משפחה

[ציפור האגמים]

משפחה

כמה שאני שונאת את המילה הזו לאחרונה. יותר ויותר מתחוור לי שאני הכבשה השחורה (כאילו לא ידעתי..). זו שאף פעם לא יזרקו מילה טובה לעברה רק יופתעו אם אי פעם תעשה משהו שעומד בסטנדרט הביקרותי והקפדן. מה זו המילה הזו בכלל? מעין שארות ותו לו. מתחוור לי שכל מה שמקשר אותי אל המשפחה היא ביולוגיה,ותמיד למדתי שמשפחה לא בוחרים. נמאס לי לחיות את הדטרמיניזם המעיק והמתסכל הזה. נמאס לי לכעוס,לחיות חיים עצב,לחיות ממורמרת,לקוות שהם יראו,ישתנו,יפגינו רגש ולו הקטנטן שקיים. ולא משנה כמה אעזור,כמה אפרגן,כמה אתן מעצמי הם לעולם לא יראו. הם יפסחו מעליי,כי מי אני אם לא איזו טעות ביולוגית שלא יכלו לבחור את התוצרת שלה. כל כך גדושה ברגש שלילי,ברצון רק ללכת משם,לכל מקום ,פשוט לקחת את הרגליים הקרות שלי מכל סיטואציה בחיי וללכת.

 

[גרא.]

ציפור האגמים,משפחה היא זכות,לא חובה..ברגע שאת

מרגישה שהמשפחה אליה את שייכת לכאורה,אינה סופרת אותך,אינה יכולה להכיל אותך ושום דבר טוב קורה בהשתייכות הזו למעשה ביניכם,ואין שום משמעות של המשפחה הזו כלפייך,זה הזמן לקחת את הרגליים הקרות שלך,ולנטוש אותה.תוכלי להמשיך את חייך וליצור לעצמך בהדרגה משפחה חדשה.מה שעובר עלייך,מוכר לרבים ונראה כי אפשר למצוא מקור לתמיכה,אהבה חום ואמפטיה שכל כך היו חסרים לך במשפחת המוצא שלך,אפשר למצוא ולקבל את רוב מה שאת זקוקה לו במשפחת היסוד שלך,במשפחה שתבני בעצמך בבחירה עצמית שלך.

 

[ציפור האגמים]

אני מניחה

עוד לא אבדה תקוותינו.