משקפופר מגיל אפס..

[טל של אשחר]

משקפופר מגיל אפס..

היינו אצל האופטומטריסיטית ילדים ( או איזה מילה דומה לזה ) והיא אמרה שאנחנו נדונים למשקפיים .( או כמו שהיא אמרה - אם הוא היה נוהג הייתי נותנת לו עכשיו ) . מצחיק אותי אחרי כל מה שעברנו עד כמה זה הכניס אותי לדיכאון, אבל למרות הרציונל ,אני בדיכאון. כאילו שחסר למראהו העדין והשברירי עוד סממן חנוניות . ( ושוב - אני יודעת כמה זה שטויות אל מול כל מה שיכול היה להיות ). אשמח לשמוע מהורים לתינוקות ממושקפים עצות ועידוד. (אנחנו בני תשעה חודשים, 958 גרם בשבוע 27 ).

 

[אמא לבת אל]

../images/Emo127.gifקבלת תואר פרופ´...

גם בת אל מרכיבה משקפיים מגיל שנה. מאוד חששתי שהיא תזרוק אותם ותתעלל בהם, אבל איך שהרכבנו לה את המשקפיים בפעם הראשונה, היא פשוט גלתה את העולם! כדאי שתתעודדי. מנסיון, אחרי כל מה שעוברים בפגייה, אם קוצר ראייה יהיה הזכר היחיד לפגות- אז זה כבר "קטן עלינו". בהצלחה.

 

[רוית של איה]

(אורן) - נכון ש

נכון זה לטובתם ואם חייבים אז חייבים, אבל זה מבאס פחד. נקווה שלא נצטרך

 

[shirar1]

תשובה ארוכה.. כאם לשני משקפופים..

נטע מרכיבה משקפיים מגיל 8 חודשים (5 מתוקן). עכשיו הם בני שנתיים ו- 4 וכל כך התרגלנו לזה שיהיה מוזר לראות אותה בלי, והיא ממש לא נראית חנונית איתם. חוץ מזה, בלעדיהם היא רואה כל כך מעט, שלא עולה בדעתנו שאפשר אחרת. לגבי מלחמות - רוב הילדים מסכימים להרכיב את המשקפיים לאיזשהו פרק זמן, ואח"כ הם מגלים שאפשר להוריד. אורך המלחמה משתנה בין ילד לילד, אבל בדרך כלל, ברגע שהם מגלים שעם המשקפיים הם רואים יותר טוב, זה הרגע שבו הם מפסיקים להשליך אותם. אצל נטע זה לקח יותר מחצי שנה, ולא האמנו שהיא תישאר איתם אי פעם ליותר משתי שניות. רופא העיניים הדגול שלה דאז, הציע לנו לקשור לה את הידיים!!! (אני הייתי קושרת לו את הידיים, וגם את הפה). היום, אם המשקפיים טיפה זזים מהאוזן היא מייד שואלת: "מה קרה למשקפיים?" או שהיא מכריזה "משקפיים מלוכלכים מאד מאד!" אבל... שלא תחשבי שאני לא מבינה לליבך בעניין ההתבאסות. לפני שבועיים, הודיעו לנו שבעצם גם גל צריך משקפיים, אחרת בעין אחת הוא רואה מטושטש כל מה שבטווח של עד מטר וחצי (כמו אצל מבוגרים שצריכים משקפיים לקריאה). השוני הוא שבעין השניה הוא רואה מצוין (כמו שרופאת העיניים שלו אומרת - זאת העין הטובה מבין הארבע..). בניגוד גמור למקרה נטע, כל כך התבאסנו, כי הוא כזה ילד יפה (לא שנטע לא..) והמשקפיים פשוט הופכים אותו להארי פוטר חנוני ביותר. כל פעם שאנחנו שמים לו אותם אנחנו רצים לחדר אחר למות מצחוק, ובלב אנחנו נותנים לו עידוד קטן להוריד אותם. אני יודעת שזה טיפשי. אחרי הכל, גל הוא נס וגם בי"ס לשרדנים - שבוע 26, 759 גרם, 180 יום בפגיה, עשרות הסתבכויות וקטסטרופות, שנה בבית עם חמצן, ואני יודעת שאנחנו צריכים להגיד כל יום תודה ענקית שכל מה שהוא "סוחב" איתו זה קוטן (8 ק"ג) ובעיות ריאות, ועכשיו גם משקפיים שזה באמת באמת לא ביג דיל. אבל... המראה החנוני מבאס, אין מה לעשות.. מה שכן, בסוף כנראה מתרגלים, והמשפקיים הם נורא חשובים. הראיה מתפתחת רק בשנים הראשונות (ובעיקר בשנה הראשונה), ומה שלא מתפתח אז, לא מתפתח אח"כ, ככה שהדבר הכי חשוב הוא לתת להם את הכלי לפתח בעזרתו ראיה טובה.

 

[דורית ובניה]

גם עומר משקפופר

גילו אצלו שהוא צריך משקפיים עוד לפני גיל שנה, אבל הוא לא היה מוכן בשום אופן להרכיב אותם. לעומר יש בעיה רק בעין אחת לכן למעשה הוא ראה מצויין (הוא פשוט השתמש רק בעין הטובה). מובן שזה יוצר בעיה של עין עצלה ולכן כל פעם ניסינו מחדש להרכיב את המשקפיים. בסביבות גיל שנתיים הוא כנראה הבין שזה עוזר לו לראות ומאז הוא מרכיב משקפיים ללא כל בעיה. זה קצת מבאס אבל זו באמת בעיה קטנה . הוא אף פעם לא היה היחיד בגן עם משקפיים (שנה שעברה היו עוד שניים והשנה יש עוד ילדה) ועד עכשיו זה לא יצר שום בעיה.

 

[אינה של יערה]

ליערה יש אמא משקפופרית

זה התגלה רק בגיל 6 אבל לאור חוסר הקואורדינציה הכרוני שלי ברור לי שזה התחיל הרבה הרבה קודם... וחבל שזה לא התגלה בזמן. משקפיים, לא משקפיים - הילד שלך הוא הכי הכי בעולם וזהו זה. אז הוא לא יהיה השוורצנגר של הגן - כמה ילדים הם כן?! הוא יהיה הילד הכי חכם בגן, והכי מתוק, והכי מצחיק, וזה שמצייר הכי יפה... יש עוד כל-כך הרבה אפשרויות! ואני דווקא אוהבת חנונים

 

[2שנילי]

עידוד - אולי הוא בכל זאת לא יצטרך

גם לנו היה אותו דבר. כשליאב היה בן שבעה חודשים וחזרתי מבדיקת עיניים לא הפסקתי לבכות כי הרופא אמר שרוב הסיכויים שהוא יצטרך משקפיים. בכיתי -כי גם אני כילדה הרכבתי משקפיים מגיל 3 עד גיל 6. לא שהייתה לי טראומה מיוחדת אבל בכ"ז לא רציתי שיהיה לי בן עם חשקפיים.

אבל...כשחזרנו לבדיקה נוספת שנקבעה לנו, הרופא כבר בכלל לא דיבר על משקפיים ועד היום הוא לא מרכיב. כנראה שיש הפתעות בחיים..

 

[מיכל שמ]

אני מאד מבינה ללבך...../images/Emo24.gif

גם הדס שלי אובחנה כ"בעיה בראיה" בגיל שמונה חודשים. הרופאה קבעה אסטיגמציה ואני בהיסטריה חזרתי הבייתה והצפתי את כל האינטרנט והפורומים למינהם בשאלות על זה. עכשיו היא כמעט בת שנה(עוד שבועיים -אחת מתאומות) היא מאד קטנה יחסית לאחותה ולגילה ואני לא מרגישה שיש לה איזושהיא בעית ראיה אבל יש לנו ביקורת נוספת בעוד חודש בערך. גם אני כל הזמן קוראת לה "הארי פוטר קטן" ורק מלדמיין אותה עם משקפיים זה עושה לי רע אבל...... היום יש כל כך הרבה משקפיים יפים לילדים ואפשר פשוט לבחור להם משהו שיוסיף על היופי הטבעי . אז בואי נתנחם ביחד!! ואולי באמת זה משהו שיכול לעבור???לגבי הדס אמרו לי שכן , שזה יכול להעלם! הדס נולדה בשבוע 35+6 במשקל 1560 .