משפטים

משפטים../images/Emo150.gif

שבת שלום תלמאים חמודים הפסדתי שבת ולא כתבתי אבל את מי שזה כן מעניין ( אתם לא מגיבים אז אני לא יודעת אם זה מעניין אתכם, אבל אני כותבת...)החלטתי לחזור עם פינת פרשת השבוע. אז שבוע שעבר כשלא הייתי כאן- התרחש מעמד הר סיני, היו קולות שופר מתגברים והולכים ומשה נעלם בענן.. אבל השבת הוא כבר חזר אלינו עם קובץ משפטים, שמרכיבים את פרשת משפטים. בשבת שעברה קיבלנו רק את עשרת הדיברות, והשת כבר יש ממש קודקס( אוסף) של חוקים ומשפטים . עצם המעבר מ10 הכוונות להרבה מצוות כבר מעוררת תמיהה, למה? אתם חושבים שצריך את כל המצוות האלה? בתנועה שלנו כמו שאתם יודעים יש יחס מאוד מורכב לעולם של ריבוי מצוות ופרטים.. עם קריאת הפרשה מתגלים לנו הרבה סוגים של מצוות, חלקן מאוד יפות והומניות לדג': "וגר לא תונה ולא תלחצנו"..." כל אלמנה ויתום לא תעזבנו" התורה מתגלה כבעלת ערכים סוציאליסטים מאוד חשובים, המעוררים שאלה בקשר למה שקורה בעולמנו אנו? אבל מן הצד השני יש גם מצוות שמעוררת בעיות מוסריות קשות לדוגמא : "מכשפה לא תחיה" והיא לא היחידה שהתורה הורגת, היא ממליצה להרוג רבים שלא הולכים בדרכיה... אז מה עושים, מקבלים, לא מקבלים, בוחרים את מה כן ומה לא? האם מותר לנו לבחור את מה לקיים מהתורה, או שהכל קדוש? ? שאלות... שאלות... שאלות... אשמח לשמוע מה אתם חושבים אוהבת מאוד ושבת שלום מירה...
 
הלגיטימציה...

לקבל או לא לקבל תלוי בצורת הקבלהת וזה כמובן מעורר שאלות קשות של אמונה, האם לקבל ולהאמין בעיניים עצומות או לתהות ולפרש. פעם הסבירו לי שכל המצוות הקיימות נובעות מ-10 הדברות, כלומר אחרי 10 הדברות הדברים התפרשו והתקבלו כל החוקים למיניהם המוכרים לנו, ממקור 10 הדברות. נכון שתורתנו מאוד מאוד מסובכת, וזה מה שהופך אותה למרתקת כ''כ. אני אישית חושב, ככה במילים פשוטות, שאלהים לא ברא רובוטים, מין הסטם הוא נוטן לנו את חופש הבחירה. אז הלגיטימציה לבחור קיימת בכל מצב, זו רק שאלה של למצוא את האיזון עם עצמנו של ביקורת מול אמונה וזו אולי אחת השאלות הקשות ביותר בעיצוב הזהות היהודית. הדברים ניתנו לנו, אבל איך שאנחנו מקבלים אותם עושה את כל ההבדל. ובסופו של דבר, הדין וחשבון הוא עם עצמנו כמו שהוא עם אלהים, אז חבל שלא נהיה ישרים ושלמים עם מה שבחרנו לקיים. מיי מומי (אמא שלי) לימדה אותי לא לעשות שום דבר על מנת לרצות מישהו אחר, אלא רק אם מרגישים שזה נכון. אז אם כן יש כאלה שירגישו שלמות עם מקיימים את הכל בעיניים עצומות (וראויים להערכה) ויש כאלה שמעזים לעשות עם עצמם דין וחשבון, ולשאול שאלות. לשאול ולתהות זה לא לפקפק בגדולתה וקדושתה של התורה חשוב לציין טוב בקיצור אם הינו מדברים זה מול זה היה לי הרבה יותר קל!!! שבת שלום! אוהב מאוד מאוד דני
 
אמונה והחופש לשאול

אני מסכים עם הקטע של ה"אנחנו לא רובוטים" וחופש הבחירה... אבל זה שאתה מתייחס למושג אמונה כלעקוב אחרי מצוות ברורות, קצת הפריע לי. בן אדם מאמין לדעתי הוא לא אדם דתי בהכרח, זאת אומרת הוא לא חייב לעקוב בעדיקות אחרי כל מה שהדת שלו מכתיבה לו... אני מוצא את האמונה דווקא להפך, מי שמאמין, הוא מי שמרגיש שהוא "עומד מול אלוהים" בחיפוש מתמיד אחרי הדרך שלו, ולוקח לעצמו את החופש (הזכות והחובה) לשאול והטיל ספק - ובעצם ליצור לעצמו את המסגרת המוסרית שלו - מול אלוהים. וזאת הדרך הקשה
של האמונה, זאת הדרך שהרוב לא לוקח
, זאת הדרך שאולי לפעמים אוכלת את ההולכים בה
. זאת הדרך למי שיכול ורוצה להתחייב באמת
. ואם להיות כנה
... אני לא מאמין עדיין, שאני יכול ללכת בדרך הזאת... אני יכול רק
נסות, ו
רצות...
 
רגע רגע...

הגדרת מושגים שלי: דתי - בעל דת. (לא בן אדם שעוקב אחרי כל מצווה) אמונה - הגדרה אישית לגמרי, ואני לא חושב שלהאמין זה לעקוב אחרי מצוות, ומסכים עם מה שאמרת, אבל אחת השאלות למחשבה הייתה אמונה + קיום מצוות מול תהיה ושאלה וספקות, לכן התייחסתי לזה כאילו מדובר על תמונה אחת. מה נשמע יאיא?
 
שלומי... אני חולה../images/Emo10.gif כבר שבוע

ולגבי מה שהגבת- אני לא יצאתי מה שאמרת, רק עמדתי על הנקודה שאנשים מבלבלים בין אמונה ודתיות, ולמשל אומרים על הרבה אנשים דתיים שהם מאמינים למרות שהם רק מאמצים את הדרכים והמעשים של אנשים מאמינים מסויימים... וככה סתם על אנשים מאמינים - שיש להם אמונה- אומרים שחייהם חול (חילונים) או שהם לא מאמינים למרת שהם כן, והכי עצוב זה שהרבה מהם גם למדו להגיד את זה על עצמם... שבוע טוב ובריא לכולנו, (עם הרבה
למי שיכול...)
 
מכשפה לא תחייה

כתבתי על זה דבר תורה שהתפרסם באתר התנועה בשנה שעברה, והנה הוא שם גם השנה. באופן כללי אני בעד לחיות מכשפות, ולא משפטים מסוכנים. שבת שלום, אורי
 
למעלה