משפחתולוגיה

מצב
הנושא נעול.

שיר5520

New member
משפחתולוגיה

משפחתולוגיה
בהמשך להצעתה היצירתית של נטאשה אני פותחת שרשור חדש בנושא תגובות במשפחה לעניין תרומת הביצית: האם סיפרתם לכולם? איך התגובות? איך הגיבה המשפחה של הבעל? הערות נבזיות במיוחד... סיפורי גיסות אפשר לספר גם דברים טובים...
אני לוקחת בחשבון שבשבת קצת מת פה - אז מחר אני מצפה להמון סיפורים מרתקים. שבת שלום!
 

נטאשה

New member
שיר תודה

משפחתולוגיה
בהמשך להצעתה היצירתית של נטאשה אני פותחת שרשור חדש בנושא תגובות במשפחה לעניין תרומת הביצית: האם סיפרתם לכולם? איך התגובות? איך הגיבה המשפחה של הבעל? הערות נבזיות במיוחד... סיפורי גיסות אפשר לספר גם דברים טובים...
אני לוקחת בחשבון שבשבת קצת מת פה - אז מחר אני מצפה להמון סיפורים מרתקים. שבת שלום!
שיר תודה
אצלי במשפחה אף אחד לא יודע על התרומה מלבד אחותי כך שבעצם לא לשירשור הזה התכוונתי חשבתי סתם לקטר על הגיסות והמשפחה של בן הזוג לאו דווקא בהקשר של תרומת הביצית. ואם כבר אני כאן, אני חייבת להגיד שאחת הסיבות העיקריות שבגללן אני לא רוצה לספר על התרומה, היא המשפחה של בן זוגי. תארו לעצמכם שגם ככה אני לא מרגישה חלק מהמשפחה והם לא נותנים לי הרגשה של רצויה ואהובה, אז גם להוסיף את עינין ה"כשלון" שלי, איזה מטעמים שהם עוד יעשו מזה... גם עכשיו אני בטוחה שהם כבר חושבים ככה בלי התרומה ("זאת היא שלא יכולה להרות...הבן שלנו בסדר גמור" (מה שנכון...)) ואחר כך כשיהיה הילד, הוא יהיה יותר שלהם, דומה להם והכל, כי לי אין גנים שם? ואל תגידו לי שזה לא נכון כי אני יודעת שזה לא נכון מבחינתי, אבל מבחינתם זה ברור ושחור ולבןאז מה אם אני נשאתי אותו ברחמי ואז מה אם אני אמא שלו והכל ("גנים שלו וגנים של זרה = גנים שלנו!!!") אגב הציטוטים הם רק פרי דמיוני הקודח, אני מעולם לא זוכה לנהל איתם שיחה על הנושאים האלה. אח, איזה כייף לי עם המשפחה שלו
ועוד ידי נטויה....
 

שרון123

New member
אפשר לקטר על מה שרוצים

שיר תודה
אצלי במשפחה אף אחד לא יודע על התרומה מלבד אחותי כך שבעצם לא לשירשור הזה התכוונתי חשבתי סתם לקטר על הגיסות והמשפחה של בן הזוג לאו דווקא בהקשר של תרומת הביצית. ואם כבר אני כאן, אני חייבת להגיד שאחת הסיבות העיקריות שבגללן אני לא רוצה לספר על התרומה, היא המשפחה של בן זוגי. תארו לעצמכם שגם ככה אני לא מרגישה חלק מהמשפחה והם לא נותנים לי הרגשה של רצויה ואהובה, אז גם להוסיף את עינין ה"כשלון" שלי, איזה מטעמים שהם עוד יעשו מזה... גם עכשיו אני בטוחה שהם כבר חושבים ככה בלי התרומה ("זאת היא שלא יכולה להרות...הבן שלנו בסדר גמור" (מה שנכון...)) ואחר כך כשיהיה הילד, הוא יהיה יותר שלהם, דומה להם והכל, כי לי אין גנים שם? ואל תגידו לי שזה לא נכון כי אני יודעת שזה לא נכון מבחינתי, אבל מבחינתם זה ברור ושחור ולבןאז מה אם אני נשאתי אותו ברחמי ואז מה אם אני אמא שלו והכל ("גנים שלו וגנים של זרה = גנים שלנו!!!") אגב הציטוטים הם רק פרי דמיוני הקודח, אני מעולם לא זוכה לנהל איתם שיחה על הנושאים האלה. אח, איזה כייף לי עם המשפחה שלו
ועוד ידי נטויה....
אפשר לקטר על מה שרוצים
 

שיר5520

New member
נשמעת משפחה לא קלה...

שיר תודה
אצלי במשפחה אף אחד לא יודע על התרומה מלבד אחותי כך שבעצם לא לשירשור הזה התכוונתי חשבתי סתם לקטר על הגיסות והמשפחה של בן הזוג לאו דווקא בהקשר של תרומת הביצית. ואם כבר אני כאן, אני חייבת להגיד שאחת הסיבות העיקריות שבגללן אני לא רוצה לספר על התרומה, היא המשפחה של בן זוגי. תארו לעצמכם שגם ככה אני לא מרגישה חלק מהמשפחה והם לא נותנים לי הרגשה של רצויה ואהובה, אז גם להוסיף את עינין ה"כשלון" שלי, איזה מטעמים שהם עוד יעשו מזה... גם עכשיו אני בטוחה שהם כבר חושבים ככה בלי התרומה ("זאת היא שלא יכולה להרות...הבן שלנו בסדר גמור" (מה שנכון...)) ואחר כך כשיהיה הילד, הוא יהיה יותר שלהם, דומה להם והכל, כי לי אין גנים שם? ואל תגידו לי שזה לא נכון כי אני יודעת שזה לא נכון מבחינתי, אבל מבחינתם זה ברור ושחור ולבןאז מה אם אני נשאתי אותו ברחמי ואז מה אם אני אמא שלו והכל ("גנים שלו וגנים של זרה = גנים שלנו!!!") אגב הציטוטים הם רק פרי דמיוני הקודח, אני מעולם לא זוכה לנהל איתם שיחה על הנושאים האלה. אח, איזה כייף לי עם המשפחה שלו
ועוד ידי נטויה....
נשמעת משפחה לא קלה...
אם את מרגישה כך בתוך המשפחה אולי באמת עדיף שהם לא בעניינים. מצד שני, אולי אם הם היו בעניינים הם היו מבינים יותר וזה דווקא היה מקרב? לא נראה לי שהם באמת מסוגלים לתת לך להרגיש שהילד שלך יותר שלהם מאשר שלך. צריך להיות ממש מרושע בשביל זה. בכל מקרה, אם את לא מספרת להם - מה תעשי כשיהיה ילד? את מתכוונת לא לספר גם לו?
 

נטאשה

New member
לו אני אספר בבוא העת

נשמעת משפחה לא קלה...
אם את מרגישה כך בתוך המשפחה אולי באמת עדיף שהם לא בעניינים. מצד שני, אולי אם הם היו בעניינים הם היו מבינים יותר וזה דווקא היה מקרב? לא נראה לי שהם באמת מסוגלים לתת לך להרגיש שהילד שלך יותר שלהם מאשר שלך. צריך להיות ממש מרושע בשביל זה. בכל מקרה, אם את לא מספרת להם - מה תעשי כשיהיה ילד? את מתכוונת לא לספר גם לו?
לו אני אספר בבוא העת
וזה בדיוק העינין, הוא לדעתי צריך לדעת ראשון!!! ואחר כך נתמודד איתם....
 

ayoosh

New member
זה כ"כ לא נעים...

שיר תודה
אצלי במשפחה אף אחד לא יודע על התרומה מלבד אחותי כך שבעצם לא לשירשור הזה התכוונתי חשבתי סתם לקטר על הגיסות והמשפחה של בן הזוג לאו דווקא בהקשר של תרומת הביצית. ואם כבר אני כאן, אני חייבת להגיד שאחת הסיבות העיקריות שבגללן אני לא רוצה לספר על התרומה, היא המשפחה של בן זוגי. תארו לעצמכם שגם ככה אני לא מרגישה חלק מהמשפחה והם לא נותנים לי הרגשה של רצויה ואהובה, אז גם להוסיף את עינין ה"כשלון" שלי, איזה מטעמים שהם עוד יעשו מזה... גם עכשיו אני בטוחה שהם כבר חושבים ככה בלי התרומה ("זאת היא שלא יכולה להרות...הבן שלנו בסדר גמור" (מה שנכון...)) ואחר כך כשיהיה הילד, הוא יהיה יותר שלהם, דומה להם והכל, כי לי אין גנים שם? ואל תגידו לי שזה לא נכון כי אני יודעת שזה לא נכון מבחינתי, אבל מבחינתם זה ברור ושחור ולבןאז מה אם אני נשאתי אותו ברחמי ואז מה אם אני אמא שלו והכל ("גנים שלו וגנים של זרה = גנים שלנו!!!") אגב הציטוטים הם רק פרי דמיוני הקודח, אני מעולם לא זוכה לנהל איתם שיחה על הנושאים האלה. אח, איזה כייף לי עם המשפחה שלו
ועוד ידי נטויה....
זה כ"כ לא נעים...
ןאת נשמעת לי כ"כ בסדר... אז במחינתי הבעיה אצלם...
האמת היא שבעניין ההרגשה הזו שיחשבו שאני "כשלון" ושהבן שלהם היה יכול/מגיע לו משהו יותר טוב- אני יכולה להבין את זה... האמת היא שלפני שסיפרנו לאחים שלו חששתי יותר, וגם כשהאיש סיפר להם, כמו שאת כותבת ניסיתי "להכניס" להם משפטים לפה, וכשהוא סיפר לי את מהלך השיחה, אני רק ניסיתי להצדיק את החששות שלי... אבל בעצם כל מה שהיה חשוב להם לדעת הוא שאנחנו מסתדרים, שזה לא מסכן אותי, ושנצליח... אז גם החשש מלספר להורים שלו הולך ופחות (אבל עדיין לא נעלם...)... ובעניין הבדלים בין משפחות- מה שקשה לי לא קשור (אבל משפיע) רק לתרומת הביצית... אנח באה ממשפחה מאוד מאוד חמה... עם קשרים רצופים וטובים... ובאופן כללי קצת קשה להיכנס למשפחה שעובדת קצת אחרת... וזה לדעתי כן משפיע בעניין תרומת ביצית, כי אני חושבת שההורים שליוגם האחים והגיסים 'מתים'על האיש (ובצדק...||) וגם מראים את זה, ובמשפחה שלו, לא ממש מביעים רגשות.... אז אני תמיד החששות של האם וכמה הם מקבלים אותי.... עד כאן משפחתולוגיה להיום...
 

שרון גל

New member
על תרומת הביצית סיפרתי למשפחתי

משפחתולוגיה
בהמשך להצעתה היצירתית של נטאשה אני פותחת שרשור חדש בנושא תגובות במשפחה לעניין תרומת הביצית: האם סיפרתם לכולם? איך התגובות? איך הגיבה המשפחה של הבעל? הערות נבזיות במיוחד... סיפורי גיסות אפשר לספר גם דברים טובים...
אני לוקחת בחשבון שבשבת קצת מת פה - אז מחר אני מצפה להמון סיפורים מרתקים. שבת שלום!
על תרומת הביצית סיפרתי למשפחתי
הקרובה+חברים קרובים מאוד. משפחתו של בעלי,לא יודעת,ולא תדע בעתיד
. תגובות
"למה את לא מנסה עם הביציות שלך"
או " יהיה לך ילד בלונדיני
. הערות ניבזיות לא היו!,ולא מאמינה שיהיו,כי אלו שיודעים על הנושא,מכירים בזה,שרק עם תרומת ביצית יהיה לי עוד ילד.(אני אמא לילדה {מהביציות שלי})
 
על תרומת בצית

על תרומת הביצית סיפרתי למשפחתי
הקרובה+חברים קרובים מאוד. משפחתו של בעלי,לא יודעת,ולא תדע בעתיד
. תגובות
"למה את לא מנסה עם הביציות שלך"
או " יהיה לך ילד בלונדיני
. הערות ניבזיות לא היו!,ולא מאמינה שיהיו,כי אלו שיודעים על הנושא,מכירים בזה,שרק עם תרומת ביצית יהיה לי עוד ילד.(אני אמא לילדה {מהביציות שלי})
על תרומת בצית
אני סיפרתי לכל המשפחה גם שלי וגם של בעלי רק שלאחר חודש הפתעתי את כולם בהריון ספונטני. עד היום לאמא שלי יש הכחשה לזה שמשהו לא בסדר עם הבת שלה הרי מה פתאום אני ילדתי 4 ילדים בלי בעיה ועוד 2 הפלות יזומות אז איך זה שלבת שלי יש בעיה.אני מקווה שהיא תתגבר על זה בקרוב . לגבי גיסות אז אישתו של אחי אמרה לא פעם שאם היתה אפשרות אז היא היתה תורמת לי. לגבי הגיסות מצד גדי אז הקטנה מבין 2 האחיות שילדה לפני 4 חודשים לא מבינה למה ולמה אני צריכה להפוך עולמות ולקבל תרומת בציות כשיש לי כבר ילד משלי .ואם האחות השניה אני בכלל לא ביחסים אז כך שאין לי מושג מה התגובה שלה . אני יודעת שהיא ראתה את הכתבה בטלויזיה אך לא שמעתי כלל תגובה מאבא שלו ולא מאחותו הגדולה.דווקא האחות הקטנה התקשרה ואמרה שהכתבה היתה מרגשת ושהיא תומכת ומבינה ושרק יהיה בהצלחה. לגבי תגובה ניבזית קיבלתי השבוע בעבודה היתה נכדה של אחד הדיירים שראתה את הכתבה ושאלה אותי" את חושבת ששוה כל הסבל הנפשי והפיזי שאת צריכה לעבור וכל ההוצאות הכספיות בשביל עוד ילד הרי יש לך אחד לא מספיק". לרגע בלעתי את הרוק ולא הבנתי מה אני אמורה לענות ואז יצא לי בשיא הספונטניות להגיד לה ברור מי יגיד לי מילים כאלה נשים שאין להם ילדים או שיש להם 3 ילדים מי את בכלל שתקבעי לי וטטיפי לי מה טוב לי ומה לא. אז זהו יש גם כאלה .
 

שיר5520

New member
לא יאומן!

על תרומת בצית
אני סיפרתי לכל המשפחה גם שלי וגם של בעלי רק שלאחר חודש הפתעתי את כולם בהריון ספונטני. עד היום לאמא שלי יש הכחשה לזה שמשהו לא בסדר עם הבת שלה הרי מה פתאום אני ילדתי 4 ילדים בלי בעיה ועוד 2 הפלות יזומות אז איך זה שלבת שלי יש בעיה.אני מקווה שהיא תתגבר על זה בקרוב . לגבי גיסות אז אישתו של אחי אמרה לא פעם שאם היתה אפשרות אז היא היתה תורמת לי. לגבי הגיסות מצד גדי אז הקטנה מבין 2 האחיות שילדה לפני 4 חודשים לא מבינה למה ולמה אני צריכה להפוך עולמות ולקבל תרומת בציות כשיש לי כבר ילד משלי .ואם האחות השניה אני בכלל לא ביחסים אז כך שאין לי מושג מה התגובה שלה . אני יודעת שהיא ראתה את הכתבה בטלויזיה אך לא שמעתי כלל תגובה מאבא שלו ולא מאחותו הגדולה.דווקא האחות הקטנה התקשרה ואמרה שהכתבה היתה מרגשת ושהיא תומכת ומבינה ושרק יהיה בהצלחה. לגבי תגובה ניבזית קיבלתי השבוע בעבודה היתה נכדה של אחד הדיירים שראתה את הכתבה ושאלה אותי" את חושבת ששוה כל הסבל הנפשי והפיזי שאת צריכה לעבור וכל ההוצאות הכספיות בשביל עוד ילד הרי יש לך אחד לא מספיק". לרגע בלעתי את הרוק ולא הבנתי מה אני אמורה לענות ואז יצא לי בשיא הספונטניות להגיד לה ברור מי יגיד לי מילים כאלה נשים שאין להם ילדים או שיש להם 3 ילדים מי את בכלל שתקבעי לי וטטיפי לי מה טוב לי ומה לא. אז זהו יש גם כאלה .
לא יאומן!
איזה אנשים דוחים יש בעולם! אפשר לחשוב שיש לך עשרה ילדים בבית ואת רוצה את הילד האחד עשר. איזה סיבה יש שאנחנו נוותר על המשפחה שתמיד חלמנו שתהיה לנו? אם החלטנו שיהיו לנו חמישה ילדים אז מה זה עניין של מישהו אחר? וחוץ מזה, למה ירין צריך להיות בן יחיד? צריך להתעלם מהאנשים הקטנים האלה. הם ממש לא חשובים.
 

שיר5520

New member
האמת היא שלי אין סיפורים מרתקים

משפחתולוגיה
בהמשך להצעתה היצירתית של נטאשה אני פותחת שרשור חדש בנושא תגובות במשפחה לעניין תרומת הביצית: האם סיפרתם לכולם? איך התגובות? איך הגיבה המשפחה של הבעל? הערות נבזיות במיוחד... סיפורי גיסות אפשר לספר גם דברים טובים...
אני לוקחת בחשבון שבשבת קצת מת פה - אז מחר אני מצפה להמון סיפורים מרתקים. שבת שלום!
האמת היא שלי אין סיפורים מרתקים
במשפחה שלי כולם יודעים כבר שנים בגלל הלויקמיה. כמובן שהפרופורציות שונות כי עניין ההריון נשמע פחות חשוב כשיודעים שהטיפולים בעצם הצילו את חיי. אצלי הכול בכלל יותר פשוט כי אחרי שכולם מכירים את גיא ושקד המהממים (האחיינים שלי מתרומת ביצית) ומאוהבים בהם קשות - לא נראה לי שמישהו עוד מוטרד מהנושא... ובצד שלו יש לי משפחה ממש חמה ותומכת. הם יודעים הכול מאוד מההתחלה ותומכים בכל מה שאנחנו בוחרים (כולל האימוץ עכשיו). הם אפילו שילמו עבור טיפול אחד. אני חייבת להגיד שלמרות כל התמיכה, תמיד יש בי איזה חשש שאולי הילדים שלי יהיו שם נכדים קצת פחות אהובים. אני יודעת שהם יקבלו הכול כמו כולם ואף אחד לא יגיד שום דבר, אבל ברור שתמיד יש את הילדים שאוהבים קצת יותר. אני כל הזמן מפחדת שעמוק בפנים ההורים של בעלי לא יאהבו את הילדים המאומצים שלי אותו הדבר. יש להם כרגע נכדה אחת שכל כך דומה למשפחה, שכשאני מסתכלת עליה לפעמים עולות בי תהיות...
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה