משפחה וחיות אחרות

[OraS20]

משפחה וחיות אחרות

מתי ואיך שיתפתם את המשפחה המורחבת לגבי האבחנה?
את מי כן/ מי לא?
האם האם שותפים לתהליך הטיפולי?

 

[TikvaBonneh]

מתי שיתפתי

1. היינו ביום ההולדת של אחד מאחי, וסיפרתי לאמא שלי שאנחנו בתהליך איבחון בהתפתחות הילד, וכנראה שהוא יאובחן כאוטיסט. אמא שלי זה 144, אז כל באי המסיבה קיבלו את הידיעה יחד עם עוד ידיעה שהיא לא התכוונה קודם לפרסם במסיבה, אבל החליטה שהיא מתאימה כעת: שאח שלה קיבל שבץ קשה.
מאז אחי החליט שהוא לא חוגג יותר יום הולדת.
2. אחרי האיבחון, בארוע רב משתתפים, יום הולדת 50 של בן דוד של אמא שלי, שיתפתי את משתתפי הארוע.

לגבי השותפות בתהליך הטיפולי, אחותי מגיעה אלי כל שישי בערב לארוחת שבת, והילדים שלה משחקים עם הבנים שלי. אחת מבנות דודי (לא ממש התאושש מהשבץ, תודה על ההתענינות) מגיעה אלי להתארח לשישי שבת פעם בכמה שבועות, והבן הקטן משחק עם הילדים שלה.

שתיהן וגם רבות אחרות שותפות בתמיכה והכלה שלי ושל הקושי שלי, ובעזרה מעשית - לשמור על הילדים, להסיע.

 

[אמא לנער אוטיסט]

גם אמא שלי, תקווה

והיא היתה הראשונה שידעה..

 

[dina199]

אבא שלי כל הזמן שאל מה יש לבן שלי

(האיבחון היה בגיל 14 ).
ואחרי האיבחון שמחתי שיש שתשובה וסיפרתי להורים שלי כי האבחנה הסבירה את הכל.
והתשובה של אבא שלי הייתה 'התשובה שלך לא נכונה'

 

[randy1982]

הורים שלי ידעו עוד כשהתעורר לי החשש

כמובן שיתפתי באבחנה והכל.
כנל אחותי.
לדודים ודודות למיניהם סיפרו הוריי זמן קצר לאחר האבחון.

 

[schlomitsmile]

ההורים והאחיות שלנו ידעו על האיבחון מיד עם קבלתו, אולי אפילו כבר כשפנינו, לא זוכרת

 

[הירושלמית מירושלים]

עדכנתי בהכל תמיד מרגע שהתחלתי לחשוד

ועד שלב האבחון וכמובן בהמשך.
לא את הדודים המאוד מבוגרים, אבל כן את כל השאר.
כולם אוהבים אותו וההורים שלי מארחים אותו ואת אחותו הגדולה לסופי שבוע מדי פעם.
מעבר לזה, עקב המרחק הגאוגרפי אין עזרה מיוחדת והאמת שאין צורך מיוחד. הוא הולך לגן תקשורת ומטופל מעל ומעבר מכל הכיוונים.

 

[רנה73]

אמא שלי לחצה עלינו ללכת לאיבחון

ומשהגיע האיבחון ועד עתה אני שומעת זמירות "אבל מה בדיוק שונה בה? אני רואה ילדה רגילה לגמרי"

ולצד אי הבנתה מה שונה בילדה, היא לוחצת שנלך לכמה שיותר טיפולים ואצל "הטובים והיקרים ביותר". פעמיים יצא לה להחליף אותנו אצל המרפאה בעיסוק והיא חזרה משם עם תלונה "מה בדיוק היא עשתה איתה? זה נראה סתם כמו משחק".
בקיצור, מתמחה בלדבר בשני קולות... היא לא ממש מבינה בנושא אבל כששלחתי לה קבצים לקריאה בשפת האם שלה ואף ביקשתי שתתרגם לי ואפילו הנחיתי אותה אילו קטעים לחפש, היא אמרה שמה שכתוב שם לא ברור, סותר את עצמו ושהיא עזבה את זה...
קשה לדבר איתה כי היא בטוחה שהיא יודעת הכי טוב, שכולם לא בסדר ותמיד תגיד הפוך ממני.
ההורים שלי גרים במרחק של למעלה משעה של נסיעה והעזרה שלהם היא ברמה של כל סבא/סבתא רגילים.
חמותי גם היא עוזרת כמו סבתא רגילה. בעלי סיפר לה אחרי האיבחון והיא הלכה להתייעץ עם קוראות בקלפים ואסטרולוגיות שאמרו שאכן הן רואות בעיה בתקשורת במפה אבל שמה שההורים עושים זה בסדר ושימשיכו

בית משוגעים בקיצור...
אני ובעלי מסתדרים בינינו כשצריך לקחת לטיפול ולאור התגובות הקצת הזויות של הסבתות אנחנו מעדיפים את המצב כמו שהוא: כל ענייני הטיפולים עלינו והסבתות יעזרו בבייביסיטר, הוצאה מהגן, ושמירה בחופשים

 

[אמא של המלאכית]

אצלי כולם ידעו מיד

כלומר לא היה כאן ניסיון להסתיר או להחביא אני לא זוכרת שאפילו התלבטתי בשאלה הזו, כי לפעמים וזו דעתי אנחנו מבזבזים אנרגיות עצומות להסתיר במקום לשמר אנרגיות אלו לדברים החשובים באמת. אני גם חושבת שעצם ההסתרה מראה משהו על חוסר הקבלה (אני כבר רואה איזה התנפלות תיהיה כאן על המשפט הזה). כל עוד אנחנו לא ניהיה שלמים ונקבל את המצב כמו שהוא אנו לא יכולים לצפות מהסביבה לקבל אותו.