משפחה מורחבת
שלום אני מקווה לפרוק מהלב קצת מהמטען שנח עלו ואולי לקבל גם קצת עזרה... אני נשואה ובהריון אם בני הראשון אולם בעלי גרוש ויש לו כבר שני ילדים. חשוב לי לציין , אולי המכתב יראה קצת "שחור" אבל בסכ"ה כולנו מסתדרים מצויין והילדים די אוהבים אותי ושמחים על נישואינו ומקבלים אותי בברכה. אבל אם להיות כנה ולהגיד דברים ש"אסור" להגיד לאחרים אז.. לפעמים זה מאוד קשה. קשה לי אם זה שיש לו ילדים מנשיואים קודמים, קשה לי להיות כול הזמן מבינה ותומכת, קשה לי אם זה שאני לא אוהבת את החינוך שהילדים שלו מקבליםו אם זה שאני מרגישה הרבה פעמים מנוצלת... אני מנסה לא לחשוב על זה כול הזמן אבל הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי חושבת על הילדים ועל הסיטואציה באופן אובססיבי. יש מישהו במצבי? האם זה נורמלי ומה עושים אם זה? אני באמת לא רוצה להרגיש ככה יותר. אולי יש פורום לאנשים הנושאים לבני זוג אם ילדים מנישואים קודמים? מה לעשות?
שלום אני מקווה לפרוק מהלב קצת מהמטען שנח עלו ואולי לקבל גם קצת עזרה... אני נשואה ובהריון אם בני הראשון אולם בעלי גרוש ויש לו כבר שני ילדים. חשוב לי לציין , אולי המכתב יראה קצת "שחור" אבל בסכ"ה כולנו מסתדרים מצויין והילדים די אוהבים אותי ושמחים על נישואינו ומקבלים אותי בברכה. אבל אם להיות כנה ולהגיד דברים ש"אסור" להגיד לאחרים אז.. לפעמים זה מאוד קשה. קשה לי אם זה שיש לו ילדים מנשיואים קודמים, קשה לי להיות כול הזמן מבינה ותומכת, קשה לי אם זה שאני לא אוהבת את החינוך שהילדים שלו מקבליםו אם זה שאני מרגישה הרבה פעמים מנוצלת... אני מנסה לא לחשוב על זה כול הזמן אבל הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי חושבת על הילדים ועל הסיטואציה באופן אובססיבי. יש מישהו במצבי? האם זה נורמלי ומה עושים אם זה? אני באמת לא רוצה להרגיש ככה יותר. אולי יש פורום לאנשים הנושאים לבני זוג אם ילדים מנישואים קודמים? מה לעשות?