משפחה מורחבת

  • פותח הנושא noaz
  • פורסם בתאריך

noaz

New member
משפחה מורחבת

שלום אני מקווה לפרוק מהלב קצת מהמטען שנח עלו ואולי לקבל גם קצת עזרה... אני נשואה ובהריון אם בני הראשון אולם בעלי גרוש ויש לו כבר שני ילדים. חשוב לי לציין , אולי המכתב יראה קצת "שחור" אבל בסכ"ה כולנו מסתדרים מצויין והילדים די אוהבים אותי ושמחים על נישואינו ומקבלים אותי בברכה. אבל אם להיות כנה ולהגיד דברים ש"אסור" להגיד לאחרים אז.. לפעמים זה מאוד קשה. קשה לי אם זה שיש לו ילדים מנשיואים קודמים, קשה לי להיות כול הזמן מבינה ותומכת, קשה לי אם זה שאני לא אוהבת את החינוך שהילדים שלו מקבליםו אם זה שאני מרגישה הרבה פעמים מנוצלת... אני מנסה לא לחשוב על זה כול הזמן אבל הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי חושבת על הילדים ועל הסיטואציה באופן אובססיבי. יש מישהו במצבי? האם זה נורמלי ומה עושים אם זה? אני באמת לא רוצה להרגיש ככה יותר. אולי יש פורום לאנשים הנושאים לבני זוג אם ילדים מנישואים קודמים? מה לעשות?
 

גרא.

New member
מתנצל תחילה על האיחור בתגובה,אולם

זמן מה לא הצלחתי כלל להכנס לפורום..לשאלתך,נשים רבות,שהתחתנו בשנית, עם גבר נשוי+,נתקלות במצב דומה.גם כאן,בפורום הזה,כבר התבקשתי להתייחס לפנייה דומה.לא ברור אם שוחחת עם בעלך,על רגשותייך..כי אם לא,אתם חייבים לשוחח על כך,גם אם את מרגישה כי "ישנם דברים ש"אסור" להגיד לאחרים"..בעל הוא לא "אחר,אלא שותף מלא.ורצוי שיבין ויהיה מודע לקשייך.יחד עם זה,יתכן וקשה לך לומר לך לבעלך את אשר על ליבך.ולכן כדאי לכם לגשת לייעוץ משפחתי או אפילו לטיפול משפחתי,קצר מועד,שיעזור לך,לכם,לבטא את רגשותיכם, חששותייך שלך,ויתווה לכם דרך להתמודד עם קשייך.בכל מקרה,להשאיר את הכל "בבטן"..לטווח ארוך,הרסני,ועלול לחבל בסופו של דבר בחיי הנישואין שלכם.
 
למעלה