משפחה דפוקה יש לי

[צבינגית]

משפחה דפוקה יש לי

הסתבר לי שאחותי עושה בר מצווה לבן שלה ולא מזמינה אותי ואת אחי. זה גם הסתבר לנו ממש בעקיפין. גם ככה באירועים משפחתיים אנחנו יושבים לחוד, כשהיא עם אבא שלי והמפלצת שלו, ואני ואחי עם בני הזוג שלנו לחוד. למרות שאנחנו לא קרובות, הזמנתי אותה לחתונה שלי, והיא באה עם כל המשפחה, כולל חברים של הילדים שלה. אני יודעת שזה נשמע פולני, ההעלבות הזו, אבל זה נורא משפיל. אני לא רוצה להתחשבן, וכבר החלטתי מספיק פעמים שהמשפחה הזאת לא מעניינת אותי, אבל רציתי להיות לפחות באירועים חשובים. כמה שהם יודעים לפגוע... לא רק שאין לנו אמא, גם אין לנו אחד את השני. שוב ההרגשה הזאת, שהם אף פעם לא היו שם בשבילי, כשכל כך רציתי אותם. זה שאין אמא אומר בהכרח שגם אין כלום? שאין משפחה? וזה שאכפת לי מזה, שאני לא חשובה לה, עושה לי עוד יותר רע בנשמה. שאני לא יכולה לאמר, כמו שבעלי אומר "היא אף פעם לא חשבה עליך, למה שאת תחשבי עליה?" איכס לי

 

[כנפיים לבנות]

לילה טוב.. ../images/Emo29.gif

אני מתארת לי שזה מצב מאוד קשה... זה בכלל לא נשמע פולני.. זה נשמע מאוד טיבעי.. וברור שאכפת לך מזה.. היא אחותך.. ודברים כאלו הרבה יותר מורגשים אצל אנשים שחוו אובדן... אני חושבת שזה היה לא טיבעי אם לא היה לך אכפת.. והרבה פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו חושבים הרבה על אנשים גם אם הם לא חושבים עלינו.. פשוט כי הם חשובים לנו... אפשר לשאול... כיצד נוצר הנתק הזה? בעקבות האובדן שלכם? ניסית פעם לדבר איתה על כך? נראה שלא פשוט לך עם זה... אולי כדאי לחשוב על דרך לפתור זאת? בכל מקרה.. שמחה ששיתפת אותנו...

 

[הוקוס פוקוס1]

../images/Emo45.gif

 

[פרח75]

לצערי, אני כל כך מזדהה ../images/Emo7.gif

מאז שאמי נפטרה אחי הגדול לא בקשר איתנו (איתנו ועם אחי הקטן ואבי) וזה מאד כואב. אפילו לבריתה של הבת שנולדה לו הוא לא הזמין אותנו וזה היה ממש שוק בשבילי. שבוע שלם בכיתי מעלבון והשפלה. אני לא חושבת שזה פולני, אני חושבת שזה פשוט עצוב ולצערי אני ממש מבינה את הרגשתך. אם תרצי לדבר על זה קצת במסרים, אני פה!

 

[אמא של אלעד ודניאל]

מבינה אותך...../images/Emo24.gif

אנחנו כאן משפחה וירטואלית..... ואני כל כך מבינה אותך וגם אצלי מאז שאמא נפטרה ואח"כ אבא יש לפני בערך שנה יש קרע אנחנו 5 אחים וזה מסביב הנושא של בית ההורים בקיצור לא חסר בעיות וקשה גם ככה ובערבית יש פתגם שאומר שכשהרועה הולך העדר מתפזר.

 

[פרח75]

ונכון שהאם היא תמיד הרועה בבית?

 

[צבינגית]

דבר טוב שיצא מזה,

שדיברתי עם אחי על זה, ולשנינו כאב על כך שלא הוזמננו, ובעיקר על זה שהשני לא הוזמן. אז אמרתי לו שלי אישית קצת כואב שגם שנינו לא נורא קרובים, ושלמרות שאנחנו קרובים גאוגפית, אנחנו לא נפגשים יותר. אז אתמול הלכנו שני הזוגות לארוחת ערב ביחד. אנחנו לא רבים על ירושה, גם כי המוות היה מזמן וגם כי הרכוש התחלק ביננו לפי צו ירושה, או איך שזה לא נקרא, ולא היתה צוואה בעייתית.

 

[פרח75]

אני כל כך שמחה בשבילך

וזה אכן דבר טוב. גם אצלי המצב דומה. אחי הקטן ואני התקרבנו מאד בגלל כל המצב הזה אבל האח הגדול התרחק מאד. גם אצלנו זה לא קשור בכלל לירושה כי היא התחלקה שווה בשווה וזהו

 

[מונה ל י ז ה]

../images/Emo24.gif

אני כל כך מבינה אותך! למזלי, המשפחה שלי חמה ואוהבת ולא קרה לי דבר כזה. אבך לצערי אנחנו נפגשים אולי פעם בשנה, כשהיינו רגילים להיפגש כמעט פעמיים בחודש.וכמובן שאת כל החגים היינו עושים ביחד. שתהיה לך שב"ש

 

[סְקָאלִי]

הי יקרה.

הצטערתי לשמוע את הדברים האלה. תובנה קטנה: שימי לב שאמרת "וכבר החלטתי מספיק פעמים שהמשפחה הזאת לא מעניינת אותי". ובכל זאת, את נפגעת וכואבת כל פעם מחדש. מה שזה מראה, שהמילים שאמרת לעצמך, לא תאמו את מה שאת מרגישה בפנים. לצערי אני חולקת על ההדדיות שהציע בן זוגך, פשוט מהסיבה שאני רואה שזה מכאיב לך וחסר לך. אם כך הם פני הדברים, אולי כדאי בכל זאת לנסות ולשפר את המצב. אולי בהתחלה רק עם אבא, או אולי רק עם האחות, או אולי עם שניהם בו"ז. אין לי ספק שכבר ניסית, זה די עולה ממה שכתבת. ואני מניחה שלא נענית כפי שרצית. אבל מכיוון שזה האינטרס שלך, ומכיוון שאת היא זו שכ"כ כואבת את זה אח"כ, את יכולה אפילו לחשוב על זה מתוך מניע "אגואיסטי" [למרות שקשה לראות איך הצד השני יפסיד משהו אם היחסים ישתפרו]. לא פשוט, אני יודעת. ובכל זאת אני מעלה זאת רק כנקודה למחשבה. וגם אצרף לך תיכף לינק לפורום "יחסי אחים ואחיות".

 

[סְקָאלִי]

הלינק המובטח

לפורום יחסי אחים ואחיות.