הקטע של לרדת לשנה היה ידוע מלכתחילה
ונרשמתי למגמה על אף העניין הזה, וגם בגללו
סה"כ אין מה לעשות, אין ים בב"ש
אז אם לא הייתי פורסת את התואר הייתי בכל מקרה יורדת בשנה הבאה
אבל זה היה רק לשנה אחת, ואנחנו כן מדברים על העניין הזה מהיום הראשון של התואר
ועברנו עוד כל מיני דברים בדרך זה לא שזה הדבר הכי נורא
אני מאמינה שהכל יהיה בסדר
אבל כן פרסתי, כלומר, הייתי אמורה לרדת לאילת רק עוד שנה וחצי מהיום
ועכשיו פתאום
זה לרדת עוד שתי דקות
ולא רק שזה עוד ממש מעט זמן, הפעם זה לשנתיים ולא לשנה
זה עושה את הכל יותר חרא
תמיד אמרתי שלפני הירידה לאילת אני בטוח ארגיש כל כך נורא כמו עכשיו אבל אני ידעתי שזה יבוא, הכנתי את עצמי שהסמסטר שלפני אילת יהיה קשה
לא ידעתי שזה יקרה עכשיו, השבוע, זה פשוט נפל עלינו
ואני מרגישה שאין מספיק זמן
וזה פאקינג שנתיים!
והמערכת שם תהיה כמו עכשיו (בעיקר כשהולכים להעביר את השנה עצמה לאילת, זה אותו מספר שעות ונקודות)
גאדדדדדד אני משתגעת פההההההההההההה
דיברתי עם תומר על זה אתמול והוא כמובן תומך ואומר שאמנם הפילו עלינו שנה נוספת אבל ידענו שזה יהיה וזה התואר שלי והוא תומך בי והכל יהיה בסדר וזו סתם מהמורה ואנחנו נעבור את זה
זה כל כךךךךך פשוט להגיד
אבל אני לא מסתדרת עם ה2-3 לילות שאנחנו לא ישנים יחד עכשיו, והוא גר 5 דקות (בהליכה של צב) ממני
מה נעשה עם חודש (!!!) שלם!
