משפט לעיונכם - 3

משפט לעיונכם - 3

עוד משפט במסגרת הפינה "משפט לעיונכם".
תוכלו להתייחס אליו כראות עיניכם.
 
"רק צדפה פצועה מייצרת פנינה"

הנהלת הפורומים העלתה הודעה על פתיחת הפורום הנוכחי
יחד עם הפורום לגמילה מעישון.
בחתימה של מנהלת הפורום "יחפה בפארק"
מצאתי את המשפט הבא:
"רק צדפה פצועה מייצרת פנינה".
(ייתכן שהיא גם תצטרף לדיון
ותספר על בחירת המשפט הזה לחתימתה)

מצאתי שמשפט דומה אמר Stephan Hoelle
(שאינני יודע עליו דבר עדיין):

A pearl is a beautiful thing that is produced by an injured life. It is the tear [that results] from the injury of the oyster. The treasure of our being in this world is also produced by an injured life. If we had not been wounded, if we had not been injured, then we will not produce the pearl.

המשפט מצוטט גם בדף אחר
 
שבוע טוב ליורם ולכל האנשים כאן


את המשפט
רק צדפה פצועה מייצרת פנינה... קיבלתי בהשראה לדברים שנאמרו על המשוררת דליה רביקוביץ באחת השיחות שהיו עליה ועל שירתה,
וההשוואה אליה הייתה כמו אל צדפה פצועה כשמתוך הפצע צומחת פנינה. חשבתי עליה וחשבתי עליי, וידעתי בתוך תוכי שהדברים הכי טובים שאני כותבת
באים כשאני כואבת, כאשר דברים פוצעים את נשמתי. בין אם אכזבה מאהבה, מוות של בן משפחה יקר, מריבה קשה עם בן הזוג, ובכלל כל טרגדיה לאומית
בין אם במלחמה או בזמן פיגועים, מוציא ממני את הכתיבה הטובה ביותר.
אפשר לראות את החיים ומורכבותם כמשהו שמלמד אותנו כל הזמן ולא נותן לנו לנוח.
גם כאשר גילו שיש לי כולסטרול גבוה או סכרת, למדתי להפוך את זה ליתרון. זה גורם לי ללכת יותר ברגל, להתעמל יותר, לזלול פחות, לאכול בריא יותר,
ובשורה התחתונה ירדתי כמעט 10 ק"ג והורדתי את הכולסטרול בחצי. לקחתי את הלימון שהחיים נתנו לי והפקתי ממנו את הלימונדה.
לכן המשפט הזה מלווה אותי כל הזמן. אני משתדלת לא לשכוח למה כתבתי אותו מלכתחילה. הוא נותן לי כוח. גם אם קורה לי משהו לא נעים, אני משתדלת להפיק את מה שהכי
טוב שאפשר מהמצב הזה.
מן הסתם זה לא משפט מקורי שלי. מן הסתם הוא קיים בוורסיות שונות שאני לא מכירה. גם לא ידעתי את נכונותו מבחינה מדעית עד שלא בדקתי בגוגל

אז מכל מלמדיי השכלתי.

שבוע טוב לכולם
 
יפה אהבתי

כמו שפחם שכאשר האדמה דוחסת אותה יותר ויותר נוצר יהלום............עוד משפט, שבוע טוב לכם.
 

סינבד

New member
בהקשר לדברייך

בשיחה שהיתה לי לפני שנים רבות אמר לי מי ששוחחתי איתו: "האמנות, שורשיה יונקים מן הכאב".
השיחה הזו גרמה לי להפסיק לכתוב לשנים רבות משום שלא הבנתי אז כמה חשוב לאדם להביע את כאבו. חשבתי בזמנו שאני לא רוצה להתעסק בכאב. רק אחרי הרבה שנים הבנתי שבלי לשחרר את הכאב שאנחנו סוחבים איתנו לא נוכל "לעשות מקום" ולהנות מכל הטוב שסביבנו.
 
נקודות משבר יוצרות הזדמנות

למיטב ידיעתי, הפנינה נוצרת לאחר שגרגר חול נכנס לצדפה, וכך היא מגנה על עצמה,
ואכן, לא פעם הקשיים בחיים מביאים אותנו לעשות שינוי, ולא פעם הוא לטובה.
כאשר החיים זורמים רובנו איננו מנסים לשנות ולהשתפר,
כמו הצפרדע, שמכניסים אותה לסיר ומחממים, היא תישאר עד שתתבשל, אך אם נכניס אותה ישירות לסיר של מים רותחים היא תקפוץ ותברח על חייה

כך גם משברים רציניים, טראומות, יכולים לעזור לאדם לאסוף כוחות, ולהתמודד,
ואז הוא נמגלה את הכוחות הנפלאים שיש בו, אוצתם לא היה מגלה בדרך אחרת.

גם אני יכולה לספר שמתוך משבר מאוד קשה בחיי,
דיכאון קשה אחרי לידה, ( עד כדי אישפוז)
עשיתי שינוי, ושיניתי את חיי,
והיום אני הרבהיותר שלמה ומאושרת, ממה שהייתי אי פעם,
ומודע לדיכאון, שבזכותו הגעתי למקום בו אני נמצאת היום. (למרות שכמובן לא הייתי מאחלת את הסבל הזה לאף אחד).

הלוואי ונוכל ללמוד להפיק את הפנינה של חיינו ללא הפציעה....
 
למעלה