משפט ייחוד

[RonenYi]

משפט ייחוד

האם חייב לבוא קו מפריד במשפט ייחוד בין חלק הייחוד לשאר חלקי המשפט? בחוברת אנקורי שברשותי נטען שקו חוצץ כזה יבוא רק כאשר חלק הייחוד הוא ארוך מאוד. דוגמות: חלק ייחוד קצר ללא קו מפריד: "הפועלים המעביד מסר להם את הודעות הפיטורין שלהם". זאת לעומת חלק ייחוד ארוך הכולל קו מפריד: "התוצאות ההרסניות של הוויתורים המדיניים ליריבינו בשיחות האחרונות - עליהן האופוזיציה מגיבה בביקורת". האם החוברת מטעה? האם בכל-מקרה יבוא קו חוצץ כזה במשפט ייחוד? אשמח לעזרה. תודה רבה.

 

[גנגי]

יכול לבוא קו מפריד או פסיק.

ירושלים - הרים סביב לה. ליאת, המכונית שלה לא משו. (ובעברית מדוברת, לעומת הספרותית-עגנונית שנקטתי: נכון ליאת? אז המכונית שלה לא משו.)

 

[RonenYi]

יכול, אך לא מחייב?

זאת לעומת חלק ייחוד ארוך אשר מחייב קו מפריד? תודה, גנגי.

 

[גנגי]

לא,

בשני המקרים יכול לבוא פסיק או קו מפריד, זאת על פי כללי הפיסוק ה"חדשים" של האקדמיה. ("חדשים" זה עניין יחסי). הטעם הפרטי שלי מכתיב קו מפריד, אבל כשהאקדמיה מנסחת כללים אף אחד לא מתקשר אליי לשאול מה ההעדפות הפרטיות שלי.

חוסר התחשבות שכזה.

 

[RonenYi]

אם כך

משפטי הייחוד יכולים לבוא גם ללא אותו קו מפריד או פסיק (גם בחלק ייחוד ארוך?!). כך הבנתי מדברייך.

 

[גנגי]

עם הבנת נקרא כזאת

היזהר מעריכת לשון. לא כך אמרתי. אמרתי שצריך לבוא קו מפריד או פסיק. בשום מקום לא אמרתי שאפשר גם בלעדיהם. רק אלוהים יודע מניין הבנת את זה.

 

[גנגי]

אהה, חשבת שכשאמרתי "יכול"

התכוונתי שיכול גם שלא. אתה שאלת אם חייב לבוא פסיק או קו מפריד. ואני אמרתי שיכול לבוא פסיק או קו מפריד. כלומר, ששתי האפשרויות תקינות. וגם הדגמתי. ואם תסתכל תראה שבשום מקום לא הדגמתי אפשרות בלי פסיק או קו מפריד.

 

[גנגי]

עכשיו אני רואה שיותר מזה:

שאתלת בכלל אם חייב לבוא קו מפריד, ואני עניתי שיכול לבוא קו מפריד או פסיק. כלומר, לא אפשרות אחת בלבד, אלא שתיים.

 

[mucool2]

זהו?

 

[גנגי]

לא, אבל היה לי טלפון.

 

[mucool2]

עכשיו את יכולה להמשיך מאיפה שהפסקת

 

[RonenYi]

שלוש מילים לי אלייך

היזהרי מעריכת לשון. ו-ותרי על ההתנשאות, בבקשה. אני בא לכאן כדי לעזור ולהיעזר. לא כדי שיתנשאו עליי או יחלקו לי ציוני הערכה לתכניותיי ושאיפותיי העתידיות. אני חושב שכבר היינו בקטע הזה בעבר. אם תעזרי לי, אני אודה לך ואעריך זאת. אך אם בכוונתך לצרף לכך הערה מתנשאת אז אני אעריך יותר את שתיקתך. הדעה הרווחת דווקא היא שאנשי לשון הם אנשים תרבותיים, אמורים להיות.

 

[גנגי]

שלוש מילים קצת ארוכות יצאו לך.

אני עורכת לשון כבר יותר מעשרים וחמש שנה, לידיעתך. ואני מיטיבה להבין את הנקרא, ומה שכתבתי לא היה מתנשא כלל אלא ענייני, ואם תקרא שוב ודאי תסכים איתי שפירשת לא נכון את דבריי, הן הראשונים והן אלו שאחריהם.

 

[RonenYi]

שחצנותך אינה יודעת שובע

אל תהיי מגוחכת, זה אינפנטילי ולא מכבד. את זו שלא פירשת את דבריי הברורים עד מאוד, אז אל תשייכי את אי-ההבנה לי. הנה חלק מדבריי, שוב: "חלק ייחוד קצר ללא קו מפריד: "הפועלים המעביד מסר להם את הודעות הפיטורין שלהם". זאת לעומת חלק ייחוד ארוך הכולל קו מפריד: "התוצאות ההרסניות של הוויתורים המדיניים ליריבינו בשיחות האחרונות - עליהן האופוזיציה מגיבה בביקורת". הנה, יש כאן הבחנה ברורה בין שני המצבים היחידים שאליהם התייחסתי. היכן הזכרתי פסיק כאחת הבררות? שתי הודעותייך שבאו לאחר מכן הראו שהסתבכת עם עצמך, בקריאה שנייה הבנת את טעותך, אך לא היית מספיק אמיצה לומר שזו את שלא הבינה את הדברים המובנים מאליהם. מרוב יהירותך ורברבנותך מיהרת לא להבין וללעוג. גם בפעם שעברה תקפת אותי בטענה של חוסר אדיבות מצדי, אך בא משתתף אחר והוכיח לך את טעותך, גם שם לקית בעיוורון שחצני וסלקטיבי. ואני אמנע מלהגיב להערתך הראשונה בכותרת, ההתחכמות הזו היא לא לרמתי, וגם כאן לא היה שמץ של הבנה מצדך. הדיפלומה שלך לא מרשימה אותי, כשאלו הן אמות ההתנהגות שלך. אם זו הייתה הערה חד פעמית מצדך, אז לא הייתי מבקר אותך כך.

 

[גנגי]

אווווווווווווווווווווווווווּ.......

יצאת קצת מפרופורציות כאן, לא ככה? לא חשוב, רונן. הרי זאת לא הפעם הראשונה שזה קורה לך, ואת ההתפרצויות המכוערות שלך כבר ראיתי בעבר. זה רק מחזק אתצלי את התחושה שהיתה לי כבר אז - שלא צריך לענות לך יותר, שאתה גס רוח ונוטה להתפרצויות זעם, שאתה חושב שהכול מגיע לך. ממני לא תקבל יותר עזרה.

 

[uriozmor]

אולי תשלימו?

לא יפה ככה.

 

[RonenYi]

וכבר אמרתי לך

שאעריך את שתיקתך יותר. אינני מעוניין בעזרתך. גם כאן יכולת הבנת הנקרא שלך מוגבלת, והערותייך המתנשאות, על שום דבר, הן הן המכוערות והלא מנומסות. "כל בני האדם משליכים יהבם על השתנות החברה, אך אין אדם שחושב כי עליו להשתנות" (ראלף ואלדו אמרסון). המשפט הזה תפור בדיוק בשביל אנשים כמוך. מי שיצאה מפרופורציות זו את, פעם אחר פעם, וה"התפרצות המכוערת" שלי בעבר נמצאת במוחך הקודח והסלקטיבי בלבד. כפי שבעבר טענת שאינני מנומס, אך בא צד שלישי והוכיח לך את טעותך.

 

[Yuvalenko]

רונן, אני לא נוקט צד או עמדה..אבל..

לא הגיוני שתצטט את אמרסון במשפט שכשלעצמו פוגע בך - הרי אם כל בני האדם משליכים יהבם על השתנות החברה ואין אדם שחושב כי עליו להשתנות, הנה אתה מוכיח עמדה זו, בטענתך כי היא זו שעליה להשתנות ולא אתה. החוכמה בויכוחים, מלבד להעבירה למסרים ולא על דפי הפורום, היא להסתכל מזוית הראיה של האחר, של השני, לנסות להבין מה הולך בראשו ומדוע הוא נשאר עיקש בעמדתו. יותר מכך, לדעתי לא תפתרו את הבעיה הזו אם לא תסכימו כל אחד מכם "לוותר" קמעה, למען ה"שלום" המיוחל. הלא כך? יתרה מזו לא אוסיף ולא אתערב, ולו רק למען המטרה שהוויכוח הזה לא יימשך כאן, אלא ב"פרטיות".

 

[mucool2]

המשפט הראשון שהבאת

נראה רע מאוד בלי פסיק/קו מפריד.

 

[Yuvalenko]

לא ניתן להבין משפט ייחוד ללא הפרדה

בין חלק הייחוד לבין יתר המשפט. בזמני החוק היה שחייב לבוא קו מפריד. כיום מסתבר (ע"פ גנגי) שחוקי האקדמיה מתירים גם פסיק במקום קו מפריד. אך בשום מצב אינך יכול להשמיט את אותה הפרדה, כיוון שאז המשפט נעשה בלתי קריא ובלתי מובן. שאלת המשך קלילה - כידוע, לא ניתן לייחד את הנושא (כידוע לי בכל אופן). למרות זאת, אני מודע לעובדה שבסלנג היומיומי דווקא מייחדים כל מה שבא ליד. השאלה שלי היא האם חוק זה עדיין עומד בעינו, או יושב בגפו, או שוכב באוזנו או לא יודע מה...