משתגעת.

MissVanity

New member
משתגעת.

היי..אני חדשה פה..
לא יודעת אם למישהו בכלל תהיה עצה כלשהי אבל ממש בא לי לשפוך לפני שאני מתפוצצת..
אני מתחתנת עוד כמה ימים לבחור שאני איתו 6 שנים. אני רציתי שהוא יציעה לי (לפני שנה) אני אגיד כן ושם זה יסתיים כי אני אף פעם לא האמתני בנישואים. גם הוא לא אבל הוא כנראה התבגר ואני לא. בגלל חרדה שאני סובלת ממנה הרבה מאוד שנים (ובזמן האחרון התחלתי טיפולים) לא תיאמנו שום ציפיות ואת האמת אני מגרגישה תקוע.
אני עדיין אוהבת אותו אבל מרגישה שמשהו לא בסדר. וחוץ מזה כל הקנספט של "אישה נשואה" עושה לי רע, כאילו אני כלב על רצועה. אני לא הולכת לבטל את החתונה* אבל מרגישה כמו כלבה צבועה..

* יכול להית שאלה חרדות של לפני חתוה כמו שכולם מציינים, בגלל זה נותנת לזה צ'אנס, אבל אני לא הולכת לטאטא שום דבר מתחת לשטיח, כי אני יודעת שמשהו פה זהמעבר לחרדה רגילה של חתונה...משהו "נשבר" בינינו.
אני הולכת להשתגע אין לי עם מי לדבר.. אף אחד לא מבין אותי, ומי שמבין אי רק מכאיבה להם עם כל המחשבות האלה
מרגישה התקפי חרדה בלתי נשלטים (לוקחת כדורים)
 
היי

אני ממש לא מבינה בנושאי נישואין וכו'. אבל בעניין התקפי החרדה -- אני מבינה שאת בטיפול. אז אולי כדאי שתדברי עם המטפל/ת שלך.

אם הוא/היא לא זמינים, את תמיד יכולה להתקשר לער"ן (עזרה ראשונה נפשית). או לפנות לסה"ר. יש כתובות וטלפונים לחירום בראש הפורום. תרגישי טוב.
 

גרא.

New member
Miss Vanity,יש לך מן הסתם "פרפרים בבטן",לקראת

הצעד המשמעותי של מיסוד הקשר למשפחה.יש פחדים,חששות,חרדות בפני הלא נודע.במיוחד שאת
מודעת לקשיים אפשריים של אחרים שבעטיים כנראה אינך מאמינה בנישואין.ההרגשה שלך אינה
יוצאת דופן כזו הגורמת לעיתים לחתן ו/או לכלה,לבטל את הנישואין ברגע האחרון.מאחר ואת בקשר
טיפולי.מדוע לא תדברי עם המטפלת שלך על החרדות האלה?
 

MissVanity

New member
תודה

הייתי רק בשתי פגישות ולא הספקנו לדבר על זה כ"כ והנה באה החתונה..
אני חשבת שזה מעבר לסתם חששות כמו של כולם
 
פרט טכני שכדאי לזכור:

בטוח שאת יודעת את זה, ובכל זאת אני מזכירה:
אם החתונה שמתוכננת איננה חתונה קתולית, אז במקרה הכי גרוע -- תמיד אפשר להתגרש.
אם זו חתונה יהודית, אז נדמה לי שתקופה מסויימת אחרי החתונה יש אפילו אופציה של "ביטול נישואין".
כל זמן שאין ילדים, הכול הפיך!
 
במהות החרדה

נעוץ ספק וחוסר יכולת של האדם החרד לשאת ספק.
לכן את מרגישה שאת משתגעת.

רוצה דברים מוחלטים, ביטחון, וודאות... דברים שאין לאף אחד יכולת לספק לך. בחיים הללו אין הרבה דברים מוחלטים וודאיים.
הדבר היחידי שוודאי הוא שאם תבטלי את החתונה, לא תהיי נשואה לאדם הזה. זה הכל. זה לא יפתור לך את החרדות ולא יעזור לך בהתמודדות עם ספקות להבא.

את אוהבת אותו, ומה שלא בסדר זה שיש לך חרדה שממסכת לך את החשיבה.
מה זה בכלל "קונספט של אשה נשואה"? כאילו... יש איזה מנואל? נראה לך שיש בכלל דבר כזה למעט מה שהראש הפרטי שלך חושב?

כמו שאין דברים מוחלטים גם אין "קונספט" אחד.
מה שיש זה מה שאנשים עושים עם החיים שלהם.

תעשי בלגן, יהיה בלגן. תתעקשי על דברים מוחלטים וברורים איפה שאין או אי אפשר - מה שיהיה זו ההתעקשות הזו שמתישה אותך ולא מובילה לשום תוצאות.

חשובה שיחה של תיאום ציפיות
חשוב גם ללכת לפעמים לשיחות בצוותא אצל מטפל זוגי, רק כדי להבהיר דברים
וזהו.
מעבר לכך כל החלטה בחיים תהיה מלווה בספק ואי וודאות.
זה לפחות וודאי
 
מיס - לי נראה שמצבך יותר רציני מסתם "פרפרים"

בבטן.לעניות דעתי הטוב ביותר שתעשי למענך ולמען בן זוגך הוא לדבר איתו מייד,לספר לו את תחושותייך,את פחדייך,ותדגישי בפניו שזה לא בגללו אלא בא מתוכך.גם תוסיפי שזו תחושתך כרגע ואינך רוצה לגרום לעוגמת נפש לאיש ובטח לא לו,ולכן את מבקשת לעשות פסק זמן - טיים אווט כמו בכדורסל

לא כדאי ולא שווה שתעשי כעת צעד כה מכריע ומשמעותי לעצמך,לבן זוגך ולמשפחות כנגד תחושותייך העכשוויות.לגבי המטפל/ת - את רשאית להרים טלפון ולהתקשר אליה מחוץ לזמנים הרגילים ולבקש שיחה דחופה לאור המצב,קודם כל כדי לאזן את מצבך,להוריד מהלחץ וההתרגשות ובהמשך לגעת גם בנקודות המהות שבך.

כולם ביום מן הימים יודו לך על האומץ לעצור את התהליך מבעוד מועד,למרות האכזבות והכעסים שיתעוררו כלפייך כעת.מי שנמצא בדילמה מהותית לגבי נישואיו ועתידו,גם ללא מצבך הנפשי הרעוע - יעשה סטופ לתהליך,יירגע,יחשוב,ורק אז יחליט לאן פניו.לכן,בטח ובטח שכך עלייך לנהוג - במצבך,זו דעתי ! בהצלחה.
 

גרא.

New member
ברם אולם,יש לך מושג מה זה לדחות חתונה בכמה

ימים? מה עם האולם,האורחים,ההזמנות שנשלחו ובוודאי לוחות הזמנים.אחרי 6 שנים של חברות,כבר כמעט
הכל נאמר.וכעת הגיע הזמן להתמודד ברצינות עם העתיד.
 
גרא - כל זאת לעומת התחושה שהתחתנת שלא מרצון

,עם תחושה של חוסר שלמות נפשית ונגד רצונך ,עם מפח נפש - למה עשיתי זאת,ועוד...- ואחרי - מה אז יהיה איתה,איתו עם כולם ?
 

גרא.

New member
ברם אולם,יש לך סטטיסטיקה,כמה חתונות

שהתבטלו,נערכו מחדש? רוב המקרים ביטול כזה,הוא סופי.מאידך,אם יש חששות, דאגות ומועקות עקב
חוסר הוודאות שבמסדרת המשפחתית,מתחתנים,ומתחילים להתמודד עם המציאות החדשה.כפי שנאמר
זו אינה חתונה קתולית,ואכן קרוב לשליש מהחתונות בארץ מסתיימות אמנם בגירושין,אבל למעלה
ממחצית ממשיכות להתקייים.כן,נישואים זו לא קייטנה,אלא עבודה זוגית קשה,שאפשר להתמודד איתה
והבצלחה.
 
בימינו

ביטול חתונה זו בושה הרבה יותר גדולה מגירושין.

הרי ההזמנות כבר נשלחו. הדודים והחברים כבר התכוננו, קנו בגדים.. הורי הזוג שילמו על האולם וכו'

הודעה על ביטול החתונה מביישת כל כך את החתן לפני משפחתו, שגם אם הזוגיות לפני כן הייתה מושלמת, לא סביר שירצה לחדש את הקשר אחר כך.

גירושין, או ביטול נישואין, לעומת זאת, נעשים בפרטיות יחסית. לא מול כל המשפחה. ואכן, זה נעשה רק בשליש מהמקרים.
שני השלישים האחרים מצליחים איכשהו לחיות אחד עם השני.
 
אוהו גרא - מוסד הנישואין - מורכב ומסובך ולרוב

אין יודעים מה קורה באמת בחדרי חדרים.זה שחמישים אחוז ממשיכים לחיות יחד תחת הכותרת "נשואים" נמצאים במלתאות המערכת המשפחתית : פחד מהתנתקות בשל ילדים,קיום כלכלי,לחץ משפחתי,לחץ חברתי...,ורבים נשארים שם מחוסר ברירה או על אף סבלם הרב.כך ש"עובדת" החיים ביחד עוד לא מהווה אישור לאושרם או רצונם להישאר שם.רק האמיצים,הנאורים,המטופלים...- מעיזים לעשות את הצעד - ולהתגרש.
כעת לנושא השרשור - נכון,היא "התעוררה" בדקה ה- 90 ! אך במצבה הנפשי הבלתי יציב להתחתן ולנסות להתגרש בהמשך,יכל להיות "מחזה זוועה" עבורה,כי היא תהיה כבר כבולה עם הכתובה
ועבורה לעשות את כל תהליך השחרור מבעלה,משפחתה,הרבנות,סביבה...- יהיו סיוט.לכן,לעיתים,כמו במקרה זה ,עדיף את "הצרות" לפני ,על פני "אחרי".
 
אוהו גרא-מוסד הנישואין-מורכב ומסובך,ולרוב

אין יודעים מה קורה באמת בחדרי חדרים.זה שחמישים אחוז ממשיכים לחיות יחד תחת הכותרת "נשואים" נמצאים במלתאות המערכת המשפחתית : פחד מהתנתקות בשל ילדים,קיום כלכלי,לחץ משפחתי,לחץ חברתי...,ורבים נשארים שם מחוסר ברירה או על אף סבלם הרב.כך ש"עובדת" החיים ביחד עוד לא מהווה אישור לאושרם או רצונם להישאר שם.רק האמיצים,הנאורים,המטופלים...- מעיזים לעשות את הצעד - ולהתגרש.
כעת לנושא השרשור - נכון,היא "התעוררה" בדקה ה- 90 ! אך במצבה הנפשי הבלתי יציב להתחתן ולנסות להתגרש בהמשך,יכל להיות "מחזה זוועה" עבורה,כי היא תהיה כבר כבולה עם הכתובה
ועבורה לעשות את כל תהליך השחרור מבעלה,משפחתה,הרבנות,סביבה...- יהיו סיוט.לכן,לעיתים,כמו במקרה זה ,עדיף את "הצרות" לפני ,על פני "אחרי".
 

MissVanity

New member
לא נראה לי שלבטל זה הפתרון

תודה לכולם...
אני לא הולכת ללבטל שום דבר... דבר אחרון שאני רוצה זה שכ-ו-ל-ם יפנו אלי גב אחרי דבר כזה...
אני פשוט אלך, אקווה שלא יהיה לי איזה התקף חרדה נוראי.. אנסה להנות ממה שיש (מסיבה, מוזיקה, חברים, זכרונות עד כמה טוב היהלנו מקודם?)
ואחרי זה כבר נראה
ממש רע לי, אבל אין כ"כ דרך חזרה..
רק נשאר לי לקוות שאו שיהיה בסדר אחרי זה או שלא.. העיקר שלא יהיה לי התקף חרדה באמצע.
 

ladybug4NLP

Active member
למה נראה לי שהבעיה שלך כנראה בפחד מהתחייבות?

כי "חתונה" כפי שכתבת זה רק המסיבה, המוסיקה, החברים.
אחרי כמה שעות זה עובר ושם מתחילים החיים האמיתיים.

אז היית אותו 6 שנים, אולי אפילו גרתם יחד כמה זמן.
אז תהיה מסיבה,וטבעת וטכס ושמלה.
דמייני את היום שאחרי זה
מה יהיה שונה?
 
למעלה