ואחרי שקראת את ההודעה שלי מאתמול את מבינה למה. די. כבר אי אפשר עם הפיגועים האלה...מתי ייהיה לזה כבר סוף? אבל בואי נעבור אליך? למה לא משהו? מה קרה? (חוץ מהעובדה שהיה פיגוע...)
אם יש תחושה שאני מזדהה איתך- זאת תחושת הכלום הזאתי, שנופלת משום מקום ובלי שום קשר לכלום. העצה שלי? צאי מהבית לכי לחברה, תעשי הליכה, משהו כל דבר...העיקר לא לשקוע בזה. תגידי בת כמה את?
תודה נרקיס אבל נראה לי שאני אלך לישון. לא יודעת אולי זה שלמדתי כל היום ולא יצאתי השפיע על המצב רוח בכל אופן מחר יום חדש... לילה טוב גילי נ.ב זיהית את השיר? של שלמה ארצי-חולה עליו