משני עברי הזמן
(לאה גולדברג) דימיתי שהזמן עמד מלכת שעוד עומדים כאן בלבלובם עצי תפוח או גני שלכת פורשים כאז את שטיח זהבם כמו לא נחרב עלינו עולמינו כמו לא נדע את כל אשר נדע כמו עוד עומד ביתנו ומקומנו שולחן לבן ערוך לסעודה הכל, הכל אשר אהבנו פעם חולף בתוך עינייך הלחות אל תסתכלי בי כך, כי אין שום טעם לזכור מה שקוראים ``הנשכחות``. איש עם חייו משני עברי הזמן עמדנו שנינו צליינים אילמים המשברים גאו בליל אימים אף לא ניצוץ בהינומת ענן. ודעת אין אונים לא נעבור לא ניפגש על גשר הברכה ורק ידך היתה כקרן אור מושטת לקראתי בחשיכה. הנשכחות - שאי אפשר לשכוח האבדות - שאין מהן מפלט.
(לאה גולדברג) דימיתי שהזמן עמד מלכת שעוד עומדים כאן בלבלובם עצי תפוח או גני שלכת פורשים כאז את שטיח זהבם כמו לא נחרב עלינו עולמינו כמו לא נדע את כל אשר נדע כמו עוד עומד ביתנו ומקומנו שולחן לבן ערוך לסעודה הכל, הכל אשר אהבנו פעם חולף בתוך עינייך הלחות אל תסתכלי בי כך, כי אין שום טעם לזכור מה שקוראים ``הנשכחות``. איש עם חייו משני עברי הזמן עמדנו שנינו צליינים אילמים המשברים גאו בליל אימים אף לא ניצוץ בהינומת ענן. ודעת אין אונים לא נעבור לא ניפגש על גשר הברכה ורק ידך היתה כקרן אור מושטת לקראתי בחשיכה. הנשכחות - שאי אפשר לשכוח האבדות - שאין מהן מפלט.