי לו בדוח 144.98 והרי בתלושים שאנו מקבלים מלקוחות יש תלושי כסף עם מספרים שלמים נגיד 200 ואני רשמתי בדיוק איך תדלקתי -אבל שיהיה .. הוא הבוס ... כמו כן ציינתי בפניו בקטנה כזה עם רצון שאם אני יהיה אחראית משמרת אני ימכור לו שמנים. אני יודעת שלרוב המדלקים זה לא חשוב למכור שמנים , הרי אצלינו בתחנה אין אחוזים על מכירות . היה רק אחד כזה שהיה מוכר הרבה שמנים ואז בתקופה ההיא המנהל תגמל אותו ביותר משמרות מהשאר-הוא כבר פוטר. הוא שוב שאל מה אני צריכה כאבי ראש ולמכור שמנים בעוד *** שעבד איתי למשל היום ישב בצד, שהוא יעבוד גם קצת שלא הכל יפול עליי. הוא לא מבין שבשבילי זה אתגר מאין סיפוק כזה. גם אם אני לא יקבל קביעות לא משנה , אני רוצה להרגיש שיש ביכולתי איך לתרום שאני מועילה. ואם אני לא אחראית משמרת אני מרגיש שהוא מונע ממני סיפוק וחבל גם בשבילו-מכירות וגם בשבילי -יורדת המוטיבציה. יש לציין שאני לאחרונה משתדלת לחייך וואלה שמתי לב שהטיפים בהתאם כשאני מחייכת מהלב. אני באמת מרגישה שאני לא באה רק בשביל לעבוד , לעשות כסף ולהיעלם בתום המשמרת. אם יש לחץ במשמרת ערב בשעה 20:00 אני תמיד ישאר קצת לעזור ואני לא עושה את זה בשביל אינטרס-אני מתמלאת בתחושה טובה כזאת , שאני לא משאירה עובד במצוקה . אני גם עוזרת ללקוחות . כמובן שזה רק10 דקות גג עד שהלחץ יורד. גם בימי חמישי זה יום עמוס . ביום זה צריך לסדר עיתונים למחרת ויש הרבה רכבים . העובדת בחנות סיפרה לי שהמחליפה שליש לשעבר לא הייתה עוזרת לבנים במשרת ומסכנים הם היו מתפרפרים מרכבים לסידור העיתונים . אני לא כזאת . אם אני יכולה לעזור אז למה לא . לדעתי זה לא טוב שעשו קיצוצים בשעות פעם היינו עובדים בערב 8 שעות היום רק אחראי משמרת עובד עד 10 בלילה. אז הנה החדשות העובד החמודה אני מרפה ממנה, מסתבר שהיא סנובית קצת. שתיתי אייס קפה בתום השמרת , הייתי קצת עצבנית שהנהל לא זרם איתי לגבי להיות אחמשית והיא הייתה אדשיה אלי כאילו אני לא קיימת שם. בקיצור אנחנו לא מתאימות . יש לה סתם פרצוף חמוד ולא מעבר לזה , היא לא חברמנית בכלל. אז יצאתי קצת בתחושת באסה אבל לא נורא.. אני עדיין מרגישה די בודדה אולי בגלל זה אני כך כך רוצה להרגשי תחשות סיפוק לפחות בעבודה. העובד האחרת עדין פוצי מוצי עם העובד הותיק אבל אני מתחילה להשלים עם המצב שזה כבר לא אותו הדבר בתחנה כמו פעם מבחינה חברתית. בקרוב אניי חוזרת לדיאטה שלי , די השמנתי בפנים ואני גם אקח את זה כאתגר למרות שאני יודעת בוודאות שהאתגר יהיה רק במספרים ולא בהרגשה הכללית . אשמח לשמוע את דעתכם.. הכי מבאס זה שבשבתות באמת, בזמן שהעובדים בתחנה מחפשים איך לנוח ביום זה אני מתה איך להעביר אותו בתחנה ולא מקבלת את רצוני